בשקט ותחת מעטה סודיות עבדה בשנתיים האחרונות ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, והיום הטילה פצצה משפטית ופוליטית שקשה להפריז בחשיבותה ובהשלכותיה. החלטת הוועדה ומכתבי האזהרה ששלחה מעידים שישנה סבירות לא מבוטלת שהדוח הסופי שלה יגרום לרעידת אדמה פוליטית ומשפטית, שקשה לראות כיצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון וראש המוסד לשעבר יוסי כהן יכולים לצאת ממנה בשלום.
בפן המערכתי, עולה מההחלטה שפורסמה כי לכאורה חיל הים פעל במנותק מצה"ל וממשרד הביטחון לקידום רכש לחיל הים, תוך עקיפת המנגנונים הסדורים בצה"ל ובמשרד הביטחון. עוד נכתב בהחלטה כי היו ניסיונות חוזרים ונשנים של הדרג המדיני והמל"ל לקדם רכש צוללות, מבלי שהצורך ברכש יקר זה עלה בקנה אחד עם הצרכים המבצעיים שקבעה הממשלה, וכן אלו שעלו מעבודות שנערכו בנושא במערכת הביטחון.
בנוסף עלה כי העיסוק במתן אישור לגרמניה למכור צוללות לצדדים שלישים טופל על ידי הדרג המדיני והמל"ל באופן לא מסודר ולא מאורגן, בערוצים סותרים וללא מעקב ובקרה. הוועדה ציינה כי "התנהלות זו לצד הסתרת מידע מגורמים רלוונטיים יצרה סיכון לביטחון המדינה ופגעה ביחסי החוץ שלה". הוועדה מבהירה - בניגוד לנטען על ידי ראש הממשלה נתניהו בתגובתו להחלטה, שלפיה הוא צדק בהחלטתו לרכוש צוללות - כי היא לא עסקה כלל בגוף ההחלטות ובשיקול דעתם של הגורמים המחליטים. כך, למשל, הוועדה הבהירה כי היא אינה מביעה כל עמדה בשאלה מהו מספר הצוללות הנדרש למדינת ישראל. הוועדה התמקדה בכשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, ולא בשאלות המקצועיות של הצורך ברכש כלי שיט מסוג כזה או אחר.
בפן הפרסונלי מוצאת הוועדה אפשרות כי תוטל אחריות או שיפגעו מהמסקנות הסופיות של הוועדה מספר גורמים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון, ראש המוסד וראש המל"ל לשעבר יוסי כהן, מפקד חיל הים לשעבר רם רוטברג והעובד לשעבר במל"ל אבנר שמחוני.
הוועדה בחרה להשתמש בשפה חריפה וכתבה ביחס לראש הממשלה נתניהו ולראש המוסד לשעבר כהן כי התנהלותם בנושאים הנחקרים הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות
הוועדה בחרה להשתמש בשפה חריפה וכתבה ביחס לראש הממשלה נתניהו ולראש המוסד לשעבר כהן כי התנהלותם בנושאים הנחקרים הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך, לפי הוועדה, הם סיכנו את ביטחון המדינה ופגעו ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל. ביחס לשר הביטחון לשעבר יעלון נטען פעל בניגוד להחלטה ממשלה, גרם לעיכוב בהקמת מערך ההגנה על מתקני הגז, ואף הציג, בין היתר, מצג שווא בתצהיר לבג"ץ, שלפיו גורמים אחרים – ולא הוא עצמו – הובילו לרכש ספינות שונות במאפייניהן ויקרות מאלה שהוצגו ואושרו בממשלה.
ועדות חקירה מטילות אחריות אישית כאשר מתלווה לכך יסוד של אשמה. זו יכולה להיות אחריות אישית ישירה, שלפיה פעולה או מחדל ישירים של בעל התפקיד הובילו לאסון או לכישלון. זו יכולה להיות אחריות אישית עקיפה - מקרה שבו בעל תפקיד לא נקט בפעולות נחוצות כדי למנוע את הכישלון או פעל על פי הערכה רשלנית של תוצאות פעולותיו.
לצד הטלת אחריות אישית יכולה הוועדה להמליץ המלצות בנוגע להמשך נשיאה בתפקידים ציבוריים. כך, למשל, ועדת החקירה לעניין אסון מירון המליצה כי השר לענייני דתות לשעבר יעקב אביטן לא יכהן בעתיד בתפקיד שר בממשלת ישראל. זו ההמלצה החמורה ביותר של ועדת חקירה ביחס לדרג של נבחרי ציבור - מעולם לא קבעה ועדת חקירה ממלכתית כי אדם לא ראוי לשמש יותר כשר בממשלה. המלצות אישיות ניתנו על ידי ועדת מירון גם בעניינו של יו"ר הכנסת והשר לביטחון הפנים בעת האסון אמיר אוחנה, שלא יוכל לכהן עוד כשר לביטחון הפנים. המלצה דומה פרסמה ועדת אור לגבי מי שכיהן בעת אירועי אוקטובר 2000 כשר לביטחון פנים, פרופ' שלמה בן עמי. בעניינו של ראש הממשלה נתניהו ועדת מירון הסתפקה בהטלת אחריות, אך לא ניתנו המלצות לסיום תפקידו כראש ממשלה.
הטענות המועלות כעת נגד נתניהו, כהן ויעלון הן קשות וחמורות. אם לאחר הליך מתן התגובות לוועדה יישארו המסקנות האמורות על כנן, קשה לראות כיצד הוועדה תוכל שלא להמליץ המלצות אישיות ביחס להמשך נשיאה בתפקידים ציבוריים בעתיד של נתניהו, כהן ויעלון. על כן, החלטת הוועדה מהיום היא קדימון לרעידת אדמה פוליטית ומשפטית שתהיה עם פרסום הדוח הסופי בעוד מספר חודשים.
ד"ר מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן
