שבוע הספר העברי צריך לחרוג השנה ממקומו המוגבל והמוכר. אין הכוונה לאזורו הגיאוגרפי בתל אביב (מתחם שרונה או מקום אחר) ולא לניסיון למתוח את זמנו לחודש שלם של מבצעים והנחות. העניין התרבותי עצמו הוא שעומד על הפרק. המציאות של אנשים רבים הסובבים בין דוכני ספרים היא כשלעצמה מקור לשמחה. אמנם "המבצעים" של מכירת כך וכך ספרים בכך וכך שקלים עלולים לעיתים להביך, אבל כל אמצעי סביר ומקובל להגדלת המכירות יכול להיחשב כראוי.
השנה שבוע הספר מאותגר במיוחד מצד הפעילות האינטנסיבית נגד המהפכה המשפטית. באופן מעשי ביותר נראה בשלב זה שבתל אביב לא ייפתח מתחם הדוכנים במוצאי השבתות המוקדשים להפגנות. מעבר לכך יש לשער שגם תשומת הלב הציבורית הממוקדת במאבק עלולה להפחית את העניין בספרים המוצגים בחוצות. אבל השאיפה צריכה להיות הפוכה לגמרי. המאבק על הספר העברי אינו מנותק מהמאבק על פוליטיקה הגונה ועל ערכים ראויים. אפשר אפילו לומר שהנסיגה בקריאת ספרות והרידוד במעמד הפרוזה והשירה במיטבם, הם חלק מאותן סכנות פוליטיות וחברתיות. כשמתרחקים מקריאה בעלת עומק, מעודדים מחשבות והתבטאויות שטחיות. השיח הופך ממילא לפחות מעניין ופחות מאתגר, ודיבורי סרק פוליטיים מוצאים מקום רחב להתגדר בו.
הספרות במיטבה מסוגלת לחזק בתוכנו את הרגישות האנושית והמוסרית. ספר ראוי מציג בפנינו את האדם על כל עומקיו, חולשותיו וגם סגולותיו. כפי שהדגיש הסופר אברהם ב. יהושע בספרו "כוחה הנורא של אשמה קטנה", הספרות אמורה לעורר דילמות מוסריות מעבר לדיונים מזדמנים בחיי השגרה שלנו. כאשר הספרות נדחקת לשוליים, הזירה הציבורית מתמלאת עוד יותר בפטפוטי סרק שטחיים ודוברים פוליטיים מסוימים מרגישים נוח להרבות ב"תובנות" הסתמיות שלהם.
שבוע הספר צריך השנה להיות הפגנה תרבותית בעד הספרות העברית ובעד הלשון העברית התקנית. ראוי שהוא יחרוג מדוכני המכירה אל עבר כל מקום שבו מתכנס קהל. ישיבות הכנסת והממשלה צריכות להיפתח בהקראת קטעי שירה ופרוזה קצרים ממיטב הספרות העברית. גם צה"ל וכל משרדי הממשלה צריכים להביא ענין זה לידי ביטוי מעשי. משרד החינוך צריך למנף את השבוע הזה כדי לקיים ולהרחיב את המפעל של סופרים ומשוררים המגיעים לכיתות בתי הספר למפגש בלתי אמצעי עם התלמידים לאורך כל שנת הלימודים. האוניברסיטאות יכולות לקיים ימי עיון ולימוד של הספרות בכלל והספרות העברית בפרט, בעיקר לסטודנטים הבאים מתחומים אחרים.
פרופ' מירון ח. איזקסוןצילום: דינה גונההשבוע הזה יכול להיות פתח לשינוי בסדרי העדיפויות התרבותיים שלנו. מובן שהסיכוי למהפך ממשי הוא זעיר, אבל הסיכוי לפתיחת מהלך כלשהו הוא מעשי. ישנם ימים או שבועות שבהם מתמקדים בנושא מסוים כדי להיות פטורים ממנו בכל השנה וישנם אירועים ממוקדים אשר עשויים להשפיע מכוחם ומתוכנם על כל ימות השנה. הספרות היא אחת האומנויות המסוגלות להתפתח ולהשפיע תוך השקעה כספית לא גדולה.
עשרות ספרי שירה ראויים יכולים להגיע לאוויר העולם בתמיכה ציבורית די קטנה, בוודאי בהשוואה לתיאטרון ולמוזיקה. בכך אין רצון לקפח את שאר האומנויות, אבל אפשר למצוא עידוד באפקטיביות של הסיוע הממשלתי אם יונהג בדרך ראויה. דווקא בתקופה שבה האמירות הבוטות מצד חלק מהפוליטיקאים הפכו לשכיחות, דווקא בתקופה שבה אנו נדרשים לקיום שיח עניני ומועיל בתוכנו, שבוע הספר העברי יכול להימצא כאקטואלי ושימושי מתמיד.
- מירון ח. איזקסון הוא סופר, משורר ופרופסור לספרות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
