ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום (שישי) כי נשיא צרפת עמנואל מקרון הביע נכונות לשקול הטלת סנקציות על משמרות המהפכה של איראן. נתניהו הוסיף כי הפגישה אמש עם מקרון בארמון האליזה "התרכזה בעיקר בנושא האיראני, יש התקרבות גדולה מאוד בין ישראל לצרפת בדרך שבה אנחנו רואים את האיום האיראני. השיחה הייתה מאוד טובה. דיברנו על דברים קונקרטיים, על תיאומים בתחומים שונים".
לדברי נתניהו, בנושא האיראני "הדאגה היא משותפת, ההערכה לגבי האופי של המשטר היא משותפת. זו התקרבות. אני זוכר שנים שהייתי כמעט בודד, מדבר על הסכנה של המשטר הברוטלי והמסוכן הזה, לעולם כולו, לא רק לישראל, לא רק לארה"ב, אלא גם לאירופה. מצאתי הרבה יותר הבנה ונכונות לפעול ביחד".
ראש הממשלה הוסיף כי שוחח עם הנשיא הצרפתי גם על "הרצון שלנו לשמור על החזית עם הפלסטינים, שהיא לא תתלקח. אמרתי שהמדיניות שלי היא כפולה. מצד אחד לנקוט בצעדים תקיפים, ממוקדים על מוקדי הטרור, בין אם מדובר בחמאס או ג'יהאד איסלאמי, כרגע הם מורתעים, אבל גם נגד טרור של בודדים על ידי פעולה ממוקדת סביב המעגל המיידי הקרוב אליהם ולא על ידי ענישה קולקטיבית. אני חושב שהוא הבין את זה".
בפגישה הם דנו גם בנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. "הסברתי שאני ממשיך לקדם באופן מעשי גם את השלום האזורי", אמר נתניהו. "הוא שאל אותי על סעודיה, דיברנו על זה די בפירוט. אמרתי שזו אפשרות, אבל היא תלויה כמובן בסעודים. אנחנו בבירור מאמינים שהדבר הזה יכול לתת תמורות עצומות, היסטוריות. בסופו של דבר אמרתי לו גם להגיע בסיבוב בחזרה גם לשלום ישראלי-פלסטיני. על כך דיברנו די בהרחבה".
על המלחמה באוקראינה אמר נתניהו כי "הבהרתי את המדיניות שלנו. הוא הכיר את זה, הוא הכיר את הנושא. אמרתי לו ששיתוף הפעולה של איראן עם רוסיה הוא חמור מאוד מבחינתנו, ואנחנו פועלים באופן עצמאי נגד איראן ברמות שונות. אבל גם הפעילות הזו מכוונת באופן שיטתי לדרדר או לפגוע ביכולות של איראן נגדנו, זה גם פוגע ביכולות של איראן או מצמצם אותן ביחס לזירות אחרות".
מוקדם יותר דיווח העיתון הצרפתי "לה מונד", כי מקרון הזהיר את נתניהו בפגישה כי אם התוכנית המשפטית תתממש – "נסיק שישראל התנתקה מהדמוקרטיה". גורם מדיני בכיר לא הכחיש שהועברה ביקורת, אך טען כי היא עלתה בהערה קצרה בשולי השיחה. "ראש הממשלה התרשם שמקרון לא היה בקיא בכל פרטי הרפורמה", אמר הגורם.
לדברי הגורם, השיחה התרכזה בעיקר בנושא האיראני. "איראן התקדמה ומתקרבת להיות מדינה סף גרעינית. האופציה הצבאית של ישראל כל הזמן עולה בשיחות", הוא אמר. "מקרון ונתניהו דיברו על שיתופי פעולה באפריקה, גם בצ'אד שפתחה שגרירות בישראל ושיתופי פעולה מעבר לצ'אד נגד כוחות האיסלאם הרדיקלי. לצרפת יש נוכחות משמעותית שם".
הגורם הוסיף כי "נתניהו ומקרון שוחחו על ייצוב לבנון. גם מקרון וגם נתניהו הביעו דאגה מקריסת המדינה הלבנונית. זה לא אינטרס של ישראל. איך אנחנו מונעים קריסה, איך אתה עוזר ללבנון בלי לעזור לחיזבאללה, הם דנו בזה בהרחבה. תוצאת הקריסה בעייתית מאוד".
לדבריו, "מקרון העלה את הנושא האוקראיני והאפשרות שישראל תושיט סיוע צבאי לאוקראינים. נתניהו הסביר את המדיניות הישראלית ואת המגבלות של ישראל מבחינת מערכות הגנה אווירית שמכסות את המדינה שלנו ואין לנו מרווחים מעבר לכך. נתניהו אמר שהמדיניות של הממשלה היוצאת הייתה מקובלת עליו ואני מניח שלא נרד ממנה. נתניהו אמר למקרון ש'יש לנו אינטרסים שאין לאף מדינה אחרת. לא מכיר מדינה שהמטוסים שלה טסים במרחק יריקה מול טייסים רוסים. לאחרים אין את הבעיה הזאת'".
על אפשרות שנתניהו יתווך בין רוסיה לאוקראינה, אמר הגורם כי "ראש הממשלה לא קופץ מהמקפצה לתוך הדברים האלה. חשוב קודם להבין האם התנאים הבשילו, האם יש רצון בין הגורמים והדבר חייב להיות מתואם עם ארה"ב. אי אפשר לעשות יוזמות פרטיזניות".
הגורם המדיני הבכיר סיפר גם על הפגישה שקיים נתניהו עם מלך ירדן עבדאללה בשבוע שעבר. "השיחה הייתה טובה מאוד. הנושא האיראני עולה תמיד. נושא השלום האזורי עלה ביתר שאת", אמר הגורם. לדבריו, שני המנהיגים דיברו באופן קונקרטי על כמה פרויקטים ששתי המדינות רוצות להשיק. "הגיע הזמן שנפסיק לדשדש איתם", הוא אמר.
בפגישה עלה גם נושא המתיחות בהר הבית. "אין שום שינוי בסטטוס קוו ולא יהיה שום שינוי", אמר הגורם המדיני. "נתניהו הסביר לעבדאללה שבן גביר עלה להר הבית וגם שרי ביטחון פנים עלו לשם כמו ארדן והנגבי". לגבי דרישת הירדנים להוספת 100 אנשי ווקף, הסביר הגורם המדיני כי יש תהליך מתמשך, לא חדש, של רענון אנשי ווקף והחלפתם. "יש מסגרת, הם לא עמדו במסגרת. אין שיח על תוספת".
על פינוי חאן אל אחמר אמר הגורם כי "חייבים לאכוף את צווי ההריסה - אלא אם תהיה הסכמה מרצון". לטענתו, יש רצון של התושבים להתפנות ו"יש אפילו מקום שהם מוכנים לעבור אליו וכל פעם סופגים איומים". לדבריו, בקשת המדינה לדחות שוב, בפעם התשיעית, את תשובתה בנושא הוגשה "בגלל שזו ממשלה חדשה".
הגורם המדיני התייחס גם להיערכות בישראל לקראת הרמדאן. "אנחנו עושים הכול כדי להוריד את הלהבות. פועלים באופן ממוקד דרך מוקדי הטרור", הוא אמר. על הפעילות בג'נין בשבוע שעבר שבה נהרגו תשעה מחבלים ואישה, הוא אמר כי "אנחנו בוחנים איך היא נהרגה. היינו בגלים גדולים, אני מקווה שאנחנו לא שם".
על הקפאת התוכנית לסגירת התאגיד, אמר הגורם הבכיר כי "לא התקפלנו בכלל. המאמץ העיקרי זה הנושא המשפטי, זה לא מבטל נושאים אחרים. בכמה דברים זה לא ממתן, כמה חקיקות אתה יכול לעשות במקביל. הצנרת סתומה. אין מקום, יש הרבה יוזמות. להרבה שרים יש הרבה יוזמות שמלוות בחקיקה. אדם יוצא בהצהרה אבל לא יכול לגבות אותה בחקיקה ונוצר פער שמייצר הרבה אוויר חם".
הגורם התייחס גם לריב הסמכויות בין שר הביטחון יואב גלנט לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' שמשמש גם שר במשרד הביטחון. "היו כבר שני שרים במשרד הביטחון. גם פה הסמכות כפופה למסגרת החוק", אמר הגורם. "ביקשתי מזה שייתן המסמך שלו וביקשתי מזה שייתן המסמך שלו – ועכשיו נעשה את הסדר ביניהם".
"אנשים לא יודעים מה יהיה האפקט של הרפורמה"
גורם בסביבת נתניהו התייחס בצהריים לדוח של בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, שהתריע כי המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל. "גילינו שאנשים לא מכירים את הרפורמה, לא יודעים מה הפרטים שלה ולא יודעים מה יהיה האפקט שלה. אתה יכול במשך 25 שנה להגיד שאין שלום עם העולם הערבי אם אתה לא עובר דרך הפלסטינים. לקח לנתניהו רבע מאה לשבור את הספין הזה", אמר הגורם.
לדבריו, "אתה לא יכול לעשות ספין בשווקים כלכליים לאורך זמן. נשארנו דמוקרטיה ועשינו תיקון והבאנו איזון בין שלוש הרשויות והאיזון לא קיים בישראל כי הוא הופר. אם הדבר הזה יקרה, לא יעזרו אלף דוחות כי בסוף רואים לבד אם כדאי להשקיע או לא. הדיבורים על הרפורמה המשפטית והנזק שהיא גורמת יהפכו כמו המנטרה שבלי פתרון שתי מדינות לא יהיה שלום עם הערבים. הכול ספין".
הגורם אמר עוד כי "הכסף החכם ייכנס לישראל כי מה שאנחנו עושים זה לאזן מצב לא מאוזן. הדמוקרטיה הישראלית תהיה חזקה מתמיד. מערכת המשפט תהיה עצמאית בדיוק כמו שהיא היום. המשפטיזציה תרד והכלכלה תפרח. זה ייבחן במעשים ולא יעזרו הספינים. הניסיונות לדכא השקעות לא יחזיקו מעמד לאורך זמן אם המערכת מאוזנת".
פורסם לראשונה: 13:59, 03.02.23