ביערות האמזונס של ברזיל הלך לעולמו "איש הבורוֹת", גבר שחי לבדו הרחק מהציוויליזציה במשך כ-27 שנה אחרי שכל בני שבטו נהרגו, והפך – שלא בידיעתו – לסמל עולמי של הניסיון להגן על שבטי הילידים באזור. הסוכנות הברזילאית להגנת ילידים (FUNAI) דיווחה כי גופתו נמצאה על ערסל ליד בקתת הקש שבה הוא גר, וכי מעריכים שמת מוות טבעי.
האיש, לפי הערכות כבן 60 במותו, חי ביערות של מדינת המחוז רודוניה, סמוך לגבול עם בוליביה, ושמו לא נודע מעולם. לפי הערכות, רוב בני שבטו נהרגו על-ידי רועי צאן וחקלאים שביקשו להשתלט על שטחי המחיה שלהם לצורך גידול בקר ויבולים בשנות ה-70 וה-80, וששת האחרונים שבהם נהרגו על-ידי פולשים ב-1995, ואז הוא נותר לבדו. היו שכינו אותו "האיש הבודד ביותר בעולם".
את כינויו "איש הבורות" קיבל על שום מנהגו לחפור בורות – חלקם כדי ללכוד חיות ואחרים כמקומות מסתור עבורו. במשך שנים הוא סירב לכל מגע עם העולם שמחוץ לאזור המחיה שלו, והוא נהג להטמין מלכודות ולירות חיצים לעבר מי שהעז להתקרב אליו. כדי להבטיח את שלומו ולמנוע מפולשים לפגוע בו עקבו אחריו אנשי סוכנות FUNAI הברזילאית מאז 1996, והם נהגו להשאיר לו "מתנות" שיעזרו לו להתקיים, כגון אוכל, זרעים וכלי עבודה. ידוע כי למחייתו נהג לגדל תירס, פפאיה ובננות.
הפעם האחרונה שבה נראה "איש הבורות" עד מציאת גופתו בשבוע שעבר הייתה בשנת 2018. אנשי FUNAI נתקלו בו אז במקרה בג'ונגל, ובתיעוד שפרסמו הוא נראה חוטב עץ בעזרת עצם דמוי גרזן. מאז לא נראה שוב, אבל אנשי הסוכנות כן המשיכו להיתקל בבקתות שבנה ובבורות שחפר.
בארגון Survival International, הפועל למען שבטי ילידים, ביכו את מותו של "איש הבורות", שהמסתורין הסובב אותו סקרן במרוצת השנים אנשים בכל העולם וגרר לא פעם דיווחים בתקשורת הבינלאומית. "בהתחשב במעשי הטבח המזוויעים ובפלישות שחווה, התנגדות למגע עם אנשים מבחוץ הייתה הסיכוי הטוב ביותר שלו לשרוד", אמרה אשת הארגון שרה שנקר.
פעילה אחרת בארגון, פיונה ווטסון, ניצלה את ההזדמנות כדי להזכיר את הסכנה הנשקפת למאות שבטי הילידים שעדיין מתקיימים באזור האמזונס: "עם מותו, הג'נוסייד נגד בני עמו הושלם. זה מה שזה היה – רצח עם, מחיקה מכוונת של שבט שלם על-ידי רועי צאן התאבים לעוד אדמות וכסף".
החוק הברזילאי מגן על שבטי הילידים ומקנה להם זכות לבעלות על מקומות היישוב שלהם, ובמרוצת השנים דווח על מקרי אלימות רבים שבהם בעלי חוות המבקשים להרחיב את שטחי המרעה או הגידול שלהם רצחו אותם כדי לפנות את השטח. לפי אחת הטענות, חלק מבני שבטו של "איש הבורות" חוסלו על-ידי חקלאים כאלה, שתחילה סיפקו להם סוכר כדי לרכוש את אמונם – ואז נתנו להם לאכול רעל עכברים והרגו אותם.
כאמור, מותו של "איש הבורות" נגרם כנראה מסיבות טבעיות. אנשי FUNAI שמצאו את גופתו דיווחו כי לא ראו באזור סימנים לפריצה או לאלימות, וכי על גופו של האיש מצאו נוצות בהירות, שנראה כי הניח על עצמו. המומחים מעריכים כי הוא הרגיש שמותו קרב, ונערך לכך. על כל פנים, הרשויות העבירו את גופתו לנתיחה שלאחר המוות, כדי לקבוע בוודאות את נסיבות מותו.