2 צפייה בגלריה
"חשבתי שהידיעה היא התרעה למלחמה". זעירא
"חשבתי שהידיעה היא התרעה למלחמה". זעירא
"חשבתי שהידיעה היא התרעה למלחמה". זעירא
(צילום: נדב נויהוז)
בגיל 95, אלוף (במיל') אלי זעירא שובר שתיקה ארוכה. בראיון נדיר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" שנעשה בסדרה של שיחות פנים מול פנים ומרחוק, ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים שב ולוקח אחריות על המחדל המודיעיני שהוטל על כתפיו, אבל מפנה גם אצבע מאשימה לדרג המדיני, שנוקה מכל רבב בוועדת אגרנט.
הוא חושף את הניסיונות לקנות את שתיקתו, וחוזר וטוען כי אשרף מרואן היה סוכן כפול. "אני רוצה לחזור לעקרונות. ברגע שיש איום מיידי על מדינת ישראל - מיד מגייסים (מילואים, ר"ב). זו האקסיומה", אמר זעירא בריאיון בלעדי, שיפורסם במלואו מחר (שישי) במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", 50 שנים אחרי המלחמה שהתקבעה בזיכרון הציבורי כגדול הכישלונות של המודיעין הישראלי.
2 צפייה בגלריה
לוחמים מניפים דגל ישראל בדרך לדמשק
לוחמים מניפים דגל ישראל בדרך לדמשק
לוחמים במלחמת יום כיפור
(צילום: ארכיון המדינה)
לדבריו, "יחידה של אמ"ן, שהיום קוראים לה 8200, גילתה במשך הלילה, תוך כדי האזנה ליועצים הרוסים, שישנה מהומה גדולה. חשבתי שהידיעה היא התרעה למלחמה. ולכן גם צלצלתי מיד לראש המוסד".
בעקבות ההתפתחות מתכנס מספר שעות לאחר מכן דיון הערכת מצב דחוף אצל שר הביטחון דיין. רק זעירא, בזכות אותה שיחת הטלפון, יודע על הנסיעה של ראש המוסד דאז, צבי זמיר, ללונדון, לפגוש את אשרף מרואן. "וזה גם פחות חשוב מבחינתי, כי באותו דיון, בערך 30 שעות לפני המלחמה, אני אומר למשה דיין: 'הרוסים במהומה, מפנים את משפחות היועצים'.
מהלך מספר אחת. משה דיין, בצדק, מיד מפרש את זה כהתרעה למלחמה. מהלך מספר שתיים. מה הוא לא עושה? את מספר שלוש, המתחייב, זה גיוס מילואים". זעירא שיחזר: "אנחנו פה סביב 30 שעות לפני המלחמה". הוא הוסיף: "אם הם היו מגייסים לפי תורת הביטחון ‑ הגיוס היה מתחיל במרווח של יותר מ-24 שעות. לגופו של עניין, הם התחילו את הגיוס שש שעות לפני המלחמה. יכלו להתחיל 30 שעות לפני, התחילו שש שעות. ומזה נבנה הסיפור כאילו הופתענו".