סמל עידו בן צבי, רס"ר במיל' גלעד אלמליח, סרן במיל' אבי גולדברג, סמ"ר מלאכי יהודה הררי ורס"ם במיל' שאול מויאל הובאו אמש (ראשון) למנוחות. החמישה נפלו בקרבות ברצועת עזה ובלבנון. סמל בן צבי נהרג מפיצוץ מטען חבלה בג'באליה, רס"ר במיל' אלמליח, סרן במיל גולדברג ורס"ם במיל' מויאל נהרגו בהיתקלות בדרום לבנון וסמ"ר הררי מת מפצעיו לאחר שנפגע באורח קשה בקרב בצפון הרצועה ב-18 באוקטובר.
הלווייתו של סמל עידו בן צבי
"הפכת את העולם למואר וטוב יותר"
בחלקה הצבאית בבית העלמין שבקיבוץ שמרת שבגליל המערבי הובא למנוחות סמל עידו בן צבי בן ה-21, חניך בקורס מפקדי טנקים בגדוד 196 שבעוצבת "בני אור" (460). בן צבי נפל ביום שישי בקרב בג'באליה שבצפון רצועת עזה.
ליד חדר האוכל בשמרת התאספו בני המשפחה, חברי קיבוץ, חבריו של עידו לקומונה וחברים רבים נוספים מכל מעגלי חייו. הם ספדו לו, בכו על מותו וביקשו לחלוק לו כבוד אחרון.
ההורים שרון ועמיר בן צבי סיפרו על ילד ש"מאז שהסתובב בעולם, העולם הפך מואר יותר וטוב יותר". שרון סיפרה כי לעידו נקבע פרופיל 64 ערב גיוסו לצבא, והוא "הפך עולמות" כדי להעלות את הפרופיל ולהיות לוחם: "ניסית להוכיח לכל הרופאים והצבא שאתה בריא כמו שור ואישרו לך לצערי פרופיל 72, ומאותו רגע רצית רק להגיע לשריון. להצטיין", סיפרה אמו. היא הוסיפה: "אהבת טנקים, את הפודרה, המדבר והאנשים. פחדנו פחד אמיתי וידענו שזה יכול להיגמר ככה, ואתה לא חזרת אלינו". עידו הותיר אחריו אח ואחות, אורי בן ה-18 ונעמה בת ה-15, ואת בת זוגו שירה צוקרמן.
סרן אילון קורדמני, מפקד הפלוגה של עידו, סיפר על המפגש האחרון שלו והפרידה מהפקוד והחבר האהוב. הוא תיאר כי גופתו הייתה "שלווה ורגועה, כפי שהיית בחיים". הוא סיפר כי תכנן לעידו עתיד מזהיר בצבא: "עכשיו כבר לא צריך להסתיר. תכננו שתיכנס לסגל הפלוגה ושתמשיך לחנך את המפקדים הבאים של חטיבה 401. הדבר היה ברור לכולם", אמר קורדמני, והוסיף: "עידו, אהוב, מחילה שלא הצלחתי להחזירך הביתה בשלום".
"שמעתי שהיית בטנק הראשון שהוביל את ההתקפה, ואני רוצה לבקש סליחה ממך, ומכל היתר, מכל הדור הזה, סליחה שאתם משלמים את המחיר", ספד דודו של עידו, אלישע בן צבי. "סליחה על זה שלא בנינו עתיד טוב יותר, ואני מבטיח שאחרי שננגב כבר את הדמעות נחשוב על מה כבר צריך לעשות".
"למרות שהיית אחי הקטן, היית לי מורה דרך"
בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים הובא למנוחות רס"ר במיל' גלעד אלמליח בן ה-30 מירושלים, לוחם בגדוד 8207 בחטיבת "אלון" (228) שנהרג בהיתקלות בדרום לבנון. הוא הניח אחריו את אשתו שיר וחמישה ילדים קטנים - תמר, דוד, דניאל, ישי, ויונתן, בן ארבעה חודשים בלבד.
האח נתנאל ספד: "אח שלי היקר והאהוב, גלעד. זכיתי בזכות עצומה להיות אח בכור שלך ל-30 וקצת שנה. אהבתי אותך והערצתי כל דבר שעשית, שאמרת ושצחקת עליו. למרות שהיית האח הקטן מבין שנינו היית לי מורה דרך. תמיד שאפתי להידמות אליך וללמוד ולקבל ממך. להיוועץ איתך בשעות קשות וגם בסתם שעות. תמד ידעת להגיד את הדבר הנכון ובזמן הנכון".
הלוויתו של גלעד אלמליח
(צילום: גיל יוחנן)
האחות אפרת הוסיפה: "גלעד אחי, אהובי, אהוב כולם, אהוב ה', אוהב ה', אוהב עמו, אוהב ארצו, אוהב תורתו, איש מלא אהבה לכל. תמיד ידענו והרגשנו שאתה נשמה גבוהה ואחרת, תמיד הרגשתי שאני לא ראויה להיות אחות שלך ושה' הביא לי ולנו מתנה כדי לגדל אותי ואותנו, לדבוק בדרכך וללמוד ממך. זה לא שעכשיו אנחנו מגלים את הגודל והקדושה שבך, ידענו את זה תמיד, כל חייך. היית ענק שבענקים אבל פשוט שבפשוטים. נחבא אל הכלים, צנוע, עניו, לא מתבלט".
ההורים דניאל ושרית סיפרו: "גלעדי, החיים שלך לא היו חיים רגילים כי חיית חיים גדולים של קודש ומשמעות, כל יום אצלך היה כמו שבוע אצל כולנו. כמה הספקת להכניס בכל יום - מצאת זמן לכל דבר. הקפדת להיות בקשר ולדרוש בשלומנו כל יום. איך הלכת פתאום? איך נתנו לך ללכת בשבת בבוקר. ילד שלנו, איך נוכל לשמוח? היית לנו אור עצום בעולם הזה".
גם הרעיה שיר ספדה: "גלעדי שלי, כבר שנה שאני כותבת את ההספד הזה בראש שלי, וכותבת ומוחקת וכותבת ומוחקת. אני מרגישה בגוף שלי כמה אתה מצטער בשבילנו, כמה כואב לך על הצער שלנו. אמרת לי 'מה שווים החיים הפרטיים שלנו אם אנחנו מנותקים ממה שקורה לנו כעם?'. תודה על 10 השנים הנפלאות שהיו לנו יחד, תודה על חמשת האוצרות שהשארת לי שכל אחד מהם הוא קצת אתה. היית אבא נפלא עבורם. ה', תעזור לי לאסוף אותם. תעזור לנו לאסוף את השברים האלה. היית בעל כל כך עוטף ואוהב והייתה לנו אהבה שאי אפשר להסביר אותה במילים".
"היית לוחם אמיץ ותלמיד חכם"
אלפי בני אדם ליוו למנוחות בהר הרצל את סרן במיל' אבי גולדברג בן ה-43 מירושלים, רב בית הספר הימלפרב שבבירה, לוחם מגדוד 8207 בחטיבת "אלון" שנהרג בהיתקלות בדרום לבנון. בין המלווים הרבים היו תלמידים ובוגרים רבים, בני משפחה, חברים ורבנים שלצידם או אצלם למד.
הלוויתו של הרב אבי גולדברג
הרב הצבאי הראשי, הרב אייל קרים, סיפר על התפקידים שאותם מילא הרב אבי בצבא, ואמר: "היום אני מצדיע לך הצדעת כבוד על כל מי שהיית ועל כל מה שעשית". בין היתר ספדו לו גם ראש העיר משה ליאון, אחיו אליעזר גולדברג, הרב דוד אנבכר וגיסו. רב הקהילה שלו אמר כי הרב אבי היה "מחנך דגול, מוזיקאי מחונן, לוחם אמיץ, תלמיד חכם מופלג, בן מסור, אבא אוהב ובן זוג. עם רעייתך והילדים הייתם פס הקול של חיינו. נגינתכם הובילה את שמחתנו, תפילותנו וגם את כאבנו".
הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת אורות שאול שבנו אמתי נפל במלחמה, ספד גם הוא ושר עם הקהל את השיר "ממקומך מלכנו תופיע" מתוך התפילה, כשהמוזיאית אודליה ברלין ניגנה לצידו ועל השולחן הונח הקלרינט המיותם של אבי.
"חיית כגיבור ונפרדת מאיתנו כגיבור"
בבית העלמין בהר הרצל ליוו בני משפחה וחברים את סמ"ר מלאכי יהודה הררי בן ה-22 מאבן שמואל, לוחם בגדוד רותם שבחטיבת גבעתי שכאמור מת מפצעיו לאחר שנפגע באורח קשה בקרב בצפון הרצועה לפני כשבוע וחצי.
בת דודתו אבישג אמרה: "מלאכי, ילד שלנו, בן דודי היקר, גיבור והאהוב. אני עומדת פה בשם המשפחה. צריך רק להסתכל סביב כדי לראות כמה אתה ילד של כולנו. תמיד עם החיוך הכי מושלם, אין דבר שיותר מאפיין אותך מהחיוך המלא. עוד מאז שהיית ילד קטן וגם כגבר חכם ונבון, חלומה של כל אמא.
"יש לך שקט כזה, רוגע שמקרין החוצה. האמונה החזיקה אותנו כל השבוע הזה, מלאכי. נפרדת מאיתנו בשקט האופייני לך. אני מבטיחה לך - תהיה בליבנו תמיד, יום-יום. חיית כגיבור ונפרדת מאיתנו כגיבור, תמיד תהיה מלך העולם. אוהבים אותך מאוד ותמיד - כולנו".
"בלעדייך אני לא יודעת איך ממשיכים"
אלפי בני אדם, בהם בני משפחה וחברים, ליוו את רס"ם במיל' שאול מויאל בן ה-47 מקרני שומרון, לוחם מגדוד 8207 בחטיבת "אלון" שנפל בקרב בדרום לבנון, והותיר אחריו אישה ועשרה ילדים. אלמנתו, סמדר, ספדה לו: "אני לא מאמינה שלא תהיה איתנו. שלושה מלאכים תקתקו אצלנו היום בדלת, אני לא מאחלת לאף אחד שיתקתקו אצלו בדלת, אבל אני כבר ידעתי.
"מהרגע שהוקפצת ידעתי שמהמלחמה הזו אתה כבר לא תחזור. שאולי איש יקר, אתה נקבר באדמת השומרון, האדמה שכל כך אהבת. השם יקום דמך. תחסר לנו מאוד. תשלח לי כוחות מלמעלה, כי בלעדייך אני לא יודעת איך ממשיכים", אמרה.
הלווייתו של שאול מויאל
יהונתן בנו ספד: "אבא יקר שלנו, אבא שלנו ובעל של אישה אחת מיוחדת. תמיד קראת לה 'אמא' ביראת כבוד. אבא שלי, למה אתה? אתה מלאך. היית מוכן לרגע הזה, תמיד למדת, תמיד עשית טוב לאחרים. סלח לי. לקח לי זמן להבין שאתה שייך לי כמו שאני שייך לך. הזמן יעבור ואנחנו נמשיך לדבר. אני אוהב אותך. תמיד תהיה אבא שלנו, אבא גיבור. תמיד היית עניו, עם שמחת חיים יוצאת דופן. חיפשת את הטוב בכל דבר. תמשיך להסתכל עלינו מלמעלה, אנחנו חזקים בזכותך".
האח אלוף-משנה אריק מויאל הוסיף: "היית הכי טוב, הכי צדיק. אדם רגיש לסביבה, מסור למשפחתך, לאבא ולאמא, לשכנים ולתלמידים. אני מבטיח לכם, משפחה יקרה, אנחנו עוד נרקוד בשמחות רבות. אין דרך אחרת, אנחנו ננצח. נשלם עוד מחירים - אך ננצח. לא חוזרים עד שמסיימים. אנחנו חזקים כמו סלע כאן מאחור. אני מצדיע לך אח יקר".
פורסם לראשונה: 23:51, 27.10.24
