צפו בפאנל
(במאי: בני כרמלי, צילום: סנטרל הפקות)
מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך, אלי הורביץ, התייחס הבוקר (ג') בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" למצבה של מערכת החינוך כיום. בפאנל שעסק ביצירת שינויים בחברה הישראלית, אמר הורביץ כי מערכת החינוך היא הפנים של החברה הישראלית, "ובלי לשים לב - לפני 10 שנים ירדנו ב-40% במספר בוגרי ובוגרות החמש יחידות במתמטיקה ובפיזיקה. בשביל לשנות את זה היינו צריכים את כולם ביחד". וכך, בעוד שבשנת 2012 רק 8,869 תלמידים סיימו עם 5 יחידות במתמטיקה - בשנת 2021 עמד הנתון על יותר מ-21 אלף.
לדבריו, "ארגוני המורים, השלטון המקומי, הממשלה, התקשורת, ההורים והתלמידים - כולם צריכים לעבוד יחד, ולא שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה". הורביץ הוסיף: "זו אולי המערכת המורכבת ביותר שיש. 73 מיליארד שקלים בשנה מהכסף שלנו מושקעים בחינוך, יותר מאשר בביטחון. עם המחלוקות הגדולות שיש היום מאוד קשה למורים ולמורים לנהל שיעור רגיל, כשהמנהיגים שלנו מדברים ככה. צריך את השקט והאפשרות לעבוד ביחד, ועובדה שאפשר. ההנדסות בישראל צומחות, ההייטק הישראלי קיבל הנשמה טובה".
2 צפייה בגלריה
"הדור הנוכחי הרבה יותר טוב מאיתנו". הורביץ (מימין) עם פרופ' ריבקינד
(צילום: יואב דודקביץ')
2 צפייה בגלריה
חברי הפאנל (מימין לשמאל): תא"ל במיל' פיני יונגמן, עו"ד דוד דרסלי, אלי הורביץ ופרופ' אבי ריבקינד
(צילום: יואב דודקביץ')
- האם את הנושאים האלה ניתן לקדם גם בפריפריה החברתית, שם הפערים גדולים יותר ותשתיות הלימודים מורכבות יותר?
"חייבים. אם אתה גר במרכז אז לפעמים יש לך דרך קיצור. יש לך דוד שנוסע בטסלה, ואימא שיכולה להכניס אותך להייטק. כשאתה גר בפריפריה, אין דרך אחרת, אין מסלול עוקף, אלא אתה צריך להצטיין בלימודים. חובתנו המוסרית היא לאפשר לילדים את הזכות הזאת".
- איך דוחפים את הנוער להצליח ולהתקדם בראייה לעתיד טוב יותר?
"אני לא חושב שצריך בזה להתאמץ יותר מידי. החבר'ה פה מכיפת ברזל יודעים את זה מצוין, הדור הנוכחי הרבה יותר טוב מאיתנו. הם יותר חכמים ויותר מהירים ויותר זריזים, הם נמצאים שבעה צעדים לפנינו. הם כבר יודעים לתכנת וללמוד לבד".
פרופסור אבי ריבקינד, מייסד ומקים מערך הטראומה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, התייחס למצב מערכת הבריאות בישראל, ולמספר הרב של תאונות הדרכים: "אתמול נהרגו שישה בתאונות דרכים. אין הפגנה, אין שום דבר. על זה צריכה לקום מהומה רבתי. עם תאונות הדרכים לא עושים שום דבר. זה צריך להדיר שינה מעינינו". ריבקינד סיפר על מהלך שעשה על מנת לעורר מודעות לתאונות בקרב בני הנוער: "אנחנו מביאים אותם ליום שלם בהדסה ומעבירים אותם תחנות שונות, ומראים להם מה קורה בתאונות דרכים".
תא"ל במיל' וסמנכ"ל בכיר ב"רפאל", פיני יונגמן, סיפר בפאנל בוועידה על תהליך שהוביל לקידום לוחמות בצה"ל: "עשיתי השבוע מפגש שקראנו לו 'העצמה', לנשות החטיבה שלי ברפאל. בשנת 1995 הובלתי פרויקט לקליטת לוחמות במערך ההגנה האווירי ביחד עם קצינת ח"ן ראשית והסגנית שלה. עבדנו על מנת לשכנע את המערך הלוחם ליצור סרגלי מאמץ, כי לנשים מבנה פיזיולוגי שונה, וליצור הכשרה תואמת". לדבריו, "בכל מקום צריך להכניס יותר נשים. הן גורם מאזן, ולא רק בהיבט של השיח, אלא גם בצורת החשיבה. מהנדסות תוכנה, למשל, חזקות בהרבה ממהנדסי תוכנה. האיזון הזה מחויב המציאות בכל רשויות המדינה, בכל תחום".
עו"ד דוד דרסלי, לשעבר מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, אמר כי "הבסיס לשינוי או לשינויים זה אנשים. כדי שיהיה שינוי, צריך להיות גיוון. במקום שיש גיוון של אנשים, יש גם פתרונות מגוונים לאתגרים מגוונים. בסוף הגיוון מוביל אותנו לאינטראקציה חברתית חדשה, שיכולה להוביל אותנו לשינוי. אחד מגורמי השינויים המרכזיים מיום הקמת המדינה, בעיני, זה תחום העלייה, שהביא אותנו לאן שאנחנו נמצאים כיום לאחר 75 שנה. ככל שנהיה יותר רב-תרבותיים ויותר מגוונים, נוכל להמשיך ולהוביל את השינויים, ולהשתמש בצורה הנכונה מהכוחות החדשים שמגיעים אלינו עם אוכלוסיות העולים".
