ליאורה ארגמני (61), שבתה נועה נחטפה לרצועת עזה מהמסיבה ברעים וחולצה במבצע "ארנון", הלכה לעולמה לאחר מאבק בסרטן המוח. ליאורה הספיקה להגשים את משאלתה האחרונה ולהתאחד עם בתה, אך עשתה זאת כשמצבה כבר היה קשה מאוד. במשך חודשים היא נאבקה למען השבתה של נועה, כתבה מכתבים למנהיגים בעולם ודיברה בראיונות - עד שמצבה הבריאותי לא אפשר לה להמשיך בכך.
מבית החולים איכילוב נמסר: "ליאורה ז"ל העבירה את ימיה האחרונים לצד ביתה נועה שחזרה מהשבי ולצד משפחתה הקרובה. אנו מעבירים את בקשת המשפחה לכבד את פרטיותם בשעות קשות אלו. אנו משתתפים בצער משפחת ארגמני. יהי זכרה ברוך".
נועה, שחולצה ב-8 ביוני במבצע נועז ממחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה, הגיעה לאחר מכן לבית החולים איכילוב בתל אביב - והתאחדה עם אימה, שאושפזה שם. פקד ע', שחילץ את נועה, סיפר כי היא מיד שאלה לשלום אימה ליאורה: "ברכב נועה ישבה רועדת, ואז הסתכלה עליי ושאלה: 'אמא שלי בחיים?' עניתי לה: 'כן', והיא הסתכלה על כולם ושאלה: 'אתם בטוחים?'".
מנכ"ל בית החולים איכילוב פרופ' רוני גמזו עדכן אז כי נועה "למדה על מצבה המורכב" של אימה. הוא ציין כי המחלה של ליאורה במצב מתקדם מאוד, ולא התחייב שליאורה הבינה שנועה חזרה - אבל העריך שכן. "אין חדות מלאה כל רגע", הסביר, "אבל רואים את זה בעיניים ובשיח שהיה ביניהן, שהיה מאוד בריא וסביר מאוד".
ליאורה ארגמני בעצרת ליום ה-100 בכיכר החטופים, ינואר
(צילום: satview)
פרופ' גמזו ציין כי ליאורה טופלה על-ידי איכילוב בשל מחלתה במשך שלוש שנים: "8 החודשים האחרונים היו מורכבים וקשים ביותר, גם בימים האחרונים ובשבועות האחרונים. המצב כמובן מתקדם וקשה. לשמחתנו, האיחוד הזה קרה לאחר הרבה מאוד ציפייה של אותם חודשים".
גורמים המעורים בפרטים סיפרו כי נועה הייתה מעורבת באופן מעמיק בטיפול הרפואי שקיבלה אימה בבית החולים. לפי הגורמים, היא ישבה עם הרופאים שטיפלו בליאורה, עברה על צילומי בדיקות ההדמיה של האם וביקשה הסברים מדויקים על הטיפול התרופתי, האשפוז והפרוגנוזה של ליאורה.
כאמור, ליאורה ניהלה מאבק לחזרתה של נועה לצד האב יעקב. "לצערי הרב אמא שלה במצב קשה מאוד", סיפר יעקב על המפגש הראשון בין השתיים. "היא בקושי הסתכלה על נועה. הן נפגשו אחרי שמונה חודשים, אבל זה היה קשה מאוד".
ליאורה ארגמני קוראת להשיב את בתה נועה, נובמבר
(צילום: @saraigivaty, @kozlovakeren)
בראיונות השונים, מאז שנלקחה בתה בשבי, חזרה ליאורה שוב ושוב על משאלתה לפגוש את בתה היחידה. בדצמבר כתבה ליאורה מכתב לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שבו ביקשה את עזרתו בשחרור בתה. "אני חולה סופנית בסרטן המוח בשלב 4", כתבה במכתב, שעורר הדים בעולם. "כל מה שאני מבקשת, לפני שאפרד ממשפחתי לנצח, הוא ההזדמנות לחבק את בתי, הילדה היחידה שלי, בפעם האחרונה. הבת שלי היא אישה צעירה ושמחה. מגיע לה לחזור למקום שאליו היא שייכת, מוקפת באהבה".
בחודש נובמבר האחרון פורסם סרטון, שתורגם גם לאנגלית, שבו הסבירה ליאורה על מצבה המורכב: "שלום, אני ליאורה ארגמני, אמא של נועה - הילדה היפה שנחטפה ב-7 באוקטובר על ידי החמאס לעזה". היא המשיכה: "אני חולת סרטן עכשיו, סרטן המוח. אני לא יודעת כמה זמן נשאר לי, ואני רוצה לזכות לראות את נועה שלי בבית. אני קוראת לנשיא ביידן ולצלב האדום - תחזירו את נועה שלי כמה שיותר מהר, כדי שאני אספיק לראות אותה". בפנייה לביתה נועה, הוסיפה: "נועה אני רוצה להגיד לך, אם אני לא רואה אותך, תדעי שאני אוהבת אותך הכי הרבה ושאנחנו עשינו הכול כדי שתצאי מהר. כל העולם אוהב אותך".
בעצרת לציון 100 הימים לחטיפה ול-7 באוקטובר, נאמה ליאורה מול קהל רב, על אף שכבר אז מחלתה הייתה בשלבים מתקדמים והיא נעזרה בכיסא גלגלים. "נועה נחטפה עם בן הזוג שלה – אבינתן. היא נמצאת בשבי כבר 100 ימים ואני לא מבינה איך זה יכול להיות, איך היא עדיין שם?", זעקה ליאורה על הבמה. "אני רוצה להגיד תודה לעם ישראל, ואני אוהבת אתכם מאוד. אני מקווה שאני אספיק לראות את נועה לפני יומי האחרון".
