המאבק האמיתי שלנו מתחיל היום. הגענו לנקודת המשבר, וטוב שכך. הבטן מתכווצת והגרון נחנק, אבל טוב שנדע איפה אנחנו עומדים, במקום לגרור את חלום הבלהות הזה עוד ועוד. הדמוקרטיה הישראלית לא תשרוד ארבע שנים של ממשלת נתניהו. הכלכלה לא תשרוד, הצבא לא ישרוד, השפיות שלנו לא תשרוד. עדיף שנכריע את עתידנו לכאן או לשם כבר עכשיו. או שתקום כאן דיקטטורה משיחית, או שתקום כאן דמוקרטיה לכולם. ההכרעה היא בידיים שלנו.
עוד בעקבות ביטול עילת הסבירות:
סיכום היום הדרמטי בכנסת
נתניהו ואנשיו הבהירו לנו היטב מה הם רוצים – כוח בלתי מוגבל, שיאפשר להם להקים כאן דיקטטורה משיחית. הם מדברים הרבה על דמוקרטיה, אבל הם כנראה למדו אזרחות אצל המורה לאנגלית של סמוטריץ'. הם חושבים שזה שניצחו בבחירות, אומר שעכשיו מותר להם לעשות כל דבר שעולה בדעתם. הם חושבים שכל הגבלה על ממשלה נבחרת היא אנטי-דמוקרטית. "למה אנחנו לא יכולים לשלול מאנשים את החירויות הבסיסיות שלהם?" הם שואלים בשיא הרצינות. "הרי ניצחנו בבחירות! זה אומר שמותר לנו לעשות כל מה שאנחנו רוצים!".
אז זהו, שלא. דמוקרטיה איננה עריצות הרוב. דמוקרטיה פירושה חופש ושוויון לכולם. דמוקרטיה היא שיטה שמבטיחה לכל האנשים חירויות בסיסיות, שאפילו לרוב אסור לשלול, ולכן הדמוקרטיה שמה מגבלות על כוחו של הרוב. בדמוקרטיה, גם ל-99% מהבוחרים אסור סתם ככה להרוג, לכלוא או להשתיק את ה-1% הנותרים. הקואליציה של נתניהו ניצחה בבחירות, וזה נותן להם זכות מלאה להרכיב ממשלה ולהחליט אלף ואחד דברים. הם יכולים להחליט על מדיניות החוץ, הבטחון והכלכלה. הם יכולים לטפל ביוקר המחיה ולפתור את משבר הדיור. הם יכולים להילחם בפשיעה ובפקקים בכבישים. הם יכולים לבנות בתי חולים חדשים בקריית שמונה, בבית שאן ובבית שמש. הם יכולים לתת תקציבי ענק לחינוך בפריפריה, ותקציבי ענק נוספים לרווחה. את כל זה הם יכולים לעשות, ואיש לא יצא להפגין נגדם על כך.
אבל את כל זה הם בחרו לא לעשות. במקום זה, מתוך תאוות כוח ורצון להקים כאן רודנות משיחית, הם בחרו לנסות לשנות באופן חד-צדדי את חוקי המשחק הדמוקרטיים, לחטוף לעצמם כוח בלתי מוגבל, ולשלול את החירויות הבסיסיות של האזרחים. את זה אסור לעשות בדמוקרטיה, ועל זה אנחנו ניאבק בהם.
נתניהו אומר פעמים רבות שכשמישהו מצהיר שהוא הולך לחסל אותנו, כדאי להאמין לו. הוא ואנשיו סיפרו לנו בדיוק מה הם מתכוונים לעשות לנשים, לערבים, לחילונים, ללהט"בים, לתקשורת החופשית, לאיגודי העובדים, למוסדות האקדמיה, ולכל מי שחושב אחרת מהם ברגע שיהיה בידיהם כוח בלתי מוגבל. והנה היום, הם שלחו את ידם אל הכוח הזה.
עכשיו הם בטח ינסו להרדים אותנו. הם יציפו אותנו בנהרות של סוכר ונופת צופים על הצורך באחדות, על קירוב לבבות, על הסכנה בשנאת חינם. אסור ליפול למלכודת שלהם! הזמן לאחדות וקירוב לבבות היה לפני שהם שלחו את ידם אל הכוח. כדאי שנזכור היטב כל מה שהם סיפרו לנו על מה שהם הולכים לעשות לנו – ואם חפצי חיים אנחנו, חיוני שניאבק בהם.
כדי לנצח אותם, אנחנו בסך הכל צריכים לעשות מה שהבטחנו. כלומר: לא לעשות. אם המילואימניקים יפסיקו להתנדב, אם האיגודים והמוסדות האקדמיים ישבתו, אם המהנדסים יניחו את כליהם וההייטקיסטיות יניחו למקלדת, אם העסקים יסגרו את שעריהם, אז הזמן ישחק לטובתנו. זה הזמן לצאת לחופשה – למען החופש שלנו.
מובן שאין מדובר בשביתה מוחלטת. יש מי שצריכים לעבוד עכשיו קשה יותר מאי פעם – למשל, עיתונאיות. יש מי שלא יכולים לשבות גם אם הם רוצים – אז שימצאו דרכים יצירתיות לתקוע מקלות קטנים בגלגלי הממשלה. וחשוב גם שנזכור מי עמדו לצידנו בשעת הצרה, ומי תמכו בהפיכה, ושנזכור את זה לא רק בשבוע הבא, אלא גם כשנלך לעשות קניות בעוד שנה ובעוד עשר שנים. ואם נתניהו ואנשיו ירצו להכניס אותנו לכלא על אי-עשיה או על מרי אזרחי – אז בבקשה, שינסו. הם עדיין לא בנו מספיק בתי כלא לכולנו.
נכון, נתניהו ואנשיו שולטים בכנסת, אבל מה שקורה בכנסת זה בסך הכל 64 מטורפים שמדברים על המציאות. 64 המטורפים שם בפנים יכולים להעביר איזה חוקים שהם רוצים, אבל אם אנחנו נסרב לשתף פעולה עם ההזיות שלהם, אז כל החוקים הללו יישארו על הנייר. חוק הוא פנטזיה, שהופכת למציאות רק כשאנשים לוקחים אותה ברצינות ומצייתים לה.
64 המטורפים יכולים הרי להעביר חוק שמשקיעים זרים חייבים להכפיל את השקעותיהם בישראל, חוק שני שאוסר על איראן לפתח נשק גרעיני, וחוק שלישי שמורה לשמש לעצור ולרוח להפסיק לנשוב. קל מאוד להעביר חוקים. הנייר סובל הכול. אבל קשה ליישם חוקים. כל עוד לא מצייתים לחוקים, הם לא משנים את המציאות. כמו המשקיעים הזרים, וכמו השמש והרוח, גם אנחנו לא חייבים לציית להזיות של נתניהו וחבורתו. זה בידיים שלנו. הם לא יכולים להכריח אותנו לשרת אותם. ובלעדינו, הם לא יכולים לנהל את המדינה הזו. שינסו ויראו.
2 צפייה בגלריה
לוין, נתניהו וגלנט במליאה, היום. כשמישהו מצהיר שהוא הולך לחסל אותנו, כדאי להאמין לו
(צילום: רויטרס/Amir Cohen)
אז מה לעשות עכשיו? לא לעשות! זה הזמן לעצור את המדינה. מי שחושבים שעוד לא הגיע הרגע, ושעדיף להמתין ולראות מה יקרה, יגלו שעד שהם יתעוררו, יהיה כבר מאוחר מדי. נכון, השמש תזרח והרוח תנשוב גם מחר וגם מחרתיים, כי לשמש ולרוח לא אכפת משיגיונותיהם של בני האדם. אבל לנו צריך להיות מאוד אכפת מהשיגיונות הללו. קבוצה משיחית קטנה השתלטה על המדינה שלנו. אין לה עדיין הרבה כוח, ואין לה הרבה תמיכה. היא מנסה להשתלט על המשאבים של המדינה, כדי להשתמש במשאבים הללו לצבור כוח ותמיכה. אם לא נעצור אותם עכשיו, יהיה מאוד קשה לעצור אותם אחר כך.
ב-1917 תפסה קבוצה קיצונית קטנה את השלטון ברוסיה, השתלטה על המשאבים של המדינה, ואז השתמשה במשאבים הללו כדי לרסק כל מי שנזכר קצת באיחור להתנגד לה. לקח שמונים שנה להיפטר מהקבוצה הזו. ב-1979 קרה דבר דומה באיראן, והמטורפים עדיין שולטים שם. זה יכול לקרות גם לנו.
אין מה לחכות לנשיא ארה"ב שיציל אותנו, או לבג"ץ שיציל אותנו, או לאף אחד אחר שיעשה במקומנו את העבודה. בג"ץ הציל אותנו מספיק, והיום זה התפקיד שלנו להציל אותו. כולנו חייבים להתנגד עכשיו. זה לא כזה קשה. כל מה שצריך, זה לא לעשות.
