מחלקת המדינה של ארצות הברית הודיעה בסוף השבוע כי בכוונתה למנות בקרוב שגריר מיוחד שיעסוק במדיניות הנוגעת לחוג הארקטי שבו שוכן הקוטב הצפוני. עד כה החזיק באחריות לתפקיד דיפלומט זוטר יחסית במחלקת המדינה, ומינוי שגריר של ממש לתפקיד מעיד על חשיבותו ההולכת וגוברת של החוג הארקטי – מבחינה אסטרטגית ומבחינה כלכלית – בעקבות פתיחתם של נתיבי הסחר בו, הנובעת מהמסת הקרחונים שמחוללת ההתחממות הגלובלית. המינוי מגיע גם כשברקע רוסיה מגבירה את נוכחותה הצבאית בחוג הארקטי, וגם סין מקווה לנצל את המשאבים הטבעיים שם.
השגריר החדש, נמסר, יעסוק בקידום המדיניות האמריקנית בחוג הארקטי, ובמסגרת התפקיד יהיה אחראי על המגעים בסוגיות הנוגעות לאזור מול שבע מדינות אחרות שפועלות שם כעת – קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, נורבגיה, שבדיה ורוסיה – וכן על הקשרים עם קהיליות ילידיות וגורמים אחרים שפועלים באזור. טרם הוחלט מי ימונה לתפקיד, והוא יהיה זקוק לאישור הסנאט.
בהודעת מחלקת המדינה הודגש כי ארה"ב סבורה שישנה "חשיבות אסטרטגית קריטית" בשמירה על השלום, היציבות, השגשוג ושיתוף הפעולה באזור הארקטי. "כאחת משמונה המדינות הארקטיות, ארה"ב תמיד הייתה מחויבת לשמור על הביטחון הלאומי שלנו ועל האינטרסים הכלכליים באזור, להילחם בשינויי האקלים, לחתור לפיתוח בר-קיימא ולקדם שיתוף פעולה עם המדינות הארקטיות ובעלות בריתנו", נמסר.
ההודעה על המינוי הצפוי מגיעה כאמור בצל החשש הגובר מפעילות הצבא הרוסי באזור הרקטי, חשש שרק גבר השנה בעקבות הפלישה שלו לאוקראינה. רק שלשום הזהיר מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג – אחרי שחזר מביקור בתחנת מחקר קנדית בחוג הארקטי לצד ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו – כי רוסיה פתחה מחדש באזור "מאות" מתקנים צבאיים מהתקופה הסובייטית, ומנצלת אותו לדבריו גם לניסויים בכלי נשק מתקדמים כגון טילים היפר-סוניים. הוא הזהיר כי הדרך הקצרה ביותר של טילים ומפציצים רוסיים אל עבר צפון אמריקה תהיה דרך הקוטב הצפוני.
סטולטנברג הוסיף כי היכולות שמפתחת שם מוסקבה מהוות אתגר אסטרטגי עבור הברית הצפון-אטלנטית – ברית שמוסקבה רואה בה מנגד את האיום הגדול ביותר עליה. רצונה של אוקראינה להצטרף לנאט"ו, נזכיר, היה אחד הסיבות לפלישה הרוסית אליה. הוא ציין כי עם הצטרפותן הצפויה של פינלנד ושבדיה לנאט"ו, הצטרפות שאותה הן ביקשו בעקבות הפלישה לאוקראינה, כל המדינות הארקטיות מלבד רוסיה יהיו חברות בברית הצבאית.
בדבריו שלשום הביע סטולטנברג דאגה גם משאיפותיה של סין בחוג הארקטי: בייג'ינג מתארת את עצמה כ"מדינה כמעט-ארקטית" ומקווה גם היא לנצל את המשאבים הטבעיים באזור ואת נתיבי הסחר שנפתחים בו עם המסת הקרחונים – וקראה להקים שם "דרך משי קוטבית". "בייג'ינג ומוסקבה הבטיחו להרחיב את הפעילות שלהן באזור הארקטי, ומדובר בחלק מברית אסטרטגית שהולכת ומתגבשת (בין בייג'ינג למוסקבה) – ומאתגרת את הערכים שלנו ואת האינטרסים שלנו", הזהיר סטולטנברג.