האלוף במיל' תיבון מגיע למשפחות אלחרר ואהרון כדי למסור להם את הממצאים
(צילום: מתן צורי,רועי עידן)
במשך שעה ורבע הציג אתמול אלוף (מיל') נועם תיבון את מסקנות ועדת החקירה למותם של שני מפקדי הפלוגות ביחידת אגוז, רב-סרן אופק אהרון ורב-סרן איתמר אלחרר ז"ל. זה היה אחד התחקירים החמורים והמדאיגים ביותר שנערכו בצה"ל. ממצאים שהם קטסטרופה של ממש בדרג הפיקוד של אחת היחידות הכי טובות בצה"ל, כאלה שצריכים להדיר שינה מעיניו של כל הורה ששולח את ילדיו לצבא, כאלה שהובילו למוות מיותר.
כשהאלוף (מיל') תיבון התיישב בכיסאו, הועברה רשות הדיבור לאלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס, שהציג את ההחלטות בעקבות המסקנות, ואמר שמפקד היחידה, סא"ל א', ביקש מיוזמתו לסיים את תפקידו, אך הרמטכ"ל, אביב כוכבי, לא קיבל את בקשתו. למעשה, כוכבי בחר בענישה סופר מקילה עם עיכוב קידום לשנתיים, ואף לא רשם הערה פיקודית למפקד חטיבת הקומנדו.
5 צפייה בגלריה
הטעויות עלו בחייהם, ואין מי שישלם. רב-סרן אופק אהרון ורב-סרן איתמר אלחרר
(צילום: דובר צה"ל)
5 צפייה בגלריה
הספיק מבט אחד בפניו של האלוף תיבון כדי להבין מה הוא חושב על החלטת כוכבי
(צילום: שאול גולן)
הספיק מבט אחד בפניו של תיבון, כדי להבין מה הוא חושב על החלטת הרמטכ"ל. בשל הכבוד שהוא רוחש למדים הוא לא אמר בקול את אשר על ליבו. הוא כן הסכים לספר שהתייעצו איתו לפני כן, אבל על ההחלטה השערורייתית של כוכבי - שחלקים נרחבים במטכ"ל, ביניהם אלופים מוערכים מאוד התנגדו לה - הוא שמע עם הכתבים הצבאיים.
רמטכ"ל שעושה איפה ואיפה
בשורה התחתונה, אחרי תחקיר כל כך חמור, לא ניתן בשום צורה ואופן להגיע למסקנות כאלה מקילות. ועל מה הצעקה? על רמטכ"ל שעושה איפה ואיפה בין תחקירים שונים וקובע סטנדרטים שונים.
כך למשל בהדחה מיידית של סמג"ד קרקל בשבוע שעבר, בעקבות ירי דו-צדדי לעבר רכב של מסתערבי מג"ב בגבול מצרים שבסופו נפצעו באורח קל שני לוחמים. במקרה אחר הוא נלחם מול בג"ץ למימוש האחריות הפיקודית של רס"ן גלעד פרנקן, מפקד מצ"ח דרום, בעקבות מותו של סמ"ר ניב לובטון, כשכוכבי מתעקש להדיחו רק על מימוש אחריותו לאירוע.
5 צפייה בגלריה
נגדו הוא דווקא נלחם בבג"ץ. רב-סרן גלעד פרנקן (מימין) וסמ"ר ניב לובטון
(צילום: אלעד גרשגורן)
היכן דרישת מימוש האחריות במקרה של סא"ל א' למחדלים שהובילו בסופו של דבר למוות מיותר עם כשלים פיקודיים חמורים הרבה יותר?
תיבון, בחקירתו, גילה צפצוף על הנהלים והפקודות. הכוחות יצאו למרדפים עצמאיים שכללו שלוש פעמים ירי לאוויר; יצאו על דעת עצמם לפשיטות על חנויות ואוהלי בדואים; לוחמים וקצינים חיפשו לבד גנבים בשטח; מפל"גים יצאו לחופשה במקביל למרות שאסור והסתירו זאת ממפקדם - ככה לא נראית יחידה מיוחדת.
ועדת החקירה של האלוף (מיל') תיבון הוגבלה רק לשבוע שקדם לאירוע. הרמטכ"ל לא באמת רצה בדיקה מעמיקה בכלל היחידות המיוחדות. תיבון מצא ששרשרת התקלות החלה עוד בתחילת אותו שבוע.
כוכבי: אירוע שנובע מליקויים מקצועיים ואי-קיום פקודות
(צילום: דובר צה''ל)
אף שהוראות האימון דרשו נוכחות קבועה בשטח של מפקד פלגה, רוב הזמן נותר לפקד על הכוחות רק סגן מפקד פלגה. ביום שלישי בערב יצאו לחופשה בבתיהם שני מפקדי פלגות, בניגוד לנהלים שאפשרו לעשות זאת באופן מדורג. השניים עשו זאת מבלי לדווח למפקד היחידה, סא"ל א', שהיה במקום אחר, וכשהתרחשה תקלה ראשונה בשבוע האימונים, הם לא דיווחו לו. זה אולי מרמז על בעיית האמון שלהם בו. בנוסף, שני מפקדי הפלוגות יצאו בלי אישור למסע במאהלים בדואים, כדי למצוא את אמצעי ראיית לילה שנגנבו. ממתי זה תפקיד של קצינים בצבא לפשוט על מאהלים כאלה?
על פי הוועדה, תיאור הפעילות של אגוז במאהלים הבדואיים זכתה לכינוי "סיורי בדואיות", במרחבים שכלל לא קשורים לאזור האירוע. זה מצביע עד כמה עמוקה התרבות הצה"לית לפעול במרחבים אלו, שבהם בכלל לא ברורה הסמכות החוקית. מאיפה הגיעה התרבות הזו בצה"ל של שנת 2022? הנושא נראה עוד יותר מוזר על רקע הוויכוח של הרמטכ"ל עם השר לביטחון הפנים, בנושא סמכות השיטור של החיילים מול יהודים ביהודה ושומרון.
"הפיקוד הבכיר נכשל"
ועדת תיבון קבעה שהאירוע נגרם כתוצאה מאי-קיום פקודות הצבא. הפיקוד הבכיר נכשל בקביעת הנורמות, הבקרה והחניכה. היה כאן כשל מקצועי וערכי. לא היה אף קצין ביחידה שהרים דגל אדום וקרא לעצור את ההתנהלות, ואם היה אחד כזה ניתן היה למנוע את האירוע הטרגי.
"מפקד היחידה צריך לדעת שהוא נבחן לא רק בקרב, אלא גם באימונים ובשגרה", אמר אלוף (מיל) תיבון, כמו רומז לעברו המבצעי העשיר של סא"ל א'. "אסור לתת לאירוע באגוז פרשנות של יוזמה לחתירה למגע והגנה על ריבונות ארצנו, מי שביקש לצבוע את האירוע הזה כך פעל בחוסר אחריות", הוסיף תיבון וכיוון ישירות למפקד בה"ד 1 שהפיץ אגרת ברוח זו. "הפיקוד באגוז כשל בפיקוד ובשליטה, בזיהוי ההידרדרות ובחניכת הכוחות. מפקד אגוז וסגנו כשלו בבלימת האירוע. לא התקיימה תרבות של דיווח ותחקיר כמצופה".
אלה קביעות חמורות ביותר, ובשורה התחתונה לא ניתן ליישב את הפער שבין ממצאי התחקיר להחלטה הפיקודית. לפי הרף של כוכבי, ובוודאי שלפי התחקיר, צריך היה הרמטכ"ל לקבל את בקשתו של סא"ל א' ולהביא לסיום תפקידו. זה היה מהדהד בצבא, ולפני הכל הולם את מימוש אחריותו.
זה לא היה מונע ממנו בהמשך להתקדם בציר הפיקודי, בדיוק כפי שקרה עם מפקד גדוד הסיור של הצנחנים, סא"ל ישי רוזיליו, שהודח בעקבות מותו של הלוחם אביתר יוספי ז"ל. הוא שילם את חובו - בדיוק כפי שהיה מצופה מ-א' שאיבד שני קצינים בכירים - ובהמשך חזר לציר הפיקודי וימונה למפקד חטיבת חברון.
אבל כשהרמטכ"ל נוהג איפה ואיפה, נמנע מלהתראיין ולהסביר את החלטותיו לציבור, ומסתפק בסרטוני דובר צה"ל, שלא יתפלא מדוע אמון הציבור בצבא בשפל.
