ראשי הנציגויות של ישראל בצפון אמריקה שיגרו מברק לשר החוץ אלי כהן ולמנכ"ל משרדו רונן לוי בשבוע שעבר, שבו הזהירו מקריסת השירות הדיפלומטי באמריקה. על המכתב, שכותרתו "פגיעה משמעותית בתפקוד נציגויות ישראל בצפון אמריקה", חתמו עשרה ראשי הנציגויות בארה"ב וקנדה. השגריר בוושינגטון מייק הרצוג לא חתם עליו, אך כתב שהוא מסכים לו.
במכתב כתבו הנציגים לשר שהם רואים הכרח לשתף אותו במצב בשטח: "היעדר תקציב לפעילויות ולנסיעות עבודה – בראשית שנה זו נוכחנו כי גם בתנאים המאתגרים ממילא שבהם אנו פועלים, חלה פגיעה בלתי סבירה, שפוגעת משמעותית ביכולת הנציגות לפעול ולקדם את המטרות שהן מהות שליחותנו".
עוד הם כתבו: "מראשית ינואר 2023 נתבשרנו כי למשך החודשים הקרובים ועד להודעה חדשה אין כלל תקציב לפעילות כלשהי. לא לאירועים, לא לכנסים, ולא למימוש כל פעילות שיש לה עלות, גם אם מדובר בסכום פעוט". המשמעות, לדבריהם, "היא שנאלצנו לבטל אירועים שתוכננו ואיננו יכולים להוציא לפועל ולממש פעילויות ופרויקטים רבים, במגוון הזירות – פוליטית, אקדמית, כלכלית, תרבותית ועוד. אין לנו גם כל תקציב לטובת קיום אירועים ופעילויות לימי ציון מיוחדים כדוגמת יום הזיכרון לשואה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה".
לגבי אירועי יום העצמאות ה-75 לישראל, ראשי הנציגויות טענו במכתב שטרם קיבלו תקציב ייעודי לכך, על אף שהודיעו להם שיוקצה להם תקציב לטובת ציון האירועים. "איננו יודעים מה גובה התקציב. מצב זה אינו תואם שום יכולת ריאלית לתכנון אירוע בצפון אמריקה הדורש היערכות והתחייבות זמן רב מראש ואינו הולם את המעמד הנכבד, שאותו חשוב לכולנו לציין באופן המכובד ביותר. בהיעדר תקציב לנסיעות עבודה, גם לטובת השתתפותנו באירועים לציון 75 שנות עצמאות, לא נוכל לארגן או להיות שותפים לאירועים שמחוץ לעיר השירות", כתבו.
ראשי הנציגויות הוסיפו כי בשל היעדר תקציב, "אין לנציגויות כל תקציב לביצוע נסיעות עבודה. המשמעות היא שאיננו יכולים להיפגש פנים אל פנים עם חברי קונגרס, עם מושלים, עם מחוקקים מדינתיים, עם ראשי אוניברסיטאות, עם ראשי קהילות יהודיות ועם עוד גורמים רבים שעמם אנחנו מטפחים קשרים, שהינם חיוניים עבור מימוש המטרות שלנו. אנו מנועים מלהשתתף בכנסים ואירועים חשובים במרחב אחריות הנציגויות שלנו, שלהם אנחנו מוזמנים כשותפים, או כדוברים, ואלה יתקיימו בלעדינו ללא התועלת המדינית, הכלכלית, הקהילתית והתקשורתית שאנו מפיקים מכל השתתפות כזו, כולל המאבק בדה-לגיטימציה, ב-BDS ובאנטישמיות הגואה בקמפוסים".
ראשי הנציגויות מצביעים גם על קיצוץ של 60% בשעות הנוספות של העובדים המקומיים, כולל פעילות בשגרה של נהג הנציגות ועובדים שמשתתפים בפעילות מעבר לשעות העבודה בנציבות כולל ערבים וסופי שבוע על פי הצורך. לסיכום כתבו ראשי הנציגויות: "לצד ההבנה כי ישנם אילוצים תקציביים, הפגיעה שאותה אנו חווים היא בלתי סבירה בעינינו, ופוגעת באינטרסים של מדינת ישראל במרחב שהינו קריטי בחיוניותו. אתגרי מדינת ישראל בזירה הבינלאומית דורשים מענה מתמיד ומקצועי, תוך ראייה ארוכת טווח. לפגיעה הקשה בנציגויות ישראל בחו"ל ישנן משמעויות והשלכות בעת הזו, ובעתיד. אנו רואים חובה בשיקוף המציאות בתנאים הנוכחיים ובקריאה לכם לעשות כדי להביא לשינוי הנדרש בעינינו במצב בלתי סביר זה". דיפלומטים נוספים בצפון אמריקה אמרו: "אנחנו מתים לעבוד אבל לא יכולים לצאת מהנציגות. לא מאשרים לנו אף נסיעה. במצב שהיחסים על סף קריסה מול חלק גדול מהמחוקקים והקהילות היהודיות. זו פשוט הזיה".
נציין כי בהיעדר תקציב מדינת לשנת 2023 משרד החוץ פועל על בסיס תקציב חלקי מאוד ולכן החליט לעצור את כל ההוצאות על פעילויות, נסיעות עבודה, אירועים וכדומה. הפגיעה דומה בכל העולם.
בין החותמים על המסמך: מאור אלבז סטרינסקי קונסול כללי במיאמי; רונן הופמן שגריר בקנדה; פול הירשון קונסול כללי במונטריאול; אסף זמיר קונסול כללי בניו יורק; ינעם כהן קונסול כללי שיקגו; ליביה לינק-רביב קונסולית כללית ביוסטון, הלל ניומן קונסול כללי בלוס אנג'לס; ענת סולטן דדון קונסולית כללית באטלנטה; מרון ראובן קונסול כללי בבוסטון ועידית שמיר קונסולית כללית בטורונטו.
ממשרד החוץ נמסר: "התקציב ההמשכי שבו נמצאים משרדי הממשלה מקשה על הפעילות של נציגויות ישראל בעולם, ובכלל זה בצפון אמריקה. שר החוץ ומנכ"ל משרד החוץ פועלים ללא לאות על מנת לאפשר הסטת תקציב לטובת פעילות הנציגויות ולשמחתנו יש לכך אוזן קשבת באוצר ולאחרונה הצליחו להשיג תקציב מיוחד לאירועי שנת ה-75 למדינה. עם העברת תקציב המדינה לשנת 2023, יחזרו הנציגויות לפעילות מלאה".