כ-20 דקות לפני הדד-ליין, המדינה ביקשה אמש (יום רביעי) מבג"ץ הארכה של יום אחד במתן התשובה על העתירות שהוגשו בנושא גיוס החרדים. קודם לכן הודלפה טיוטה מתקדמת שכתבה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שלפיה החל מ-1 באפריל תצטרך המדינה לפעול לגיוס החרדים - ואחרי תקופת הסתגלות קצרה גם לא להעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שלא יגויסו.
היועמ"שית מסבירה בטיוטה כי הסיבה להיעדר הסמכות היא שהוראת השעה של הממשלה שאפשרה לא לגייס חרדים פוקעת בסוף החודש, ולא אושרה החלטה אחרת שמאפשרת את הארכתה. לכן, החל מאפריל לא יהיה מקור סמכות שיאפשר לממשלה להמשיך ולהימנע מהליכים לגיוס בני הישיבות. לדבריה, "על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאת להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, שדחיית השירות שניתנה להם פקעה - או שהגיעו לגיל גיוס אחרי הפקיעה. אופן המימוש של חובה זו ייקבע על-ידי רשויות הגיוס".
3 צפייה בגלריה
"הצעת הממשלה לא נשענת על תשתית מקצועית מינימלית". בהרב-מיארה ונתניהו
(צילום: יואב דודקביץ, EPA)
היועמ"שית הבהירה בטיוטה כי על אף שלא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שיהיו חייבים בגיוס, יש מקום לאפשר "תקופת היערכות קצרה בלבד, כהוראת מעבר". לפי היועמ"שית, התקופה הזו אמורה להסתיים בתום שנת הלימודים הנוכחית. במהלך הזמן הזה, לדבריה, ניתן יהיה להמשיך במתן התמיכות "בשים לב לצורך בהיערכות המוסדות הנתמכים והתלמידים הלומדים בהם למצב הדברים החדש". אם בג"ץ יאשר זאת, המשמעות עשויה להיות קניית זמן נוסף לממשלה - שכן התקציבים יועברו בפועל כרגיל.
המטרה המרכזית של הממשלה הייתה להאריך את הוראת השעה שהורתה לשר הביטחון להימנע מאכיפת החובה לגייס תלמידי ישיבות, חרף פקיעת חוק הגיוס הקודם ביולי אשתקד. אותה הוראת שעה מסתיימת בסוף החודש הנוכחי, כלומר בעוד ימים אחדים, ובלי החלטה חדשה תיאלץ הממשלה לגייס את תלמידי הישיבות. בבג"ץ תלויות עתירות נגד ההחלטה הזו - וגם נגד המשך העברת תקציבי "תמיכה" בישיבות. את אותם תקציבים שוקל נתניהו לבקש מבג"ץ להשאיר על כנם. ב-31 במרץ, בכל מקרה, פוקע הפטור הנוכחי - והחל מיום למחרת ניתן יהיה לשלוח צווי גיוס לתלמידי הישיבות.
את העתירות הגישו שורת עותרים, בהם פורום איילון לזכויות אדם, זכויות חברתיות וצמיחה שוויונית באמצעות עו"ד משה שפירא, התנועה לאיכות השלטון, אחים לנשק ואימהות בחזית.
עו"ד משה שפירא צלם: אייל לייבלהממשלה הייתה אמורה להגיש תשובה לבג"ץ עד חצות, ועד לרגע האחרון לא היה ברור אם תהיה נפרדת מתשובתה של היועמ"שית. בסוף, כאמור, הוחלט על בקשת דחייה ביום אחד - והוסבר כי "גורמים בכירים ביותר עוד צריכים לראות את הטיוטה הסופית". ראש הממשלה בנימין נתניהו רצה לבקש דחייה של עשרה ימים - שלה היועמ"שית התנגדה - ובהמשך שקל אם לבקש רק להותיר את תקציב הישיבות שתלמידיהן לא יתגייסו על כנו.
בינתיים, איחוד הישיבות - שצורף להליך - הגיש את תשובתו לבג"ץ, שבה כתב כי אין "להיחפז ולבטל את החלטת הממשלה". לפי תשובתו, קיים חשש מ"חיפזון תגובתי" בכנסת, שישפיע על תוכן ההסדר שמתוכנן להיחקק. הם גם אמרו כי אין להעביר החלטה בהרכב של שלושה שופטים בלבד: "אפילו אם בית המשפט יחליט להתערב בסוגיה - לאור רגישותה ומורכבותה, עד כה החלטות 'בתקופות ביניים' ניתנו שוב ושוב בהרכב מורחב ללא הסדרה חוקית - כפי שהיה גם בבג"ץ רובינשטיין ובבג"ץ חוק טל".
חילופי האשמות עם מזכיר הממשלה
מוקדם יותר אתמול הגיבה היועמ"שית בחריפות למכתב ששלח מזכיר הממשלה יוסי פוקס לשרים, ובו האשים אותה ואת שר הביטחון יואב גלנט בכך שלא התקיימה הצבעה על חוק הפטור מגיוס. במכתב שחתום בידי המשנה גיל לימון נטען כי הצעת הממשלה "לא נשענת על תשתית מקצועית מינימלית".
היא תקפה: "לא הוצגו בפנינו כל חוות דעת או מסמכים שיש בהם כדי להראות כיצד בכוונת הממשלה לגבש הסדר שיוביל להגברת השוויון בנטל השירות. הצורך בתשתית מקצועית הוא משמעותי במיוחד משום שהממשלה פועלת להגביר את נטל השירות על הציבור המשרת - בסדיר ובמילואים - ובו בזמן מבקשת להאריך את דחיית גיוסים של תלמידי הישיבה. לכן עמדנו על כך שהחלטת הממשלה תכלול מהות ותשתית מקצועית לחקיקה, לכל הפחות של יעדים, שיש בהם כדי לתת מענה לחובת השוויון ולצורכי הצבא".
בהרב-מיארה הוסיפה כי "בשיחות שקיימנו לאורך יום אתמול, חלקן בהשתתפות ראש הממשלה ושר המשפטים, וחלקן בהשתתפותך, לא ניתן כל מענה להערה מהותית זו". עוד השיבה היועמ"שית כי בניגוד לטענת פוקס שחודשו הפגישות של הגורמים בצוות שעסק בחוק הגיוס ב-2023, הוא "נמנע מלציין כי הגורמים המקצועיים במשרד האוצר ובמשרד המשפטים, שהיו חברים מלכתחילה בצוות והשתתפו בפגישות שנערכו אשתקד, כלל לא הוזמנו לפגישות שהתקיימו בחודשיים האחרונים והיו ממודרים מתהליך העבודה על הצעת המחליטים". לקריאת המכתב המלא - לחצו כאן.
במכתבו של פוקס, הוא תקף את בהרב-מיארה ואת גלנט - שטען מנגד כי האשמותיו שקריות. לטענתו, "הצענו לעשות מאמץ גדול ולהשלים תוך יממה את גרף היעדים לתקופה של עשור, במחירים פנים-פוליטיים כבדים, ולכלול אותה בגוף ההחלטה - אך נטען כי התנאי לכך הוא ש'נציג מקצועי' במשרד הביטחון יציג לפני היועמ"שית את ה'תשתית המקצועית' לאותם יעדים. התברר שזה בלתי אפשרי כי אין למעשה כל 'נציג מקצועי' במשרד הביטחון שעוסק בחוק, כי קביעת יעדי הגיוס תמיד הייתה סוגיה מובהקת של מדיניות וכי שר הביטחון נמנע משיתוף פעולה בהעברת ההחלטה הזו".
לאורך מכתבו מפנה מזכיר הממשלה טענות קשות כלפי הייעוץ המשפטי, בטענה כי ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים "ניסו להפוך כל אבן ולמצוא דרך להביא הצעת מחליטים לממשלה בתמיכת הייעוץ המשפטי, אך ככל שנקפו השעות - התברר שדלת הכספת לאישור הצעת ההחלטה ננעלה על-ידי הייעוץ המשפטי ואין מפתח, משום שמבחינה טכנית לא ניתן לקבל את התשתית המקצועית ממשרד הביטחון". הוא הדגיש כי עמדת הממשלה היא שאין צורך באותה תשתית - שכן היא "קיימת ומוכרת גם לייעוץ המשפטי לממשלה". לקריאת מכתבו המלא לחצו כאן.
לשכת שר הביטחון יואב גלנט הגיבה למכתב וטענה כי "ההאשמות שפורטו בו מגמתיות ושקריות". לפי הלשכה, "כל בקשה שהתקבלה באשר לשיתוף פעולה של דרגי המקצוע במשרד הביטחון או דבר מידע בנוגע לחוק הגיוס נענתה בחיוב, ותיענה בחיוב בהמשך. בהתאם להנחיית שר הביטחון - אנשי משרד הביטחון ישתפו פעולה ויבצעו כל פעולה נדרשת כדי להגיע לחוק מוסכם על כל חלקי ממשלת החירום, אשר יענה על צורכי הביטחון".
פורסם לראשונה: 22:28, 27.03.24
