ביום שני השבוע יצא יוסי ברמלי להפלגה עם היאכטה שלו "רינה" מישראל לקפריסין. כעבור שעות המנוע שבק חיים, וזמן קצר לאחר מכן הוא ואיש הצוות שהיה איתו גילו שיש חדירת מים. בשלב מסוים הם החלו להיסחף ללבנון, והחלו לנסות ליצור קשר עם גורמים אזרחיים בישראל. אתמול (חמישי) הם חולצו על-ידי חיל הים מול חופי העיר צור.
"עברו כמה שעות והכל היה בסדר, עד שהגענו משהו כמו 45 מייל מהחוף. המנוע שבק חיים והתחלנו לטפל בכל מיני עניינים ולבדוק למה. תוך כדי אנחנו מגלים שיש חדירת מים, אז היינו צריכים לבדוק גם את זה", שחזר יוסי. "הגענו למסקנה שצריך להוציא את המים באופן רציף. היינו שני אנשי צוות. התחלנו להוציא את המים עם משאבות, והכל היה בסדר עד שגם המצברים התחילו להיגמר. יש לי מערכת סולארית וניצלנו אותה כמה שאפשר, עד שזה הגיע למצב שצריך לשאוב ידנית", סיפר.
בינתיים, הם החלו להבין שהם נסחפים לכיוון לבנון. "בגלל שאין GPS וכל מערכות הניווט והגילוי שבקו, אתה כבר מאבד את איפה שאתה נמצא וגם אין זמן להתחיל לחשב, עד שאתה רואה חוף וצריך להבין מה זה. סוריה רחוק מדי, אז זה לא היה הגיוני, אז כמובן שזה חוף לבנוני. ואז צריך לאמוד איפה אתה נמצא. הייתה רוח מאוד-מאוד חלשה שרק סוחפת אותך. אתה לא יכול לעשות כלום. ומחכים לבוקר".
יוסי סיפר כי במהלך האירוע הוא ניסה ליצור קשר עם גורמים בישראל, בשלישי כבר הובן שמדובר בתקרית רצינית: "בהתחלה כמובן אתה מחכה. ואז כשדברים התחילו להיות יותר דחופים, אנשים הבינו שיש בעיה אמיתית. לא היה זמן להתעסק בזה, היה צריך להתעסק בהצפת הספינה. ניסיתי כל הזמן ליצור קשר, עם החוף, עם חיל הים, עם כל גורם שיכול לענות.
"רק בשלישי לקראת הערב התחילו להבין שיש בעיה", המשיך. הוא סיפר כי גורמים אזרחיים שיצר איתם קשר, אמרו לו "תמתין", "תחכה", "בטיפול". לדבריו, "זה לא נתפס אצלם בפעמים הראשונות (של יצירת הקשר, לב"א). אחר כך התחילה תקשורת אינטנסיבית, הבנתי שרוצים להזניק מסוק אוניות של חיל הים. אחר כך הועלו רעיונות, וכשהגיעו כבר למגע רצו שאשאיר את כלי השיט ואתפנה. לא הסכמתי, אמרתי שזה לא מתאים והתחיל משא ומתן. אמרתי שאוכל להתמודד, אין לי שום בעיה. בסופו של דבר הם התרצו ואמרו שהם מתייעצים".
כשנשאל אם פחד מהעובדה שנמצא על ספינה שוקעת מול לבנון, שיתף: "כן, אבל כל הזמן הייתי בשאיבה. עמדתי בקצב וזה היה בסדר. בהתחלה ידנית, אחר כך הצלחתי להגיע למצב של שאיבה חשמלית שהצלחתי לאלתר. שאבתי כל שלושת רבעי שעה - משהו כמו רבע שעה. זה הגיע למצב שזה היה בסדר". הוא הוסיף כי שאב "בעיקר בלילה".
לדבריו, "החוף של צור היה רק בנקודה האחרונה, משם היה הפינוי, אבל ראיתי את החוף הרבה קודם. אמרתי, 'אני נסחף לאורך החוף וזה בסדר'. אני יודע שאני לא בלב ים". הוא טען שידע כי מדובר בלבנון, וכשנשאל אם פחד, אמר: "הייתי בלבנון הרבה זמן בתקופות אחרות". רוני זיסו, מנהל מעגנת "שביט" שעל גדות נחל הקישון, שממנה הפליגה היאכטה, סיפר אתמול כי חבר של יוסי דיווח כי הוא לא הגיע לקפריסין: "בבוקר התחילו לחפש אותו, מצאו וגררו אותו לארץ".
איש הצוות שהיה עם יוסי לא הבין דבר בים, במיוחד לא ברמה מספקת לתפעול ספינה. אתמול סביב 13:00 בצהריים חברו אליהם כוחות חיל הים. למזלם, היאכטה הייתה מאובזרת עם אוכל וציוד, כיוון שהיו בדרך לקפריסין. "היינו מצוידים למסע, שלא הגיע ליעדו", אמר יוסי, שדאגתו המרכזית הייתה מכך שלא יכול היה לעדכן את מי שחיכה לו בקפריסין: "לא היה לי נעים שאני לא יכול לעדכן מה קורה ולמה אני מתעכב. אבל הבינו בדיעבד".
הוא הוסיף כי שיבושי ה-GPS בעקבות המלחמה בהחלט מפריעים להפלגות: "מצד אחד אתה מתרגל לאופוריה מסוימת, ופתאום הכל מתערער. מזל שאני עוד מהוותיקים ויכול אינטואיטיבית או מדעית-פיזית לדעת איפה אתה נמצא או לא. ולפי זה מפעיל שיקול דעת. סך הכול זה עובד. זו לא פעם ראשונה שלי, יש לי רקע עשיר עם לבנון".
יוסי נאלץ להמתין לחילוץ כשהמצב בזירה הצפונית מתוח כבר חודשים רבים, וכשחברו אליו, סירת חיל הים ליוותה אותו לשטח ישראל, וסירה של חברו המשיכה וגררה אותו את המשך הדרך. יוסי סיפר כי לא ידע שהזעיקו חילוץ נוסף והופתע מכך, ושיתף כי סירתו מלווה אותו לאורך שנים בהפלגות רבות. הוא התאכזב מכך שלא הצליח להשלים את ההפלגה בשל ריבוי התקלות, וציפה להגיע אל היעד, כאמור קפריסין.
דובר צה"ל מסר: "אתמול בשעות הבוקר, התקבל בצה"ל דיווח דרך מרכז השיט האזרחי, אודות כלי שיט אזרחי תקול, עליו שני אזרחים ישראליים, אשר נסחף בסמוך למרחב הימי של לבנון. באופן מיידי עם קבלת הדיווח, כוחות חיל הים וחיל האוויר הוקפצו למרחב. לאחר זיהוי ויצירת קשר עם הכלי, כוחות חיל הים החלו בפעילות חילוץ, והשיבו את כלי השיט האזרחי למרחב המים הריבוניים של מדינת ישראל. לא בוצעה פנייה לצה"ל קודם לכן".