טראמפ קרא לפוטין לחוס על חיי הלוחמים האוקראינים שפלשו לרוסיה, הוא דרש שהם ייכנעו – ובשטח, בקורסק, מתחוללים עדיין קרבות עזים. כלי תקשורת במערב, בהם "ניו יורק טיימס" וסוכנות הידיעות רויטרס, מדווחים הערב (יום א') כי כוחותיה של קייב נסוגו עוד יותר מהשטחים שכבשו שם בהפתעה בקיץ שעבר, במתקפה שהדהימה את הקרמלין ואת העולם, וכעת הם שולטים רק על רצועה קטנה במחוז, שצמודה לגבול האוקראיני.
live
תיעוד רוסי: ההרס בעיירת הגבול סודז'ה אחרי נסיגת האוקראינים
(צילום: רויטרס)
8 צפייה בגלריה
פוטין וההרס בעיירה סודז'ה שממנה נסוגו האוקראינים
(צילום: AFP PHOTO / RUSSIAN DEFENCE MINISTRY, Sergei Bobylev / AP)
חלק מהפרשנים הצבאיים מעריכים כי קייב פועלת כעת להבטיח שהנסיגה מקורסק לא תהיה כאוטית ולא תאפשר לרוסים לפתוח בחזית חדשה – שבה הם אלו שיפלשו דרך קורסק למחוז האוקראיני שגובל בו, סומי. האוקראינים, כך לפי רויטרס שניתחה מקורות מידע חופשי, שולטים כעת בקורסק רק על 110 קמ"ר – ביחס ל-1,368 קמ"ר שכבשו שם תחילה. "סוף הקרב מגיע", העריך בשיחה עם "ניו יורק טיימס" האנליסט הביטחוני פסי פרוניאן, ממכון מחקר שמושבו בפינלנד.
מחוז קורסק, נזכיר, הוא המחוז שאליו פלש צבא אוקראינה במפתיע באוגוסט אשתקד, ככל הנראה כדי להחזיק בו לקראת משא ומתן עתידי שבמסגרתו תדרוש קייב שמוסקבה תחזיר לה שטחים שכבשה ממנה. מטרה נוספת לפי הערכות הייתה לגרום לרוסיה להסיט כוחות ומשאבים מהקרבות בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, אבל תקווה זו התבדתה: כוחותיו של ולדימיר פוטין המשיכו לרשום בדונבאס התקדמות איטית אך הדרגתית, בעוד בקורסק הם קיבלו תגבור משמעותי של כ-12,000 חיילים מצפון קוריאה.
בחסות הפגזות ארטילריות כבדות ושימוש נרחב בכטב"מים כדי לפגוע בקווי האספקה של האוקראינים בקורסק, לאורך החודשים האחרונים הצליחה רוסיה להשתלט שם מחדש על עוד ועוד שטחים. בשבוע שעבר טענה מוסקבה כי הצליחה לכבוש מחדש את עיירת הגבול החשובה סודז'ה, טענה שהיום קייב הודתה כי היא נכונה – בעוד מוסקבה כבר הצהירה כי התקדמה הלאה, והשתלטה על שני כפרים בסביבת סודז'ה. הצבא האוקראיני דיווח כי כוחותיו נסוגו למה שתיאר כ"עמדות הגנתיות" טובות יותר, תוך ניצול גבעות באזור כדי לספק ללוחמים טווח אש טוב יותר על הכוחות הרוסיים המתקרבים.
8 צפייה בגלריה
דגל רוסיה שהונף על אחד הבתים באזורים שמוסקבה שחררה בקורסק
(צילום: Russian Defence Ministry/Handout via REUTERS)
לוחמים אוקראינים ששוחחו עם "ניו יורק טיימס" דיווחו על קרבות עזים בחזית הזו, ולדבריהם מטרת הלחימה כעת היא כבר לא להמשיך להחזיק בשטח הרוסי – אלא להבטיח שליטה על העמדות ההגנתיות הטובות ביותר, וכך למנוע מרוסיה להתקדם הלאה אל תוך השטח האוקראיני במחוז סומי. פוטין, שבשבוע שעבר ביקר במדי צבא בקורסק, לראשונה מאז הפלישה האוקראינית אליו, טען כי הכוחות האוקראיניים כותרו לחלוטין, אבל קייב הכחישה זאת וגם פרשנים צבאיים מעריכים כי הטענה הזו שגויה.
הוויכוח כבר החל: הפלישה האוקראינית הייתה טעות?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הדהד דווקא את הטענה הרוסית על כיתור מלא של האוקראינים בקורסק, ובסוף השבוע קרא לפוטין לחוס על חייהם. טראמפ טען שהם במצב "רע מאוד ורגיש" והזהיר מפני "טבח נורא". נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי טען שפוטין משקר, אבל לא הכחיש את הדיווחים על עצם הנסיגה ההדרגתית של כוחותיו, ואף הזהיר היום כי רוסיה מעבה את כוחותיה סמוך לגבול באזור – באופן שלדבריו מעיד על כוונה לתקוף את מחוז סומי, שגובל כאמור בקורסק. בסומי דיווחו בלילה שעבר על הפגזות רוסיות כבדות לעבר עיירות וכפרים סמוך לגבול.
אף שקייב טרם נסוגה לחלוטין, פרשנים במערב כבר עוסקים בשאלה אם הייתה זו טעות מבחינתה לפתוח במתקפה על המחוז הרוסי. ניקו לאנג', יועץ לשעבר במשרד ההגנה הגרמני, העריך כי למרות הנסיגה המסתמנת מדובר במבצע מוצלח. "מנקודת מבט אוקראינית, זה ברור: כל עוד הלחימה היא בקורסק, אלו כוחות שלא מנוצלים לטובת לחימה באוקראינה. כל עוד הרוסים משתמשים בחיל האוויר שלהם כדי להטיל פצצות על הכפרים שלהם, הפצצות הללו לא נופלות על עיירות אוקראיניות", אמר ל"די ולט" הגרמני.
live
הקרבות בקורסק, בתיעוד שפרסמו האוקראינים בקיץ שעבר
(צילום: רויטרס)
לדבריו, הפלישה לקורסק הוכיחה גם את חולשת הצבא הרוסי, שלמרות דרישת פוטין לסלק בהקדם האפשרי את כוחותיה של קייב – התקשה לעשות זאת במשך יותר מחצי שנה. לעומתו, מרינה מירון, חוקרת במחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג' בלונדון, סבורה שמדובר בכישלון אוקראיני. היא ציינה את העובדה שמוסקבה לא הסיטה בפועל משאבים מדונבאס לקורסק, ולדבריה השליטה בשטחים הרוסיים איבדה מחשיבותה אחרי שקייב לא הצליחה להשתלט על אתרים אסטרטגיים בקורסק, כמו תחנת כוח גרעינית הנמצאת שם. "מבחינה צבאית מדובר בהחלטה קטסטרופלית. זה האריך את קו המגע כשהכוחות האוקראיניים כבר התמודדו בשלב זה עם מחסור בציוד וכוח אדם".
מוסקבה "גוררת זמן" והודיעה: לא נסכים לכוח שלום אירופי
הקרבות העזים בקורסק מתחוללים כשברקע הלחץ הגדול שמפעילה ארה"ב תחת טראמפ לסיום המלחמה, כשעל הפרק עומדת כעת הצעה אמריקנית להפסקת אש זמנית בת חודש ימים, לצורך שיחות על הסדר קבע. בעוד שקייב הסכימה להצעה – תמורת חידוש הסיוע הצבאי שטראמפ שלל ממנה אחרי "פסגת הצעקות" עם זלנסקי – פוטין דרש שיחות נוספות לבירור תנאיה. הנשיא הרוסי טען אומנם כי הוא תומך בכך עקרונית, אבל הביע חשש שהיא תפגע באינטרסים הרוסיים ותסייע לקייב. מדבריו הסיקו פרשנים וכלי תקשורת בעולם כי הוא מבקש להציב כמה וכמה תנאים עבור הפסקת אש זמנית, בהם אולי הקפאה של הסיוע המערבי לאוקראינה.
8 צפייה בגלריה
"שיחה טובה" עם פוטין. השליח וויטקוף, שאמר כי פוטין וטראמפ ישוחחו השבוע שוב
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein/Pool)
"מדוע הם צריכים הפסקת אש של 30 יום – כדי לגייס אנשים או נשק לאוקראינה? יש הרבה שאלות על הפסקת האש. מי ישלוט בה, בהתחשב בכך שמדובר בחזית באורך של 2,000 קילומטר? אנחנו צריכים לדבר על זה עם ארה"ב", אמר פוטין ביום חמישי בתגובה להצעה האמריקנית, ותהה גם כיצד הפסקת אש תשפיע על המצב בקורסק. "הפסקת אש כשלעצמה היא דבר נכון ונתמוך בה, אבל יש שאלות שצריך לדון בהן. אולי אני וטראמפ נקיים שיחת טלפון". פוטין נועד באותו יום עם שליחו המיוחד של טראמפ, סטיב וויטקוף, והנשיא האמריקני ציין לאחר מכן שהפגישה הייתה "טובה ופרודוקטיבית", והביע שוב תקווה שהסכם על סיום המלחמה אפשרי.
וויטקוף אמר היום ל-CNN כי שיחת הטלפון המתוכננת בין טראמפ לפוטין – שתהיה השיחה הידועה השנייה ביניהם מאז שהנשיא האמריקני חזר לבית הלבן – תיערך מתישהו בשבוע הנוכחי. הוא סירב לפרט על מה בדיוק שוחח עם פוטין במוסקבה, במפגש שנמשך כמה שעות, אבל הביע אופטימיות שניתן לצמצם את הפערים בין הצדדים ולהגיע להסכם בשבועות הקרובים. לדברי וויטקוף, "פוטין אותת שהוא מקבל את הפילוסופיה של הנשיא טראמפ. הנשיא טראמפ רוצה לשים לזה סוף – ואני חושב שהנשיא פוטין רוצה לשים לזה סוף, גם הנשיא זלנסקי רוצה לשים לזה סוף".
8 צפייה בגלריה
טראמפ וזלנסקי ב"פסגת הצעקות" בחודש שעבר. ארה"ב חידשה את הסיוע הצבאי אחרי שקייב הסכימה להפסקת אש זמנית
(צילום: REUTERS/Brian Snyder)
זלנסקי עצמו האשים בסוף השבוע שפוטין מנסה לגרור זמן כדי לסכל את ההצעה להפסקת אש זמנית. "כמובן, פוטין מפחד לומר לטראמפ ישירות שהוא רוצה שהמלחמה הזו תימשך ולהמשיך להרוג אוקראינים. זו הסיבה שבמוסקבה מקיפים את רעיון הפסקת האש עם תנאים מקדימים שיגרמו לו או להיכשל או להיגרר זמן רב ככל האפשר. פוטין עושה את זה לעיתים קרובות – הוא לא אומר 'לא' ישירות, אבל הוא גורר את הדברים וגורם לפתרונות ריאליסטיים להפוך לבלתי אפשריים. אנחנו רואים בזה עוד סבב של מניפולציה רוסית".
הנשיא האוקראיני אומנם הסכים להפסקת האש הזמנית בלי תנאים מוקדמים, אבל מתעקש שארצו תקבל ערבויות ביטחוניות בהסדר קבע. בעבר קיווה שערבויות אלו יגיעו בדמות חברות בברית נאט"ו, אבל ממשל טראמפ כבר הודיע שהדרישה הזו לא-ריאלית, תוך שהוא מוותר בפועל על קלף מיקוח מול פוטין בשיחות לפני שאלו בכלל התחילו. הרעיון המרכזי שמקדמים כעת בקייב הוא כוח שמירת שלום אירופי – שיוצב באוקראינה ויאכוף שביתת נשק עתידית. אלא שמוסקבה דוחה את הרעיון הזה, והערב הודיעה כי היא מתנגדת לכל נוכחות של כוחות כלשהם באוקראינה – ולא רק של כוחות נאט"ו. משרד החוץ הרוסי הביע נכונות לדון בנוכחות של פקחים "לא-חמושים" רק כאשר תושג הסכמה על "הסכם שלום".
