האיראנים ירו לעצמם ברגל כשהחליטו לתקוף את הספינה "מרסר סטריט" בליל חמישי סמוך למצרי הורמוז. הם הסתבכו בגלל שביצעו את הפעולה בעיתוי הכי מזיק מבחינתם - ובאמצעות מערכת נשק שארצות הברית רואה בה איום מיוחד על חייליה בעיראק ובסוריה. במילים אחרות - האיראנים כתבו נח בשבע שגיאות, וישראל וארה"ב משתמשות בזה כעת כקלף מדיני שאולי אף ישלול מאיראן את היכולת לייצר מל"טים וטילים מדויקים.
נתוני המודיעין שנמצאים בידי ישראל, ארה"ב, בריטניה ומדינות המפרץ הערביות מראים בבירור שחיל האוויר של משמרות המהפכה שיגר שני מל"טים לעבר מכלית הנפט. כל הסימנים מראים כי האיראנים לא התכוונו לגרום לנזק גדול או להטביע את הספינה, אלא כמו בעשרות מקרים קודמים מהעבר - הכוונה הייתה לגרום נזק קל כאיתות מרתיע כלפי ישראל, כדי שזו תפסיק את התקיפות המיוחסות לה נגד אינטרסים איראניים בסוריה.
אבל לא רק בחירת המטרה, שהקשר שלה לישראל הוא קלוש עד לא קיים, הייתה שגויה - אלא גם השימוש במל"טים מתאבדים, ארוכי טווח, שכוונו להתפוצץ במקום הכי רגיש והכי מאוכלס בספינה - מתחת לגשר הפיקוד. התוצאה הייתה שני ימאים חפים מפשע, רומני ובריטי, שנהרגו בתקיפה - ובכך הפכה התקיפה למעשה טרור ימי לכל דבר.
באזור שבו התבצעה התקיפה משייטים הרבה כלי שיט צבאיים ואזרחיים של ארה"ב ושל בריטניה, ומיד אחרי התקיפה עלה קצין מחיל הים האמריקני כדי לבדוק את שברי המל"ט ולוודא את מקורו. שגיאה נוספת שעשו האיראנים היא ההודעה שיצאה בסוכנות הידיעות "אל-עלאם" – המזוהה עם משמרות המהפכה ונחשבת לערוץ רשמי של המשטר - כי התקיפה בוצעה כנקמה על הריגתם של שני אנשי משמרות המהפכה, או אנשי חיזבאללה, שנהרגו בתקיפה בסוריה. ההודעה הזאת היא למעשה קבלת אחריות איראנית. בטהרן הבינו רק אז את השגיאה שעשו - ודובר הממשלה חטיבזאדה ניסה לסגור את האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו, והודיע כי למשטר כלל לא היה קשר לתקיפה.
ארה"ב מאמצת את העמדה הישראלית
אבל הפשלה האיראנית העיקרית בתקיפת הספינה נוגעת לעיתוי. רק ביום חמישי, שעות ספורות לפני התקיפה, התפרסמה בעיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל" כתבה המבשרת על כוונתו של ממשל ביידן להטיל סנקציות חדשות על איראן בגלל השימוש שהיא עושה במל"טים מתוחכמים ובטילים מונחים ומדויקים שמסכנים את חיילי ארה"ב ואנשי הקואליציה המערבית שמוצבים בבסיסים במזרח התיכון.
ה"וול סטריט ג'ורנל", שנחשב לעיתון מהימן ביותר, הסתמך על שיחות עם "פקידים אמריקניים שביקשו לא להזדהות" - אבל ברור שהמקור הוא במועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן. ברקע הכוונה האמריקנית להטיל סנקציות על איראן בשל המל"טים והטילים המדויקים, עומדות המתקפות שביצעו מיליציות הפועלות בשליחות איראן על חיילים אמריקנים בבסיסיהם בעיראק ובמקומות אחרים במזרח התיכון באמצעות אותם מל"טים מתוחכמים והטילים המונחים.
בעיראק היו שורת תקיפות כאלה לאחרונה שכוונו לחיילים אמריקנים, וארה"ב אף הגיבה בהפצצה של בסיסי המליציות השיעיות שפועלות בשליחות איראן בעיראק ובסוריה. העיתון האמריקני ציין כי הבית הלבן מתכוון להטיל סנקציות על חברות בינלאומיות מכל רחבי העולם שמספקות לאיראנים רכיבים וטכנולוגיה לייצור המל"טים והטילים המונחים האלה - וכל חברה שהמודיעין האמריקני יגלה שהיא סוחרת עם איראן לא תוכל לסחור עם ארה"ב או לקבל ממנה העברות כספיות.
סביר בהחלט להניח שההגבלות יצמצמו בצורה ניכרת את היכולת של איראן להמשיך ולייצר מל"טים תוקפים וטילים מדויקים, ואין ספק שישראל תצא נשכרת מכך מפני שאיראן מספקת לסוריה ולחיזבאללה רכיבים לייצור רקטות וטילים מדויקים – מה שמכונה "פרויקט הדיוק". הפקידים האמריקנים אמרו לעיתון כי ארה"ב רואה במל"טים ובטילים המדויקים איום מיידי על ביטחונה ועל ביטחונם של חייליה, ושהוא יותר חמור בעת הנוכחית מהאיום של תוכנית הגרעין עצמה.
זו אמירה חסרת תקדים שלמעשה מאמצת את העמדה הישראלית: מתברר שפרויקט הטילים והמל"טים המדויקים שאיראן מקיימת בסוריה ובלבנון נחשב לא רק לאיום חמור על ישראל - אלא גם על החיילים האמריקנים במזרח התיכון - ולכן בוושינגטון מתכוונים להטיל את אותן הסנקציות על מפעלים שיספקו טכנולוגיות או חלפים לתעשייה הצבאית באיראן. זו התפתחות חשובה מאוד מבחינת ישראל, שהתקיפה הרצחנית במפרץ עומאן רק מזרזת את האמריקנים להוציא לפועל את כוונתם.
בנוסף לסנקציות על תעשיית המל"טים והטילים המדויקים, הפקידים האמריקניים אמרו שהם גם מתכוונים להדק מחדש את הפיקוח על הגבלות ייצוא הנפט מאיראן. המטרה היא כנראה הפעלת לחץ על האיראנים לחזור לשולחן המשא ומתן בווינה, כדי להוביל לחידוש הסכם הגרעין שממנו טראמפ פרש. האיראנים ניצלו עובדה זו, ופעלו במהירות כדי לשכלל ולשדרג את מערך העשרת האורניום שלהם - כדי שיוכלו לפרוץ לנשק גרעיני אם וכאשר יחליט על כך המנהיג העליון. איראן מנצלת את המבוי הסתום במשא ומתן כדי לשעוט קדימה, תוך הפרה של ההסכם במטרה להגיע למעמד של מדינה סף-גרעינית.
הידוק הפיקוח האמריקני המתוכנן כעת על הגבלות הייצוא נחוץ מפני שממשל ביידן, אחרי שנכנס לבית הלבן, העלים עין מהייצוא האיראני לסין, לסוריה ולוונצואלה, מתוך הנחה שבקרוב ייחתם חידוש הסכם הגרעין ואז לא יהיה צורך בסנקציות שממילא יוסרו. בעקבות העלמת העין של ממשל ביידן, האיראנים הכפילו ואפילו שילשו את כמות הנפט שהם מייצאים - והיא מגיעה היום ליותר ממיליון חביות ביום, בעוד שבשיא הסנקציות איראן ייצאה והבריחה כ-400 אלף חביות ליום. הידוק הסנקציות האמריקניות עכשיו נועד לאותת לאיראנים שאם הם ימשיכו בהפרות הסכם הגרעין, בשיפור מערך הצנטריפוגות ובהעשרת אורניום לרמות אסורות, ארה"ב ובעלות בריתה יאבדו את סבלנותן ויפרשו מהמשא ומתן - ואז איראן תצטרך להתמודד עם בעיותיה הכלכליות בעצמה.
האמריקנים מבינים טוב מאוד שהאיום הזה על הגבלה מחודשת של ייצוא והברחות הנפט האיראני תכאב מאוד לשמרנים בטהרן, מפני שאיראן מתמודדת כעת עם מצוקה כלכלית, מצוקת מים, מצוקת חשמל ומגפת קורונה שתפסה תאוצה. הבעיות האלו, ובעיקר המחסור במים ובחשמל, מוציאות כעת אנשים לרחובות, תחילה בפריפריה האיראנית וכעת גם בטהרן. המוחים דורשים מים ומשמיעים קריאות בגנות חמינאי, וקוראים לו "דיקטטור". ככל הנראה, המהומות האלו עדיין לא מסכנות את המשטר, אבל הן מעוררות דאגה בטהרן. ישנו ויכוח פנימי בהנהגה האיראנית אם להפסיק להתעקש במו"מ ולהגיע להסכם כדי שיוסרו הסנקציות, דבר שיאפשר לאיראן לקבל תגמולי נפט גדולים יותר שיסייעו לה להתגבר על המחסור במים, בחשמל ובתרופות.
למה הסכם הגרעין תקוע?
היבט נוסף שמעניין וראוי לתשומת לב הוא הסיבות למבוי הסתום במו"מ שמתנהל בווינה, שהופסק לפני כחודש והאיראנים מסרבים לחדשו. המו"מ היה אמור להביא לחידוש הסכם הגרעין שנחתם בין איראן למעצמות, והוא מגביל את העשרת האורניום באיראן ומרחיק אותה לכדי שנה מהפצצה. ממשל ביידן שרוצה לחזור להסכם הגרעין סיכם עם איראן כבר כמעט את כל הפרטים הטכניים - ולמעשה, אומרים גורמים מדיניים במזרח התיכון, ההסכם כבר סגור. לדברי אותם גורמים, שתי סיבות גרמו לכך שאיראן מסרבת לשוב לשולחן המו"מ - האחת היא דרישה שהאמריקנים דוחים על הסף, והשנייה היא דרישה אמריקנית שהאיראנים דוחים על הסף.
את הדרישה האיראנית אפשר לכנות "חצופה". האיראנים דורשים כעת שהקונגרס האמריקני יחוקק חוק מיוחד שיאסור על הנשיא האמריקני - לא רק ביידן, אלא כל נשיא אמריקני - לפרוש מההסכם המחודש שייחתם, ומהסכמים אחרים שייחתמו עם איראן בעתיד. חשוב להדגיש: הדרישה הזו היא לא פחות משינוי החוקה האמריקנית, שקובעת את סמכויות הנשיא והקונגרס ודבקה בעיקרון הפרדת הרשויות. האיראנים רוצים שהקונגרס ישלול מהנשיא את היכולת העצמאית לקבל החלטות בנושאים מדיניים ובנושאי ביטחון, רק מפני - כך אמר חמינאי - שהם רואים במערב אויב שאין לתת בו אמון. האמריקנים, כאמור, מסרבים לדרישה הזו.
מנגד, הדרישה האמריקנית שהאיראנים לא מסכימים לה היא שאחרי החזרה להסכם הגרעין, ייפתח מו"מ חדש על הסכם חזק וארוך יותר - שבמסגרתו יוטלו הגבלות על ייצור טילים ארוכי-טווח ומדויקים באיראן, ועל הפעולות החתרניות של שלוחיה של איראן ברחבי המזרח התיכון. פעולות אלה נחשבות לחלק מהניסיון של איראן לייצא את המהפכה השיעית ולהפוך לגורם הגמוני במזרח התיכון. האיראנים מסרבים להתחייב למו"מ נוסף, ולכן העסק תקוע. לכן, האיראנים מנסים ללחוץ על ארה"ב באמצעות הפרות בוטות יותר של הסכם הגרעין, כדי לאלץ את האמריקנים לענות לדרישותיהם.
בוושינגטון מעריכים שאחרי שהנשיא הנבחר השמרן, איברהים ראיסי, ייכנס לתפקידו ביום חמישי הקרוב, המו"מ יתחדש - מכיוון שראיסי מוטרד מאוד מהחמרת המצב הכלכלי ומהמחסור במים ובחשמל, ורוצה בהסרת הסנקציות. עם זאת, איש במערב אינו יודע לבטח מה יקרה, ולעת עתה האיראנים מקשיחים עמדות.
ובחזרה לנושא תקיפת הספינה - איראן נמצאת היום במצוקה ובדילמה קשה שנובעת מהאיומים בסנקציות חדשות, התסיסה ברחובות והמו"מ התקוע. תקיפת הספינה רק העמיקה את הבוץ האסטרטגי שאיראן נמצאת בו, וממילא היא מבינה שארה"ב הולכת ומאבדת סבלנות. במצב כזה, ישראל צריכה להנמיך פרופיל ולא לתת לאיראנים חבל הצלה באמצעות פעולה צבאית שתסיט את תשומת הלב מהפשלה האיראנית, שכנראה תביא את האייתולות לדיון מאוד לא נעים ואפילו מזיק במועצת הביטחון.