הויטפלדט אמורה להגיע לכינוס של המדינות התורמות לרשות הפלסטינית, כאשר נורבגיה היא התורמת הגדולה ביותר לרשות. לפני כמה ימים נועדה המשנה למנכ"ל משרד החוץ עליזה בן נון עם שגריר נורבגיה בישראל קארן ריידר אס, שהעביר לה בקשה של שרת החוץ להיפגש עם ראש הממשלה ושר החוץ לפיד.
בן נון מנתה באוזני השגריר את הצעדים השליליים של נורבגיה כלפי מדינת ישראל והבהירה לו שבגלל הבחירות פגישה עם לפיד בלתי אפשרית. בנוסף, ישראל זועמת על התנהגותה של נורבגיה בחודשים האחרונים כלפיה. בחודש יוני הודיעה ממשלת נורבגיה שתסמן מוצרי מזון המגיעים מההתנחלויות בשטחים הכבושים. ישראל ניהלה מגעים דיפלומטיים עם נורבגיה במטה להניא אותה מלקבל את ההחלטה, אך ללא הצלחה.
נורבגיה אינה חברה באיחוד האירופי. היא הסבירה את החלטתה בפסיקה של בית הדין האירופי לצדק משנת 2019 לפיה יש לסמן מוצרי מזון שמגיעים מאזורים שנכבשו על ידי ישראל כדי שלא להטעות את הצרכן בנוגע למקורו של המוצר. ממשלת נורבגיה הודיעה שמדובר בעיקר ביין, שמן זית ובפירות וירקות שמגיעים מהתנחלויות.
עמדת ממשלת נורבגיה היא שישראל והטריטוריה של ישראל כוללות שטח תחת שליטה ישראלית לפני 4 ביוני 1967. השטחים הכבושים כוללים את רמת הגולן, עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים. נורבגיה רואה בהתנחלויות בשטחים הכבושים כדבר שמנוגד לדין הבינלאומי.
בכיר במשרד החוץ אמר כי לנורבגיה יש מעמד מיוחד בשל הסכמי אוסלו וכעת בעקבות ההחלטה תהיה פגיעה במעמד זה.
דוח שפורסם לפני כשנה על ידי מכון המחקר הישראלי NGO Monitor חשף כי נורבגיה מממנת ארגונים אנטי-ישראליים, ובהם תנועת החרם BDS. באותה שנה, קרן הפנסיה הגדולה בנורבגיה הודיעה כי משכה את השקעותיה מ-16 חברות שקשורות ליהודה ושומרון. לפני חמש שנים ה"LO" - ארגון הגג של האיגודים המקצועיים בנורבגיה המקביל להסתדרות בישראל - קיבל החלטה להטיל חרם כלכלי, תרבותי ואקדמי על ישראל.
