"מה שייכת הממשלה למלחמה?" שאל אחד השרים אתמול, כשבמקביל הוגשה הצעת חוק להארכת משך השירות החובה והמילואים, תוך הותרת הפטור לחרדים. עיקר אנשי המילואים שיצאו מעזה אחרי כמאה יום וכבר עכשיו קיבלו הודעה שהם צפויים לחזור למעל 100 יום נוספים במהלך 2024, לא יסכימו שהפער הנוראי בנטל לא רק שיימשך אלא אף יוחרף.
עוד בטרם פרוץ אירועי הטבח הנורא, ישראל הגיעה למשבר עמוק, כאשר החברה הישראלית נקרעה למחנות שנלחמים על תפיסות זהות, ערכי הליבה וחזונות מתנגשים שנראה שאינם ניתנים לגישור ופשרה. אירועי 7 באוקטובר שיקפו את הסכנה הרבה מהיחלשות של ישראל - בעיני עצמה ובעיני האויבים שלה.
בעקבות הפגיעה הנוראית ותוך כדי המלחמה וההתנדבות המדהימה בתחילת המלחמה של כלל הציבור, קבוצות שונות בעם התלכדו זמנית וסימני המשבר כמעט ונעלמו מהמרחב הציבורי. כולם היו שם לסייע במאמץ ההתאוששות וההתארגנות ללחימה - מימין ומשמאל, חילונים שומרי מסורת וחרדים, מרעננה ומהר ברכה. כולם. לפרק זמן קצר, האסון הנכיח שקיים רצון אמיתי להפסיק את מלחמת הזהויות הפוליטיות ולהישאר מאוחדים.
אך המציאות שאנו פוגשים בימים אלו שוב, היא שההבדלים המהותיים בערכי הליבה ובשוני בסדרי העדיפות של הקהילות השונות בחברה הישראלית לא באמת נעלמו, וכבר עתה, עם הירידה בעצימות הלחימה באויב המשותף, ועם התגברות הציפייה הציבורית לשלב לקיחת האחריות והחלפת בכירי ההנהגה הפוליטית והביטחונית - מוצת מחדש המאבק הפנימי.
כעת, על רקע הגשת חוק הגיוס החדש שמציע להכפיל פי 4 (!) את שירות המילואים ולהאריך את שירות החובה לשלוש שנים, גם רטרואקטיבית, אך לצד זאת - יותיר על כנו את הפטור לחרדים וערבים המלחמה, נראה כי אנשי המילואים שלחמו בעזה מאז 7 באוקטובר וכבר עתה קיבלו הודעה על צפי לחזרתם למילואים, בעצימות כמעט בלתי נסבלת, של מעל 100 ימי מילואים במהלך 2024 – לא יסכימו להגברה חוקית של אי השוויון בנטל.
מן הצד השני, דווקא מול ההתגייסות חסרת התקדים של אנשי המילואים, בסיכום תוצאות סקר שנערך על ידי המכון למדיניות העם היהודי בחודש נובמבר 2023 נכתב כך: "התקוות שהמלחמה תגרום לחרדים לרצות להשתלב יותר בחברה הישראלית מתנפצות אל קרקע הנתונים. בכל הנושאים הקריטיים להשתלבותם ולשוויון בישראל, מבחינת החרדים לא ישתנה כלום גם אחרי המלחמה".
עמדה זאת מתבטאת, בין השאר, בהתנגדות גורפת בחברה החרדית לביטול הפטור מגיוס לתלמידי ישיבה. 70% מהמשיבים לסקר, המהווה מדגם מייצג של הציבור החרדי בישראל, אמרו כי התנגדותם לגיוס לא השתנתה בעקבות המלחמה. עוד 12% אמרו כי התחזקו בעמדתם נגד גיוס. שיעור התומכים בגיוס קטן ועומד על 9%. בהיבט של השתלבות גדולה יותר בחברה הישראלית, רוב החרדים (55%) שענו לסקר זה לא צופים שהמלחמה תוביל לשינוי וסבורים ש"מה שהיה הוא שיהיה".
הבסיס החוקי להסדרת דחיית השירות של בחורי הישיבות מסתיים למעשה בחודש הבא. כבר ביוני 2023 תמו ההארכות שנתן בג"ץ להוראה המתירה את הפטור משירות לאברכים, בלי שיעבור חוק שמסדיר זאת. למרות זאת, הממשלה האריכה את תוקף ההסדר ב-2023 עד סוף מרץ 2024. כעת, ספק אם חברי ממשלת החירום - גנץ, איזנקוט ואחרים, שנתנו לנתניהו רשת ביטחון - ייתנו יד להמשיך במסלול הפטור על רקע המלחמה.
אז מה עכשיו – חזרה למאבק או גיבוש פתרון? אני מציע לבחור במסלול של "תוכנית הגיוס הלאומית" – כמענה לאתגר ליבה במשבר החברתי של ישראל.
דווקא כעת, נראה כי הגיע השעה להניח מתווה שיאפשר לכולם "להיכנס תחת אלונקת השירות", תוך צמצום מרבי בפגיעה בערכים מחד ובעקרון השוויון מאידך. במקום הצעת החוק שאותה הניחה הממשלה - מוצע לחוקק חוק שירות לאומי חובה.
אז מהם העקרונות של המודל החדש? הנה תמצית הדברים: על פי תפיסת חוק השירות הלאומי, שירות החובה הלאומי יוכל להיות בצה"ל, בשירות אזרחי במשטרה, במערך הכבאות, שב"ס, מערך בריאות או רווחה - ובלבד שמתקיים במוסדות לאומיים וממלכתיים הזקוקים לכוח אדם לטובת שירות לציבור. תקופת שירות לאומי חובה, תהיה זהה למשך שירות החובה בצה"ל.
בראי הפרט - בשלב הראשון יקבלו כל אזרחי ישראל צו ראשון להתייצבות בלשכת הגיוס הצבאית. במהלך ההתייצבות יוכלו האזרחים להגיש בקשה להמיר את השירות הצבאי בשירות לאומי-אזרחי במוסדות ממלכתיים על פי קריטריונים שייקבעו בחוק ובתוכם – שיקול דעת של צה"ל ביחס לצורכי הגיוס ומגבלות שירות במערכת הביטחון. לאחר שיקולי צה"ל, ניתוב השיבוץ במוסדות ממלכתיים ציבוריים יהיה על פי צורכי המוסדות ועל-פי שיקולי הרשות הממלכתית לשירות (אשר תוקם תחת נציבות שירות המדינה במשרד ראש הממשלה).
בנוסף, כל אזרח יוכל להגיש בקשה לדחות את שירותו בצה"ל או בשירות הלאומי-אזרחי לתקופה עד חמש שנים כדי להשתלב במסלולים ייחודיים אשר יוכרו רשמית על ידי המדינה (דוחי שירות). כך, למשל, תוכל הקהילה האזרחית החרדית להחליט להקים מסלול ללימוד תורה לגברים, הקהילות האזרחיות הציוניות יוכלו להקים מכינות קדם צבאיות והקהילה האזרחית הערבית תוכל להקים מסלולי הכנה להשתלבות בשירות לאומי.
תכניות אלו יעמדו במספר תנאים כדי לזכות בהכרה – א. הלומדים במסלולים אלו יחויבו לשהות לפחות שמונה שעות ביום בשטחי המוסדות שבהם תכיר המדינה לצורך דחיית שירות או לעסוק בפעילות מטעם המוסד המוכר במוסד ציבורי הרלוונטי למסלול המוכר. ב. בתום הפעילות במסלול המוכר ייקלטו דוחי השירות לשירות בצה"ל או שירות לאומי מוכר לשירות חובה מלא. ג. מסלול מוכר שבמשך שנתיים פחות מ-95% מבוגריו לא ייקלטו לשירות צבאי או לאומי בסיומו – תבוטל ההכרה בו. ד. יוקם מנגנון פיקוח הדוק ואמין שיהיה אחראי ליישום התנאים להכרה.
מנקודת מבט חרדית, המתווה הזה יאפשר לכל מי שרוצה ללמוד תורה לעשות זאת במסגרת מסודרת ויציבה. מנקודת מבט ממלכתית, היתרונות המרכזיים של ההצעה היא שוויון חוקי בין כל אזרחי ישראל, והגדלת מספר המשרתים את האומה מכל חלקי החברה, ובכלל זאת גם בחברה החרדית.
רון צורצילום: סטודיו sparkles _credit designאם חוק המילואים במתכונתו הנוכחית לא ישונה - המשפט "ביחד ננצח" יהפוך לסיסמה ריקה של הממשלה שאינה מחוברת למדיניות ולהחלטות שבפועל. כעת, הגיע העת להראות לציבור שהממשלה בוחרת במסלול של התיקון השגיאות והכשלים שהביאו אותנו ל-7 באוקטובר, לא רק ביטחונית, אלא קודם כל חברתית.
אסור לחזור למסלול של מאבק אזרחי ולהמשך ההתפוררות החברתית שלנו. אני מאמין שזה אפשרי.
רון צור הוא מנכ"ל חברת הייעוץ קבוצת Sparks ויו"ר הועדה המייעצת של הפורום הישראלי למנהיגות
