על רקע העלייה בנתוני התחלואה בקורונה הרחיב חיל הרפואה בימים האחרונים את מוקדי החיסונים: בנוסף לשלוש המרפאות הגדולות של הפיקודים המרחביים, המשרתים יוכלו לקבל חיסונים גם בקריה בתל אביב ובבסיס ליד צפת. הצבא נערך לפתוח מרכזי חיסון גם בבסיסי ההכשרות הגדולים, לקראת הרחבה מסתמנת של הגיל שבו ניתן לקבל את המנה השלישית. ראשונים לקבל את המנה השלישית בצה"ל הם משרתים עם מחלות רקע ובני 50, בהם אלופים והרמטכ"ל.
היום (רביעי) ישנם בצה"ל כ-1,700 חיילים מאומתים, הבודדים שבהם שבמצב בינוני עד קשה לא חוסנו לנגיף. במקביל צומצם פרק הזמן שבו ניתן לחסן מתגייס חדש לאופן מיידי מרגע קבלת שלושת החיסונים הרגילים בשרשרת החיול בבקו"ם (לדלקת קרום המוח, טטנוס ושפעת) לחיסון נגד שפעת בלבד.
בשבועות האחרונים ירד שיעור המחוסנים בצה"ל מסביב 85%-90% לכ-80%, בשל שחרור חיילים בתום שירותם הצבאי וגיוס מחזור חדש (אוגוסט). לפיכך מעריכים בצבא כי שיעור המחוסנים ישוב בקרוב לכ-90%. בצבא לא החלו לתת חיסוני קורונה בבקו"ם בעיקר מסיבות לוגיסטיות, אך החיסון מהנגיף ניתן למתגייס הטרי כבר עם הגעתו לבסיס הטירונות - אם לא התחסן באזרחות והוא מעוניין בכך. במחזורי גיוס קודמים המתינו מי שלא חוסנו באזרחות כשבועיים עד לחיסונם בצבא, בהתאם להנחיה של היצרניות "פייזר" ו"מודרנה", כמקדם ביטחון בין החיסונים נגד קורונה לבין שאר החיסונים.
כמחצית מבני הנוער בישראל לא מחוסנים, אך לפי נתוני חיל הרפואה, כ-70% לפחות מהמתגייסים כן מגיעים מחוסנים לבקו"ם, כך שהמסקנה בצבא היא שחלק גדול מהנוער הלא מחוסן נמצא בציבור החרדי והחברה הערבית.
בצה"ל לא גיבשו פרופיל של החייל הממוצע שבחר שלא להתחסן, אך הנתונים מראים שמרביתם משרתים ביחידות עורפיות, רובם חיילי חובה, ובדומה לאזרחות רובם חושש מתופעות לוואי. ביחידות הקרביות שיעור החיסון גבוה ובחלקן מתקרב ל-100%. לפיכך הפעילות המבצעית בהן נמשכת באופן מלא. חלק לא מבוטל מהחיילים שלא התחסנו הם חיילות שחוששות מפגיעה בפוריות.
"אנו עובדים הרבה על פיצוח אותם 15% שלא התחסנו בצבא, ומסבירים למשל שתופעות לוואי על חיסון או תרופה מופיעות מיד", הסביר ל-ynet קצין בכיר בחיל הרפואה. "תופעות לוואי שמופיעות אחרי שנתיים-שלוש מגיעות אם לוקחים תרופה קבועה מדי יום, ואז היא מצטברת בכבד או במוח. החיסון מקורונה הוא חד-פעמי עד תלת-פעמי, ואין בו שום חשש מפגיעה בפוריות. אחרת היינו רואים זאת בחצי השנה האחרונה אצל בנות ה-20 ו-30 שהתחסנו.
"בצבא יש גרעין קשה נוסף של סרבני חיסונים שלא מוכנים להכניס לגופם חומרים זרים. הם אגוז קשה ואני לא צופה שנצליח לשכנעם להתחסן, כי מי שהחליט הוא די נחוש. אני כן אופטימי מקרב המתגייסים החדשים ואז נתח נוסף וגדול של בני נוער שנקלט בצבא הופך למחוסן".
בחודשים האחרונים נערכו דיונים בהשתתפות בכירים במטכ"ל ונציגים מהפרקליטות הצבאית ומחיל הרפואה, בשאלה אם לדרוש בפקודות, כתנאי לשירות צבאי, לחסן חיילים ומתגייסים חדשים מקורונה. בסופו של דבר הוחלט לחייב חיסון רק בעלי תפקידים רגישים במקומות סגורים, כמו בצוללות של חיל הים, ואם הם מסרבים - להעבירם לשירות בתפקיד אחר.
"אנו משקיעים בעידוד ובהסברה, בהטבות למחוסנים ובשיחות של מפקדים עם חיילים שבחרו לא להתחסן, אבל לא נכפה חיסונים ולא נטיל סנקציות", הוסיף הקצין. "זה לא נכון ולא עובר משפטית. יש כאן אירוע מורכב של חירויות הפרט". בימים האחרונים עלו טענות על כך שצה"ל לא מחסן חיילים מחלימים, וכי בחלק מהיחידות, כמו בסיירת גבעתי כפי שנחשף ב-ynet, מפקדים לא שולחים חיילים להיבדק במכוון כדי לא לגלות מאומתים ובכך למנוע שיבוש של פעילות היחידה.
צה"ל מקים מערך אשפוז ביתי לחולי קורונה
(צילום: שחר גולדשטיין, סטס קופולו)
לדברי הקצין בחיל הרפואה, "אנו כן נותנים מנת בוסטר אחת למחלימים שעד היום לא התחסנו, בדיוק לפי מדיניות משרד הבריאות. במקביל אנו רואים שאחוז הנוגדנים אצל המחלימים גבוה יחסית, כלומר הם מוגנים יותר. יש לנו סנסורים בפיקודים המרחביים לבדוק אם מפקדים לא שולחים חיילים להיבדק, כי כל חייל שרוצה להיבדק יכול לעשות זאת בלי שום בעיה ולא צריך אישור, גם לבדו, במהלך חופשתו, במתחמי הבדיקה האזרחיים".
בגלי הקורונה הקודמים הקשים צה"ל את משרד הבריאות בצעדי מנע בתוך הצבא, והפעם נראה שהמצב התהפך: דווקא צה"ל מהסס יותר להגביל את משרתיו. לפי הקצין, "אם העלייה בתחלואה לא תיעצר, נצטרך לנקוט צעדים קיצוניים יותר כמו קפסולות קיצוניות ועוד הגבלות התכנסות עד כדי עוצרי יציאות. זה לא על הפרק כרגע, אבל קשה לחזות את העתיד. הפעם יש צברים קטנים של התפשטות בצבא, עם 30-20 מאומתים בכל צבר לכל היותר באותה היחידה, בניגוד ל-250-200 מאומתים בבסיס כצבר אחד בגלים הקודמים. כלומר, קל יותר לזהות ולהכיל 'שריפות' קטנות".
