המלחמה בין רוסיה לאוקראינה עדיין נמשכת, אבל עוד הרבה לפני שהיא התחילה הלוחמה הפסיכולוגית שהפעילה רוסיה, שכוללת גם הפצת מידע כוזב, פעלה ביתר שאת. זאת כדי להשפיע על דעת הקהל בתוך רוסיה, על האויב האוקראיני ועל העולם. גם אוקראינה לא נשארה חייבת והפעילה גם כן לוחמה פסיכולוגית על דעת הקהל העולמית. מהי לוחמה פסיכולוגית, מה מטרתה והאם היא אכן משפיעה? המומחים מסבירים.
לוחמה פסיכולוגית היא שימוש מתוכנן בתעמולה ופעולות פסיכולוגיות אחרות שמטרתן העיקרית להשפיע על הדעות, הרגשות, היחס וההתנהגות של קבוצות זרות ועוינות, בדרך שמסייעת להשגת מטרה לאומית. היא מכוונת לפגיעה במורל, הן של הכוחות הלוחמים והן של העורף האזרחי והלוגיסטי.
(צילום: נויל האריס)
"יש שלושה כלים מרכזיים בלוחמה פסיכולוגית: הבית, האויב והניטרלים", הסביר ד"ר רון שלייפר, מומחה ללוחמה פסיכולוגית מאוניברסיטת אריאל. "הבית: כל אחד צריך לשכנע מבפנים שזה שווה לצאת למלחמה. האויב: רוסיה אמרה שהאוקראינים הם נאצים ואוקראינה תמיד הייתה שלנו ואנחנו ננצח. האוקראינים אומרים שהם חזקים והרוסים הם היטלר. הניטרלים - שני הצדדים פונים לעולם. הרוסים מראים את החוזקה שלהם והאוקראינים את החולשה שלהם".
לדבריו, רוסיה השתמשה בלוחמה פסיכולוגית עוד לפני הפלישה לאוקראינה. "לפני המלחמה רוסיה הראתה את העוצמה שלה כדי להרתיע את אוקראינה", הוא הסביר. "היא הקרינה סרטונים של אימוני יחידות ושל הכלים שיש לצבא. רוסיה הוציאה הרבה חומר ויזואלי מהצבא, וזה החזיק את כל העולם במתח אם הם ייכנסו או לא. אחר כך התחיל הקמפיין של אחרי הכניסה, זה מה שאנחנו רואים היום - כמו הקרנת כוח והפצת מידע כוזב, למשל על הנשיא וולודימיר זלנסקי שנמלט, כדי להוריד את המורל.
"הרוסים השתמשו בטריקים ישנים כמו זה שזלנסקי נמלט", המשיך ד"ר שלייפר. "אין להם שום חידוש. יש פה ניסיון במקרה הזה להוריד את המורל של העם האוקראיני, ויש בזה גם ניסיון לעשות נבואה שמגשימה את עצמה של בדיקת ההנהגה בעם ואיך הם קיבלו החלטות לא נכונות, מתוך מטרה לתקוע טריז בין ההנהגה לבין העם. כמובן שזלנסקי ענה בסרטון מבניין הממשלה כדי לנטרל את המתקפה הזו ואת הניסיון הזה".
לדבריו, הרוסים לא מפיצים פייק ניוז רק בעולם, אלא גם בתוך רוסיה. "הם מורידים את מספרי ההרוגים מהצד הרוסי למספרים של בודדים כדי להראות שהם חזקים ושזה משתלם. האוקראינים מצדם מראים טנקים שרופים וחיילים רוסים נפגעים. אסור להאמין לאף מסר שמגיע מהשטח, כי גם לעיתונאים שנמצאים שם מראים קטע מסוים של המלחמה, והצבאות משדרים קטעים שיטיבו עימם. גם מסרים שמגיעים מהצד הרוסי שנראים מאולתרים - הם מתוכננים היטב. הרוסים לקחו את הסלולרי מהחיילים כדי שלא ייצאו תמונות שלא לפי הקו הרצוי של הצבא, וכל פעם כשיש תמונה של חייל רוסי מתראיין זה חלק מהמאמץ המאורגן".
שלייפר הסביר כי שני הצדדים משתמשים בסרטונים כדי להעצים את המסר שלהם. "התמונה שמקבל האזרח הפשוט במערב זו תמונה של גם וגם - הרוסים מתקדמים והאוקראינים נלחמים. האוקראינים מגייסים את האזרחים לטובת המאמץ המלחמתי ומלבים את המורל העצמי והאישי של המדינה, כדי להראות שיש תקווה ושהיא תנצח, ושזה צריך להיות משולב יחד עם התערבות של המערב, שצריך להתערב צבאית או ללחוץ על רוסיה. שני הצדדים מטרידים אחד את השני כדי לסבך כל אחד את הצד השני. אנחנו לא יכולים לדעת מה קורה מכיוון שכל המידע מגיע מגופים אינטרסנטיים. האוקראינים משתדלים לשמור על זרם המידע שיילך לפי הקו הממשלתי, וכל מי שלא מתיישר עם הקו - נפגע מזה. בינתיים זה מסתדר להם כי אנשים מצלמים מחלון הבית שלהם נזקים ושריפות, וזה מה שרוצה הממשלה האוקראינית לשדר".
ד"ר יניב לויתן, מומחה ללוחמת מידע מאוניברסיטת חיפה, הסביר כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מכוון לכמה קהלים, כשהעיקריים הם הקהל בבית, הצבא הרוסי והאויב. "האתגר שלו זה לשכנע את הציבור בתוך רוסיה בנחיצות המלחמה, ולשכנע את הציבור והצבא האוקראיני להניח את הנשק", הוא אמר. "הוא משתמש במסרים כגון 'נאצים' ו'ניאו נאצים'. המסר הזה מציג את האוקראינים כיריב שטני, והוא אמור לעזור לפוטין לשכנע גם את הציבור ברוסיה וגם לרצות את השימוש בצבאו לטובת לחימה באויב שטני. במקביל, פוטין פונה בצורה ישירה ללוחמים בצבא האוקראיני ומבקש מהם לתפוס את השלטון. הוא אומר להם 'אנחנו נסתדר אני ואתם. בכם אני בוטח. תיפטרו מהמשטר הנאצי".
לדבריו, רוסיה משתמשת ברשתות החברתיות לצורך הפצת מידע לגבי העוצמה הצבאית שלה. "היא עשתה את זה בצורה שיטתית הרבה לפני שהמלחמה פרצה, כשעלו אינסוף סרטונים שתיעדו את העוצמה האדירה שלה. זה היה אמור להשפיע ולפגוע במורל של האוקראינים. אחת המטרות של הלוחמה הפסיכולוגית הרוסית הוא לקצר את משך הלחימה ולחסוך שימוש בלוחמה פיזית באמצעות שבירת המורל וההשפעה הפסיכולוגית על האוקראינים. הרוסים משתמשים במלחמות סייבר שנועדו להגביר את הכאוס. לפני הפלישה הם מנעו גישה לאתרים ממשלתיים באוקראינה, והם מפיצים פייק ניוז כמו למשל שהנשיא זלנסקי נמלט ונתן הוראות להניח את הנשק. הם הפיצו את זה בכל הרשתות, דרך פרופילים פיקטיביים, מזויפים ובוטים. הם יודעים איך לעשות שימוש צבאי בכלים של הרשתות החברתיות, והם עדיין לא הפעילו את כל כלי הסייבר שברשותם, כמו לסגור את הבנקים ולסגור את הסלולר.
"המטרה של רוסיה היא לשכנע את הציבור לבחור בחלופה ובהנהגה אחרת", המשיך ד"ר לויתן. "מטרה נוספת היא לפגוע במורל של הצבא ולגרום לו להניח את הנשק, ליישר קו עם האינטרסים של הרוסים ולגרום לשלטון באוקראינה להימלט. הדרך של הפצת המסרים דרך פייק ניוז נפוצה מאוד. כמעט בכל עימות אנחנו רואים שימוש בלוחמה פסיכולוגית, כי זה מכפיל כוח וזה מסתדר נהדר בעידן שלנו. אנחנו חיים בעידן של ה'פוסט-אמת', וזה עידן שבו לא תמיד אנחנו מאמינים לתקשורת קלאסית והרבה פעמים אנחנו צורכים חדשות בערוצים אלטרנטיביים. הרוסים השתמשו בסביבה הזו והם הגיעו עם הרבה ניסיון בהפצת מידע כוזב.
"לא רק רוסיה משתמשת בלוחמה פסיכולוגית", אמר ד"ר לויתן. "גם האוקראינים משתמשים בכלי הזה כדי להשפיע על דעת הקהל. האוקראינים פונים לקהלים שונים וכרגע הם עושים עבודה מאוד יפה. קהל היעד שהם פועלים מולו זה הנייטרלים, כי יש קרב אדיר על דעת הקהל העולמית. האוקראינים דאגו עוד בטרם החלו הקרבות לפעול בצורה מאוד נכונה כשהם הציגו את חוסר העוצמה שלהם, שהם קטנים ואת זה שמדובר באזרחים. הם הפיצו בעיקר בתקשורת הקלאסית וגם ברשתות החברתיות תמונות של אזרחים, אנשים פשוטים שמתאמנים בנשקים מעץ, שזה מסר שאומר שהם מוכנים להילחם עבור המולדת ולא פוחדים מול האיום שיגיע.
"כלי הנשק התודעתי הכי חזק של האוקראינים הוא הנשיא זלנסקי", הוא הסביר. "זה שהוא הגיע מעולם הבידור נותן לו אפשרות להבין את המדיה, והוא הג'וקר שלהם. בזמן אמת הוא מתגלה כמנהיג משכמו ומעלה, אפילו שאין לו רקע צבאי. האוקראינים הם אומה חסרת סיכוי מבחינה צבאית, אבל גדולתו של המנהיג בכך שהוא יודע לחזק את המורל שלהם. למרות שהוא בא מרקע של עולם הבידור, הוא כבר קרוב לשנתיים מסתובב במדים צבאיים ומצטלם עם קסדה וחגור בקווים הקדמיים, וזה כהכנה לפלישה של רוסיה.
"מאז שהחלו הקרבות הוא עושה פלאים דרך שימוש ברשתות החברתיות. הוא מקפיד להעלות סרטונים קצרים שבהם הוא מציג רוח לחימה ואומץ לב, והוא הלב שדוחף אחריו את ההמונים. המנהיג הגדול נמדד במצבי חירום. ציפו ממנו שייקח את הרגליים ויברח, אבל הוא עושה את ההיפך, וזה מתעצם נוכח הידיעה שהמלחמה היא על הראש שלו והאוקראינים עושים בזה שימוש. אתמול הוא קיבל הצעה שיבואו לחלץ אותו, ובתגובה הוא העלה סרטון שהוא לא מחפש טרמפ - אלא מחפש נשק. זה סרטון של מסר לאומה ולצבא האוקראיני - 'אני איתכם ואנחנו ננצח'. הוא בונה בהם את האמונה בניצחון".
ד"ר לויתן הציע זווית נוספת, שבה האוקראינים משתמשים בתמונות משדה הקרב כדי לפגוע במורל הרוסי ולהרים את המורל בצבא האוקראיני. "הם מצלמים סרטונים של שבויי מלחמה רוסים ומציגים את הבלבול שלהם, ואת העובדה שאפשר להכניע את הצבא הרוסי. הם משתפים צילומים של כלים של הצבא הרוסי שהצליחו לפגוע בהם. לתעמולה הפטריוטית הזו יש המון חשיבות במלחמה הנוכחית, כי הסיכויים לנצח את הצבא הרוסי הם מאוד קטנים ולכן הם חייבים כל מרכיב של עידוד וחיזוק המורל".
רון בן ישי, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לאוקראינה, הוסיף כי "הם נותנים מודיעין אחד לשני. ברשת CNN יש כתב ליד העיר בלגורוד ברוסיה, העיר שסביבה הכוחות שהולכים לחרקוב. בכל פעם כשהכתב עולה לשידור, הרוסים מעבירים שיירה של כלי רכב, בעיקר טנקים או תותחים מותנעים, והכתב אומר בעצמו שהוא מופתע שבכל פעם שהוא משדר - זה קורה.
"הרוסים גם מסיעים בבלגורוד משגרי רקטות שנקראות טוס 1, שיורות דלק אוויר ומסוגלות להפוך גוף אנושי לאבק. הם מסיעים אותם הלוך ושוב בשטח רוסיה, לא בשטח אוקראינה, רק כדי שהצוותים הזרים יצלמו אותם ויראו אותם. אותו דבר עם הסיפור עם צ'רנוביל. האוקראינים מנסים ליצור בהלה שהרוסים לוקחים את צ'רנוביל וכל אירופה תוצף בקרינה גרעינית".
יאיר אנסבכר, חוקר מלחמות חדשות ועמית מחקר בפורום הביטחון של קהלת, הציג כמה דוגמאות: "בתחילת המלחמה הרוסים ניסו ליצור פרובוקציה, להראות שהאוקראינים הם אלה שיזמו ראשונים את הלחימה, מה שייתן להם לגיטימציה לפעולה הצבאית שלהם. המודיעין האמריקני חשף זאת שוב ושוב ובייש אותם מאוד, עד כדי כך שפוטין התייאש ולבסוף ויתר על סעיף הלגיטימציה לפעולות שלו, והוא משלם על כך מחירים כבדים כעת. בתמונה מעל ניתן לראות בין השאר איך הרוסים הביאו לזירה מטוס בשימוש רוסי כדי להראות שהאוקראינים הפילו אותו, ובכך לבשל הונאה אסטרטגית שאיתה יהיה אפשר להתחיל את הפעולה הצבאית.
תיעוד מהקרב הכושל בשדה התעופה אנטונוב
(מתוך טוויטר)
"בהקשר לקרב הכושל על שדה התעופה באנטונוב - היה ניסיון אסטרטגי להנחית דיוויזיה מוטסת שנבלם על ידי האוקראינים. אחד הדברים שתומכים בתזה שלאוקראינים היה מודיעין מראש על הניסיון הרוסי, מלבד ההצלחה שלהם במתקפת הנגד, הייתה נוכחותו המפתיעה של צוות CNN במקום, שכן ביום הראשון ללחימה לא הייתה סיבה לשים דווקא שם, 20 קילומטר מקייב, צוות צילום. הצוות תיעד את הקרב והנסיגה הרוסית, וזו מניפולציה אמריקנית כדי להראות איך הרוסים 'חוטפים בראש'.
"יום לפני תחילת הלחימה, ואחר כך תוך כדי הלחימה, הופצו כל מיני תמונות, סרטונים ושברי מידע שדיברו על הצנחה רוסית מסיבית של צנחנים, דבר שמהווה יכולת צבאית אמיתית שלהם, כדי לעורר את החשש של האוקריאינים. מדובר בסרטונים מהעבר ששוחזרו כדי ליצור את התחושה שיש צניחה גדולה איפשהו ובכך לגרום לאוקראינים לחפש איפה זה ולהטעות אותם בזמן שצוותים נחתו בשדה התעופה באנטונוב.
חיילים אוקראינים מושכים כלי נשק בשומן חזיר
(מתוך טלגרם אבו עלי אקספרס)
"האוקראינים פרסמו אתר שמפרסם את ההרוגים הרוסים לרווחת המשפחות של הנעדרים ברוסיה. המטרה היא ברורה. הם רוצים להגיד לרוסים ש'משקרים לכם, עובדים עליכם - מתים פה בהמונים. אנחנו נעזור לכם'. יש גם סרטונים שמתפרסמים שבהם רואים לוחמים אוקראינים מושכים בשומן חזיר תחמושת, כדי להעביר מסר בקטע דתי נגד לוחמים בצבא הרוסי ממוצא מוסלמי, כמו צ'צ'נים - שלא יעלו לגן עדן".
