לאחר הסערה סביב חלוקת פרסי ישראל והתקפלות שר החינוך יואב קיש שהחליט לקיים את הטקס כרגיל, משרד החינוך פרסם היום (חמישי) את שמותיהם של שישה זוכים נוספים. "שר החינוך מודיע כי טקס פרס ישראל ייערך השנה, יום העצמאות ה-76 למדינה והראשון לאחר טבח ה-7 באוקטובר, בעוטף, יחד עם תושביה היקרים של שדרות, בעיר שדרות", נמסר ממשרד החינוך.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, הגיב להחלטה לקיים את הטקס בשדרות, בניגוד לשנים הקודמות שבהן הטקס נערך בירושלים, ומסר כי "ההחלטה בדבר הענקת פרס ישראל בשדרות ולא בירושלים היא מוטעית ושוברת את מסורת הטקסים והאירועים הממלכתיים בירושלים". לדבריו, "לב כולנו עם תושבי הדרום והצפון, אולם חשוב להקפיד ולערוך את כל האירועים הלאומיים והממלכתיים בבירת ישראל".
עוד נכתב בהודעת משרד החינוך כי "בעקבות המלחמה החליט שר החינוך כי פרס ישראל ייערך השנה בסימן תקומה, גבורה אזרחית וערבות הדדית, תוך הוקרה מיוחדת לאזרחים הישראלים שהפגינו גבורת רוח יוצאת דופן ותרמו תרומה משמעותית לתקומה מהשבר הנורא שפקד אותנו. בנוסף לשלושת פרסי התקומה, יוענקו השנה שני פרסי מפעל חיים ותשעה פרסים בקטגוריות מקצועיות נוספות".
אלו שמות הזוכים: פרס ישראל בחקר הפסיכולוגיה יוענק לפרופ' גרשון בן שחר; פרס ישראל בחקר מדעי החיים יוענק לפרופ' חגי ברגמן; פרס ישראל ביזמות וחדשנות טכנולוגית יוענק למר איל וולדמן; פרס ישראל בספרות תורנית ומשפט עברי יוענק לראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף; פרס ישראל בחקר המתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסת מחשבים יוענק לפרופ' ויטלי מילמן; ופרס ישראל בחקר הכלכלה, חקר הסטטיסטיקה יוענק לפרופ' יעקב ריטוב.
קיש מסר כי "השנה נערוך את הטקס יחד עם תושבי העוטף הגיבורים בשדרות. ישראל במלחמה, אנו נוקיר את חיילנו בחזית, נזכור את אחינו ואחיותינו החטופים ונעלה על נס את גבורת הרוח שמפעמת בנו כעם משחר ההיסטוריה". לדבריו, "פרס ישראל הוא פרס של מצוינות ישראלית וכבודם של הזוכים הוא כבודה של מדינת ישראל. לצערי בהודעתי היום לא היו זוכות אלא זוכים בלבד. שיקול הדעת בעניין זה בידי חברות וחברי הוועדות השונות וכולי תקווה שיבחרו נשים ראויות בקטגוריות הבאות". הוא הוסיף: "השעה היא שעת מלחמה, צו השעה הוא אחדות ויחד המצוינות הישראלית תעמוד מול כל אתגר ותכריע כל אויב".
בשבוע שעבר פורסמו שמותיהם של הזוכים בפרס ישראל בתחום תקומה וגבורה אזרחית, מנחם קלמנזון ואיתיאל זוהר, שנלחמו בעוטף עזה כחלק מ"צוות אלחנן". מנחם, אחיו אלחנן והאחיין שלהם איתיאל זוהר יצאו מביתם בעתניאל בשמחת תורה כדי להציל את חייהם של תושבי היישובים בעוטף, נכנסו לבארי והצילו עשרות תושבים. בבית האחרון שאליו נכנסו, ארב מחבל שירה והרג את אלחנן קלמנזון.
הסערה סביב חלוקת הפרס החלה בחודש שעבר, אז דווח כי מייסד מלאנוקס, איל וולדמן, נבחר לקבל את פרס ישראל בתחום היזמות - וקיש, שלא אהב את ההחלטה, הפעיל לחצים כדי לבטלה. כשלא הצליח, החליט לבטל את כל פרסי ישראל - ואמר כי השנה, בעקבות המלחמה, יחולק הפרס רק בקטגוריות של גבורה אזרחית וערבות הדדית, אך כאמור בהמשך חזר בו והחליט על קיום הטקס כרגיל. קיש טען אז כי מדובר ב"פייק ניוז".
וולדמן, יזם הייטק שתרם רבות לפיתוח הענף בישראל, היה לאורך השנה פעיל בולט במחאה נגד הממשלה. ב-7 באוקטובר הוא שכל את בתו דניאל (24) במסיבה ברעים, וגם בן זוגה נעם שי (26) נרצח.
פרס ישראל בספרות תורנית ומשפט עברי יוענק, כאמור, לראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, שדבריו על רקע חוק הגיוס עוררו סערה בתחילת החודש. בדרשה השבועית שלו במוצאי שבת אמר הרב כי "יש בחורים שהולכים שם למילואים, לא כולם זוכים ללמוד תורה. כולם זכו להיות אברכים שפטורים מהצבא? אבל שבט לוי פטור מהצבא. לא לוקחים אותם, בשום פנים ואופן. יהיה מה שיהיה. אם יכריחו אותנו ללכת לצבא – ניסע כולנו לחוץ לארץ. נקנה כרטיסים... אין דבר כזה.
"כל החילונים האלו שלא מבינים את זה, הם צריכים להבין שבלי התורה, בלי הכוללים, בלי הישיבות – לא היה קיום, לא הייתה הצלחה לצבא. התורה היא זו שמגינה עלינו", הוסיף הרב הראשי הספרדי. כשפורסמו דיווחים על זכייתו, פרסמה לשכתו הודעה שבה נכתב: "ככל שיש ממש בפרסום על הכוונה להעניק לראשון לציון שליט"א את פרס ישראל בגין מפעלו התורני ועל אף שמדובר בהחלטה המבטאת 50 שנות יצירה הלכתית - הרי שלא זו העת ולא זו השעה.
"אילו היה ידוע לו על הגשתו כמועמד לקבלת פרס ישראל היה פועל למנוע זאת. אין זו שנה מתאימה לטקסים וחגיגות", הוסיפו. "ההוקרה היחידה של מדינה לאזרחיה, היא שמירה על ביטחונם והוקרת החיילים המחרפים את נפשם בשדה הקרב למענה. ולפיכך יש לברך על ההחלטה לביטול הפרס בשנה זו".
פרופ' יעקב ריטוב מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים באוניברסיטה העברית יקבל, כאמור, את פרס ישראל בחקר הכלכלה, חקר הסטטיסטיקה. פרופ' ריטוב, שיקבל את הפרס מהשר קיש בטקס הקרוב, הגיב לו בנובמבר אשתקד על ציוץ שפרסם בחשבון ה-X שלו, שבו תקף את אהוד ברק וטען כי הוא עושה נזק למאמץ המלחמתי, וכתב: "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא". פתגם זה מגיע מארמית, ופירושו המילולי הוא "מטבע בכד קורא 'קיש קיש'", כלומר, מרעיש יותר מכד מלא מטבעות. פתגם זה הוא משל לאדם טיפש המתפאר במעט החוכמה שיש לו.
פרס ישראל בחקר הפסיכולוגיה יוענק, כאמור, לפרופ' גרשון בן שחר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בן שחר חקר את תחומי הפסיכופיזיולוגיה הקוגניטיבית, אבחון מידע באמצעות תגובות פיזיולוגיות, קשב חזותי ותגובות אוריינטציה, הטיית האישוש בשיפוטי מומחים. בשנת 2011 הוא זכה בפרס א.מ.ת. הוא בחן במחקריו את המידה שבה ניתן לדעת משהו באופן תקף ומהימן על התהליכים המנטליים הפנימיים שעוברים בני אדם. למחקריו הייתה השפעה מכרעת על החלטת בית המשפט העליון לפיה תוצאות הבדיקות שנערכות לאדם באמצעות מכשיר הפוליגרף אינן קבילות כראיה במשפטים פליליים.
פרופ' חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית יקבל את פרס ישראל בחקר מדעי החיים. פרופ' ברגמן חוקר בין היתר את הקשר בין הפרעות שינה לבין מחלות נוירולוגיות, כגון פרקינסון. פרופ' ברגמן קיבל תואר דוקטור לרפואה ודוקטור לפיזיולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון ולאחריהם בתר-דוקטורט בבית הספר לרפואה של הדסה ובבית החולים ג'ונס הופקינס בבולטימור. רוב המחקר של פרופ' ברגמן בוצע בחיות מעבדה ומוקדש להבנה טובה יותר של הרשתות העצביות של גרעיני הבסיס ומחלת פרקינסון.
הוא היה ממייסדי המרכז הבין תחומי לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית בירושלים ומרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח. בשנים 2013-2010 שימש ברגמן כנשיא האגודה הבינלאומית לגרעיני הבסיס וב-2016 נבחר לנשיא האגודה הישראלית לחקר המוח. הוא זכה בפרס רפפורט למצוינות במחקר ביו-רפואי ופרס רוטשילד במדעי החיים.
פרס ישראל בחקר המתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסת מחשבים יוענק, כאמור, לפרופ' ויטלי מילמן מאוניברסיטת תל אביב. הוועדה למתן פרס ישראל במתמטיקה ובמדעי המחשב המליצה על פרופ' מילמן בשל תרומותיו המרשימות הרבות ופורצות הדרך באנליזה פונקציונלית, תחום מחקר מרכזי במתמטיקה עיונית העוסק במרחבים רבי-מימדים. "פרופ' מילמן אחראי להיווצרות תחום מחקר נרחב, הנקרא כיום אנליזה גיאומטרית אסימפטוטית, אשר משפיע על תחומים רבים במתמטיקה וביישומיה", נמסר מהוועדה.
עוד ציינה הוועדה כי "פרופ' מילמן גילה ופיתח מספר תופעות מתמטיות מרכזיות, בהן תופעת ריכוז המידה, המהווה את אחד הכלים החזקים ביותר באנליזה שהתגלו בעשורים האחרונים. לתופעה זו שימושים רבים בסטטיסטיקה וביישומיה המגוונים". לדבריה, "הוא היה הראשון שגילה עקרונות גיאומטריים כלליים ומפתיעים הנמצאים ביסוד תופעות רבות כאשר מימד המרחב שואף לאינסוף. בנוסף, הוא ייסד וערך את העיתון המרכזי בתחום מחקרו, Analysis Functional and Geometric, הנחשב כיום לאחד העיתונים המתמטיים המובילים, והוא זכה להוקרה רבה על הישגיו, כולל פרסי א.מ.ת. ולנדאו".
פרופ' מילמן אמר לאחר שנודע לו על זכייתו בפרס כי "התקשרו אליי היום בצהריים מלשכת השר וזה היה מאוד מפתיע ומאוד מרגש. אני היום בן 84 ומאוד נעים שהמדינה מוקירה את העשייה המדעית הענפה שלי. לאורך השנים גידלתי דורות של מתמטיקאים שחוקרים היום באוניברסיטאות המובילות בישראל ובעולם – וזו גאווה גדולה עבורי".
