הכלה? ראיית האחר? מתן הזדמנות שווה למי שמתקשה? לא בבית ספרנו. ממצאים קשים התגלו במחקר שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך, ראמ"ה, כדי לבדוק האם "חוק השילוב" שנחקק לפני חמש שנים אכן פועל. החוק קובע כי הורים לילדים עם צרכים מיוחדים יכולים להחליט אם לשלבם בבית ספר לחינוך מיוחד או בבית ספר רגיל. יותר מ-300 אלף ילדים זכאים לחינוך מיוחד. 180 אלף מהם משולבים בחינוך הרגיל כי כך רצו הוריהם.
לאחרונה מתברר כי רבים מההורים מבקשים להחזיר את ילדיהם לחינוך המיוחד. המחקר, שבראשו עמדה ד"ר טל רז, מסביר מדוע זה קורה. לפי הממצאים, יש ירידה דרמטית בנכונות של מחנכים ומורים לשלב את תלמידי החינוך המיוחד בכיתות רגילות. זה קורה גם כשמדובר בתסמונות שבעבר היה קונצנזוס כי ניתן להכילן בכיתה רגילה, בהן לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז ונכות פיזית.
מה אומרים המספרים? בעוד שלפני שלוש שנים היו 72% מהמורים נכונים לשלב לקויי למידה בכיתה, כיום מוכנים לעשות זאת רק 43% מהם. הנכונות לשילוב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ירדה מ-67% ל-36%. כשמדובר בנכות פיזית, 76% היו נכונים לשלב בכיתה ילד שסובל ממנה לפני שלוש שנים, אז התחילו ליישם את החוק, ורק 49% כיום. לגבי אוטיזם: ירידה מ-41% ל-36%. הפרעות התנהגותיות או רגשיות: מ-38% ל-24%. הפרעות נפשיות: מ-22% ל-13%. תסמונת דאון: מ-27% ל-14%. ככלל, בקרב מחנכים שאין בכיתותיהם תלמידים עם צרכים מיוחדים חלה ירידה מ-71% ל-45% בתמיכה בשילוב.
מהן הסיבות שגורמות לרמת נכונות כה נמוכה להכיל ילדים שונים? ראשית, רק כמחצית מהמורים מעריכים שלשילוב הזה יש ערך חברתי או לימודי. 75% מהמשתתפים במחקר אמרו שלמורים אין כלים להתמודד עם האתגרים החברתיים ורגשיים הכרוכים בשילוב. 59% הסבירו שהעומס אינו מאפשר לתת מענה לימודי מספק לתלמידים "המיוחדים". "השטח משדר שאין ביכולתו להכיל את מדיניות ההכלה" – סיכמו החוקרים.
הממצאים הוצגו בפני שר החינוך יואב קיש, שמינה ועדה ציבורית לבדיקת המשבר בחינוך המיוחד בראשות עמוס שפירא, לשעבר נשיא אוניברסיטת חיפה. בישיבה הראשונה של הוועדה הודה קיש: "ישנם קשיים ביישום החוק בשל מחסור בכוח אדם. השילוב חשוב וטוב, המורים רוצים לבצע את המשימה, אך אין להם כלים. ללא משאבים מתאימים אנחנו פוגעים גם בילדי החינוך הרגיל וגם בילדי החינוך המיוחד".
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד בירכה על הקמת הוועדה והזכירה: "התרעתי שרפורמת השילוב תהייה בכייה לדורות, אך התעלמו ממני". לדבריה, "תלמידי שילוב אינם מקבלים כיום את המענה שמגיע להם ושהם צריכים. התלמידים נפגעים והמורים נפגעים". מחנכת כיתה ג' מהדרום חיזקה את דבריה: "לא קיבלתי הכשרה לחינוך מיוחד שנדרשת להתמודד עם תלמידים משולבים. הם פשוט אומללים ומאמללים את הכיתה. עם הזמן הם צוברים פערים, התסכול עולה והם הופכים להיות אלימים או מעלימים את עצמם לגמרי מהבושה. אין קלינאיות תקשורת, אין מטפלים רגשיים. זה לא עובד".
