"שהמנהיגים שלנו יבואו ויגידו לנו כבר את האמת, שיפסיקו לשחק בנו, להגיד לנו שיש זמן, שאין לנו ברירה". על רקע תחושת המשבר במו"מ על העסקה לשחרור החטופים, אילנה גריצ'בסקי, שנחטפה מביתה בניר עוז עם בן זוגה מתן צנגאוקר, קוראת היום (חמישי) למקבלי ההחלטות להחזיר את כל החטופים, גם במחיר של סיום המלחמה: "אני יודעת שזו הדרך היחידה".
גריצ'בסקי שיתפה בריאיון לאולפן ynet על הכוחות שנתן לה אות החיים של בן זוגה שפרסם חמאס. "זה נותן לי תקווה, למרות שזה לא היה מתן שאני מכירה, עם עיניים עצובות, של פחד ורזון, אבל הוא עומד, הוא מדבר, וזה אות חיים".
גריצ'בסקי, ששוחררה בעסקה אחרי 55 ימים בעזה, סיפרה על הקשיים שהיא חווה מאז שחזרה מהשבי לצד המאבק לשחרור של מתן. "אני לא יכולה לוותר, כי אם אנחנו מוותרים, אז מה הם יחשבו? מה יקרה להם? אין לי עדיין את הזכות לוותר. אני חייבת לקום כל בוקר, למצוא את הכוחות ולהמשיך במאבק", אמרה. "אני לא מצליחה לנשום, לא לישון, לא לאכול - אבל אני במאבק, גם על עצמי, אני לא מוותרת. כבר הייתי בתחתית של התחתית, ועכשיו צריך רק להמשיך לעלות".
היא סיפרה כי למרות שידעה שהיא מוחזקת בשבי קרוב למתן, והתחננה בפני השובים שלה שיאפשרו להם להיפגש, הם סירבו פעם אחר פעם. "לא משנה כמה התחננתי, לא משנה מה עשיתי. הם לא הסכימו לתת לי לראות אותו. אני ידעתי שהוא קרוב".
גריצ'בסקי התייחסה גם לדוח המיוחד שישראל רוצה להגיש לאו"ם על ההתעללות שעברו ועוברים החטופים בשבי חמאס. אני חושבת שכל מקבלי ההחלטות מבינים את המצב, כולל ההנהגה שלנו. אני יודעת מה החטופים עוברים, אני יודעת שכרגע כולם הומניטריים, אין להם תרופות", הסבירה. "הייתי מתעלפת ומקיאה כל היום (בשבי, ש"כ). שברו לי את האגן, שרפו לי את הרגל, איבדתי שמיעה באוזן שמאל, פירקו לי את הלסת, והייתי שם 55 ימים. החטופים עם מחלות רקע כבר 445 ימים, וגם מי שאין לו מחלות רקע, בלי אוכל, בלי אור, עם התעללות פיזית ופסיכולוגית".
גריצ'בסקי תיארה את תהליך השיקום שהיא עוברת ואת הקשיים שהיא נתקלת בהם במהלכו. "יכול להיות איזשהו ריח שמזכיר לך את השבי, זה יכול להיות איזה רעש. זה פוגש אותך בכל פינה, זה פשוט להתחיל ללמוד לחיות עם הרגעים האלה, בלי שיפריעו לך", סיפרה. "אני גם קונדיטורית ועוד לא חזרתי לאפות. השבר באגן מונע ממני עדיין לעשות מלא דברים שהייתי עושה פעם. אז כן, אני עדיין לאט לאט מגלה מה הם החיים שלי של היום, כי החיים שהיו לי נלקחו ממני באכזריות".
גריצ'בסקי הדגישה כי השיקום האמיתי שלה יהיה רק כשבן זוגה יחזור יחד עם כל החטופים: "שנוכל להמשיך לבנות את החיים שלנו, לנשום ולגלות אם מתישהו נוכל להרגיש עוד פעם שלמים. אני מחכה שהוא יחזור, ואז אני אוכל לאפות לו".
על ההתמודדות עם הביקורת שסופגת אימו של בן זוגה, עינב צנגאוקר, שהפכה לאחד מסמלי המחאה, אמרה: "זה מצב הזוי, אבל אנחנו לא נוותר ונמשיך להילחם על החטופים עד שמקבלי ההחלטות יבינו שצריך להחזיר את כולם ושנוכל לבנות את החיים שלנו חזרה, שהחיילים יחזרו בשלום, שהחטופים, כל מי שחי לשיקום ומי שנרצח לקבורה ראויה שמגיעה לו".
בסיום דבריה התייחסה למגעים לעסקת שחרור החטופים: "כבר חיסלנו את כל הצמרת של חמאס, האויב לא יזוז ועוד נגיע אליו, אבל אנחנו עם שמקדש חיים, פדיון השבויים, צריך להחזיר את כולם הביתה כבר ולתת לעם לנשום".