זכרייה עדרה נורה בידי מתנחל ביום השביעי למלחמה. המתנחל, לבוש חולצה אדומה וכובע מצחייה, ירד לכפר מחוות מעון מלווה במתנחל נוסף ובחייל במדים. האירוע כולו צולם כך שלא מדובר בעדות ראייה בלבד. התמונות מדברות בעד עצמן. אנחנו בקומה השנייה בבית של מוסעב רבעי בכפר א־תוואני שבדרום הר חברון, ממש על סיפו של מדבר יהודה. בקומה הראשונה נמצאים אשתו והילדים הקטנים. בקומה השנייה, שלד שפתחיו חשופים, יושבים הגברים ששומרים על הבית במשמרות סביב השעון. כולם מצטופפים כדי לראות את הסרטון למרות שראו אותו שוב ושוב אינספור פעמים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
זה קרה בצהרי היום, זמן קצר אחרי תום תפילת יום שישי במסגד הכפר. תחילה נכנסו המתנחלים לבית הקרוב ביותר למאחז, הבית של רבעי. "החייל נשאר מחוץ לבית ושני המתנחלים נכנסו", הוא אומר, "ממש איפה שאנחנו עומדים, ואחד מהם התקרב אליי ודפק בי עם הקת של הנשק בראש. איבדתי שיווי משקל. מוסא, הבן של אחי ג'ומעה, רצה לעזור לי והוא מיד חטף את הרובה בצלעות והתקפל. שברו לו צלע".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הנשים החלו לזעוק והילדים בכו בקולי קולות. זה כפר קטנטן, בקושי 300 תושבים, הצעקות מהדהדות כאן מקצה לקצה. אנשים החלו ללכת לכיוון הבית של משפחת רבעי ובינתיים המתנחלים ירדו בשביל אל מרכז הכפר. הסרטון צולם ממרחק בטוח. רואים את זכרייה מתקרב למתנחל בחולצה האדומה. המתנחל דוחף אותו עם נשקו, לוקח צעד לאחור, מכוון את הנשק על זכרייה ומשחרר ירייה. זכרייה נפל על הארץ והתקפל נאנק בכאבים. הקליע חתך בבשר זרוע ימין וחדר לבטן. שלושה שבועות עברו מאז והוא עדיין מאושפז בבית החולים אל־אהלי בחברון. המתנחל כמובן עזב את המקום וכעבור יומיים דווח כי נשקו הוחרם על ידי הצבא וכי הנושא בבדיקה. הבדיקה עדיין לא הסתיימה, במשטרה לא מוסרים פרטים.
אבל בכך לא נסתיימו הצרות של אנשי א־תוואני. "למחרת", אומר רבעי, "עוד פעם באו המתנחלים, חלקם במדים, אבל אנחנו מכירים אותם שהם גרים בהתנחלות מעלינו. הפעם באו בקבוצה יותר גדולה וזרקו על הבית שלי אבנים. יש לי את הצילום של זה במצלמות. כמה מהם נכנסו אלינו הביתה ואיימו שאם נצא למסוק את הזיתים הצבא יפציץ לנו את הבתים כמו שהוא עושה בעזה. את זה אמר לי חייל מבוגר במדים. אמרנו שאנחנו חייבים למסוק את הזיתים כי עכשיו זו העונה. יש לאנשים בכפר בערך 100 דונם זיתים ואנחנו חייבים את הכסף, חייבים. מאז שהתחילה המלחמה אנחנו לא יוצאים לעבוד בישראל. יש קבלן בנתיבות שחייב לי 30 אלף שקל, אבל אני לא יכול לצאת אליו. אז אמרתי להם, למתנחלים ולחיילים שבאו איתם, שהזיתים זה חלק מהפרנסה שלנו".
ומה ענו לך?
"לא אמרו. באותו רגע נכנסו החיילים לבית שלי ולבתים של האחים שלי, ג'ומעה, כמאל ואמג'ד, כולנו גרים במתחם הזה, והפכו הכול. הוציאו הכול מהארונות, שברו צעצועים, הפכו את הספות, תראה את התמונות, תראה איזה בלגן, והילדים והנשים בכו והיה חייל שאמר: 'אל תדאגו אנחנו לא טרוריסטים כמו חמאס, לא נהרוג לכם את הילדים'".
החודש שעבר מאז שפרצה המלחמה היתה מתוח במיוחד ברחבי הגדה. למרות תגבור הכוחות המשמעותי, הפיגועים לא פסקו. לפני שלושה שבועות נרצח ביריות מהמארב אלחנן קליין ז"ל, שהיה בדרכו לחופשה קצרה מהמילואים בביתו בהתנחלות ענב. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים ואישה בהיריון. בליל שבת שעבר נורו יריות לעבר ההתנחלות רחלים ופגעו בארבעה בתים ביישוב. בנס איש לא נפגע. ברביעי בלילה השבוע נפצעו באורח בינוני גבר ואישה מירי על רכב באזור ההתנחלות איתמר. תינוקת בת חודשים שהייתה ברכב לא נפצעה.
אבל במקום לסייע לצה"ל לשמור על הגדה מחוץ למעגל הלחימה, התקפות של מתנחלים אלימים מתרחשות כמעט על בסיס יומיומי. זו לא רק כמות האירועים, גם התעוזה ורמת האלימות. ומנגד, מאמץ האבטחה של הצבא על ההתנחלויות הוא אדיר. מתחילת המלחמה גויסו 21 גדודי מילואים לטובת ההגנה על היישובים, המאחזים הלא־חוקיים והחוות החקלאיות ביהודה ושומרון. בכניסות להתנחלויות הוצבו מקלעים. חולקו כ־8,000 רובים חדשים, מה שאיפשר את עיבוי כיתות הכוננות בחיילי הגנה מרחבית, רובם אנשי מילואים המתגוררים בשטחים, ובתושבים שצורפו לכיתות הכוננות מבלי שחוילו.
אבל הפער בין המאמץ של הצבא להשאיר את השטחים מחוץ למעגל המלחמה לבין ההתקפות האלימות של המתנחלים על פלסטינים מאז 7 באוקטובר הוא לא פחות ממדהים. לא פחות מכך מדהימה אוזלת היד של מערכת הביטחון ומערכת אכיפת החוק למנוע את האלימות הזו. הצבא מתוח בגדה בכוח אדיר כדי לספק הגנה למתנחלים ולבצע פעילות סיכול נגד גורמי טרור המזוהים עם חמאס והג'יהאד האיסלאמי, ובאותו הזמן מתנחלים משליטים אימה ופחד על קהילות רועים, תוקפים פלסטינים שיוצאים למסיק, גונבים יבול, כורתים עצים, וגם מבצעים ירי חי כדי לפגוע, ירי שכבר הביא למותם של ארבעה פלסטינים.
6 צפייה בגלריה
''החייל נשאר מחוץ לבית ושני המתנחלים נכנסו''. מוסעב רבעי (מימין) ואחיינו מוסא
(צילום: שאול גולן)
לפי נתוני מערכת הביטחון, מתחילת המלחמה בוצעו על ידי יהודים ביהודה ושומרון 15 פיגועים, מרביתם פיגועי הצתת רכבים. במקביל נספרו 83 אירועי אלימות של יהודים נגד ערבים, השחתת רכוש, הפרות סדר וחיכוך אלים, רובם המכריע בתחומי יהודה ושומרון. החשש מפיגועי נקם של יהודים גבר בשבועות האחרונים בעקבות מודיעין ופעילות שכבר מבוצעת בקרב פעילים אלימים בתוך נוער הגבעות. במערכת הביטחון עוקבים בדאגה אחר קבוצה אידיאולוגית קשה ביצהר שמאמינה כי המצב מייצר הזדמנות לפגיעה רחבה בפלסטינים ביהודה ושומרון כדי להבריחם מהשטח. עד כה חתם שר הביטחון על מעצר מינהלי אחד נגד פעיל מוכר מהגבעות, ונגד ארבעה פעילים נוספים הוצאו צווי הרחקה מינהליים מהגדה.
גורם ביטחוני בכיר אומר שמעבר לכך שמדובר בהתנהגות עבריינית לאומנית, היא פוגעת במאמץ המרכזי. "האלימות הזו מפריעה לצה"ל לממש את המשימה שלנו שהיא להגן על ההתיישבות", הוא אומר, "היא גם מונעת מאיתנו להתמקד בהתקפה ובסיכול טרור. חייבים להבין, זה עלול להביא להסלמה באיו"ש שתוביל לפתיחת עוד זירה".
אבו־ראס מא־סאוויה: "בכל שנה אנחנו מתאמים עם המינהל האזרחי למסוק את העצים. השנה אנחנו לא מצליחים לתאם. לאנשים אין כסף לאוכל, לא יודע איך נסתדר אם זה יימשך ככה"
דברי הגורם הביטחוני הבכיר לא נאמרים בחלל ריק. בעוד כל תשומת הלב שלנו הישראלים נתונה לסיפורי הזוועה מהשבת השחורה בדרום, להתפתחות הקרבות בתוך הרצועה ולהתכתשות עם חיזבאללה בצפון, קבוצות מתנחלים אלימות פורקות בשטחים כל עול. בחודש שחלף מאז פרצה המלחמה בדרום התפנו מבתיהם 874 פלסטינים שהיוו חלק מקהילות רועים בבקעת הירדן ודרום הר חברון בעקבות אלימות והפחדות מצד המתנחלים. מרביתם התגוררו בסמוך לחוות חקלאיות שהוקמו בידי מתנחלים בשנים האחרונות כחלק מהמאמץ לדחוק את הפלסטינים משטחי C.
תמונות המשפחות שמעמיסות את ציודן הדל על טנדרים טסות ברשתות הפלסטיניות והשטח תוסס. התקשורת הזרה עוקבת מקרוב וכל זה קורה בזמן שצה"ל נלחם בחמאס ברצועת עזה וכשישראל זקוקה לכל טיפת אמפתיה ותמיכה בעולם. אירועי האלימות מסוקרים בהרחבה בתקשורת האמריקאית ונשיא ארצות־הברית, ג'ו ביידן, הפציר כמה פעמים בשיחותיו עם ראש הממשלה נתניהו "להעמיד לדין את מי שמבצעים מעשי אלימות בפלסטינים".
בינתיים גורמי האכיפה והביטחון מגיבים לאט וחלש. לקהילת ואדי א־סיק הגיעו מתנחלים וחיילים ביום השישי למלחמה. זו הייתה קהילת רועים קטנה שישבה ממזרח לכוכב השחר, בצמוד לכביש אלון בירידה לבקעה. חלק מהמתנחלים היו רעולי פנים. החיילים שליוו אותם היו מיחידת "ספר המדבר" שמשרתים בה גם נערי גבעות. הם איימו על התושבים, עצרו חלק מהם, אזקו את ידיהם מאחור וקשרו את עיניהם בבד. האירוע תועד. מצ"ח פתחה בחקירה ומח"ט הבקעה הדיח את מפקד הכוח שהיה במקום. אבל המטרה הושגה והפלסטינים עזבו.
אחד מתחקירני ארגון "בצלם" בדרום הר חברון, באסל עדרה, תיעד וגבה עדויות מהמשפחות שעזבו את ח'ירבת זנותה בתחילת השבוע שעבר. זה היה כפר קטן של רועי צאן בין ההתנחלויות שמעה וטנא עומרים שחיו בו 27 משפחות, כ־250 נפשות. בשטח המדברי העצום שבין שתי ההתנחלויות הוקמו בשנים האחרונות שלוש חוות חקלאיות של מתנחלים. הן סגרו על ח'ירבת זנותה. תושבי המקום כבר ספגו איומים מצד אנשי החוות וחוו אלימות. "אבל ברגע שפרצה המלחמה בעזה האיומים הפכו יומיומיים", אומר עדרה, "מדי לילה היו מגיעים לכפר מתנחלים לובשי מדים, הם מכירים את כולם בפנים, באו חמושים ואמרו שכדאי להם לעזוב אחרת הם יהרגו אותם. פגעו להם במערכת הסולרית של החשמל, פתחו את הברזים של מכלי המים, הפכו את החיים שם לבלתי אפשריים".
רצינו לדבר עם ראשי המשפחות של הכפר. "הם עזבו את המקום והתפצלו. חלק עברו לקרובי משפחה בדאהרייה וחלק ליטא. זו קהילה קטנה, חלשה. הילדים היו בטראומה, פחדו לישון שם בלילה".
העדויות מכל אירועי האלימות נגד פלסטינים מדברות על לובשי מדים שהיו חלק מהכוח התוקף. רבים מהגברים בהתיישבות גויסו למילואים לטובת הלחימה בעזה ובגבול לבנון והיה צורך לתגבר את השמירה בתוך ההתנחלויות. לכן גויסו עוד כ־150 אנשי מילואים, רובם מתנחלים, ליחידות ההגמ"ר (ההגנה המרחבית) של החטיבות המרחביות הפועלות בגדה. הם בעיקר מאבטחים את היישובים שבהם הם גרים, רובם מבוגרים, לא כולם בעלי הכשרה של לוחמים קרביים. ראינו אותם השבוע שומרים בכניסות ליישובים ומפטרלים ברכבים על הגדרות.
מדובר בחלק קטן מאוד הלוקח חלק באירועי אלימות ותקיפה של פלסטינים. זה מיעוט אלים המתרכז בעיקר במאחזים הלא־חוקיים ובחוות החקלאיות. יונתן מזרחי, ראש צוות התנחלויות ב"שלום עכשיו", אומר שמיד עם היוודע גודל המחדל במתקפת הפתע של חמאס בעזה יצא קול קורא בקבוצות הווטסאפ של המתנחלים לבוא ולשמור על החוות החקלאיות. "הן נקודות יישוב מרוחקות שיושבות בפרונט, נחשבות הכי פגיעות. מהן יצאו תוקפים להמון קהילות רועים. המטרה היא להרתיע ולהטיל אימה, ליצור היסטריה. באל־ג'נוב ממזרח לפני קדם, היישוב של ח"כ שמחה רוטמן, שרפו לפני שבועיים שני מבנים, התושבים דיווחו שאלו שהציתו לבשו מדים. כתוצאה מכך עזבו שם כמה משפחות.
"ארבעה ימים לאחר פרוץ המלחמה הגיעו מתנחלים לכפר קוסרא שממזרח לצומת תפוח והתעמתו עם תושבים. חלק מהמתנחלים היו רעולי פנים, חלקם לבשו מדים. בשלב מסוים המתנחלים החלו לירות. יש תיעוד של זה. גם חיילים נראו יורים. זה נגמר בארבעה הרוגים פלסטינים. זה אירוע שהצית שם את הגזרה.
"למחרת גופות ההרוגים היו אמורות להגיע מבית החולים בסלפית לקבורה בקוסרא. המתנחלים לא הסכימו שהשיירה עם הגופות תעבור בצומת תפוח למרות שהצבא אישר להם וחסמו את הצומת. בעקבות החסימה פרצו עימותים קשים והצבא נאלץ להפריד בין הצדדים וכתוצאה מכך נהרגו עוד שני פלסטינים. בשבת לפני שבועיים חייל בחופשה ירה בפלסטיני מהכפר א־סאוויה שהיה במסיק. האירועים האלו מצטברים. בנוסף לזה, כל העולם רואה, במיוחד האמריקאים, שהמתנחלים נותנים גז בכל הקשור להשתלטות על השטח. הרבה דרכים חדשות נפרצו בגבעות בחודש האחרון בידי המתנחלים. זה סימן מקדים להקמת מאחזים חדשים או לעיבוי הקיימים. זה קרה בדרום הר חברון, בבנימין ובשומרון, הם ממש נותנים עבודה".
ואיפה המינהל האזרחי?
"הוא לא קיים. הסיפור של האכיפה נגמר".
בזמן שהמתנחלים פורצים דרכים חדשות בגבעות ותוקפים מוסקים וקהילות רועים, מוציאה אוגדת איו"ש מדי לילה מבצעי מעצרים וסיכולים נגד התארגנויות טרור. נכון ליום רביעי בצהריים נעצרו בגדה כ־1,430 פלסטינים מאז תחילת המלחמה, מתוכם כ־900 משתייכים לחמאס או מזוהים איתו. כ־700 מהמבוקשים שנעצרו הושמו במעצר מינהלי. להפרות הסדר ולמבצעי המעצרים מגיעים הכוחות עם אפס סובלנות לאיומים מכל סוג שהוא על הכוחות. התוצאה היא 154 פלסטינים הרוגים עד כה, כ־50 אחוז מהם היו חמושים.
זו מערכה שהצבא מנהל במקביל למלחמה בחמאס בעזה, קיצוץ ראשו של חמאס בגדה. לשם כך צה"ל פועל בצוותי קרב חטיבתיים ובתקיפות מהאוויר, גם בגדה. במחנה הפליטים נור א־שמס בטול־כרם ירה כטב"מ בחמושים מהאוויר ובמחנה הפליטים בג'נין הטיל מטוס קרב פצצה על מסגד שמתחתיו נחפרה מנהרת טרור. כוחות צה"ל פעלו גם במחנות הפליטים ג'לזון, דהיישה, אל־פוואר, קלנדיה, אל־אמערי, כל זה בחודש אחד.
בהתנחלות עלי היו מי שריססו את עצי הזית בסמוך ליישוב ב"חומר חשוד מאוד" ובאחת מקבוצות הווטסאפ מישהו כתב "מעניין איזה טעם יהיה לשמן שלהם... יאללה, מחכים למוסקים שיבואו"
סא"ל דוד לוי, מפקד סיירת חרוב, אומר שחייליו פועלים כבר חודש ברציפות לילה־לילה. הם מוצבים באזור צפון השומרון בגזרת ג'נין וטול־כרם ופועלים יחד עם השב"כ במעצר מבוקשים חמושים ופעילי חמאס. "זו מלחמה לכל דבר", אומר לוי, "יש כאן בצפון השומרון הזדהות גדולה עם חמאס והג'יהאד האיסלאמי והמון פעילים. הפלוגות שלי עובדות מסביב לשעון, יש לילות עם עשרה ו־15 יעדים, נכנסים לכפר או למחנה ב־12 בלילה ועוברים בין הבתים עד שש בבוקר. ואין כניסה כמעט בלי ירי והשלכת מטענים בכמויות גדולות וגם מטעני גחון מתחת לכביש. היום בבוקר למשל (בוקר יום שלישי) חשפנו זירת מטענים במחנה ג'נין. אתמול בלילה היו לנו ארבעה יעדים בשוויכה. היום בערב אנחנו בבורקין".
6 צפייה בגלריה
''חשפנו זירת מטענים במחנה ג'נין. זו מלחמה לכל דבר''. מפקד סיירת חרוב, סא''ל דוד לוי
(צילום: דובר צה"ל)
אל מול האינטנסיביות הזו בהתקפה אפשר להבין את תסכול הצבא מפעילות מיליציות המתנחלים נגד פלסטינים. גם המקרים שבהם תועדו חיילים וקציני צבא במילואים משפילים עצורים פלסטינים מתסכלים את הפיקוד הבכיר. זה מסיט את תשומת הלב מהעיקר ומתסיס את השטח הפלסטיני שגם כך נסער מהתמונות המגיעות מעזה וחסימות הדרכים בגדה.
בנסיעה בכבישי הגדה רואים זאת היטב. כמעט כל היציאות מהכפרים ומהעיירות הפלסטיניות לצירי התנועה המרכזיים נחסמו על ידי צה"ל במחסומי ברזל צהובים או קוביות בטון. מדובר במאות חסמים מסוגים שונים, פיזיים ורנדומליים, המקשים על ההתנהלות והמעבר בין הכפרים. רק במרחב עציון בדרום הגדה הוצבו 100 חסימות. גם הכביש הראשי החוצה את חווארה נאסר לתנועת רכבים פלסטיניים לאחר פרוץ המלחמה. זה עורק תנועה ראשי המהווה גם עוגן כלכלי מרכזי לאנשי חווארה והכפרים בסביבה. החנויות סגורות שם מאז שבת 7 באוקטובר, התנועה מתה, התושבים מסתגרים בבתיהם, רק המתנחלים מורשים לנסוע שם עכשיו.
כלכלית מדובר בקריסה. בימי שגרה כ־160 אלף פלסטינים עובדים בישראל ובאזורי התעשייה בשטחים באישור. מיד עם פרוץ המלחמה הוטל סגר על השטחים ונאסר על פלסטינים לצאת לעבודה בישראל. נכון ליום שלישי השבוע מורשים רק כ־8,000 פלסטינים להמשיך לעבוד במקומות המוגדרים כמפעלים חיוניים למשק. כל השאר יושבים בבית בחוסר מעש, ללא פרנסה, באובדן של מאות מיליוני שקלים בחודש למשק הפלסטיני. עבור משפחות פלסטיניות רבות מהווה כרם הזיתים המשפחתי מקור הכנסה משני המאפשר להן להחזיק את הראש מעל המים. השנה, עבור לא מעט פלסטינים הוא הפך למקור הכנסה יחיד.
"הם חנוקים", אומר מזרחי "משלום עכשיו", "לא סתם מערכת הביטחון תומכת בהעברת כספי המסים לרשות הפלסטינית כדי שתוכל לשלם משכורות. כוח העבודה בגדה נאמד בכ־600 אלף איש. אלה שעבדו בישראל מהווים את כוח הקנייה החזק ביותר שמניע את הכלכלה. אם לקחת להם גם את הזיתים והם לא יכולים לייצר שמן זית, הרגת אותם לגמרי".
בכל שנה ישנה עלייה במספר התקריות האלימות בין מתנחלים לפלסטינים אבל השנה הסיפור הוא אחר. אחד מרכזי הביטחון בבנימין אומר כי התושבים בהיסטריה. "הם ראו מה חמאס עשה לקיבוצים בגבול עזה ומפחדים שזה יקרה גם פה. המרחק של היישובים בעוטף מהגדר היה מעל לקילומטר, אצלנו בחלק מהיישובים מדובר בעשרות מטרים בין היישוב לבתי פלסטינים, לפעמים אפילו פחות, מרחק מטרים בודדים".
ההיסטריה הזו הובילה את התושבים ואת הנהגת המתנחלים לקריאה לעצור את המסיק. במאחזי עמק שילה הופצה לפני שבועיים כרזה שכותרתה "מספיק עם המסיק, מונעים את הרצח הבא!" היא הודפסה על רקע החשש שהמוסקים הפלסטינים אוספים למעשה מודיעין כדי לתכנן פשיטה קטלנית על ההתנחלויות בגדה. "מחר יום שישי", נכתב, "נצא כולנו לחלקות מסביב ליישוב ונמסוק את כל עצי הזית". בהתנחלות עלי היו מי שריססו את עצי הזית שסמוך ליישוב ב"חומר חשוד מאוד" ובאחת מקבוצות הווטסאפ מישהו כתב "מעניין איזה טעם יהיה לשמן זית שלהם... יאללה, מחכים למוסקים שיבואו..." הם כמובן לא באו.
ח"כ סוכות: "הפלסטינים יכולים לנצל את האישור למסוק בקרבת היישובים כדי לאסוף מודיעין. לא יקרה כלום אם הם לא יוכלו לעשות את זה, נשאר להם מספיק זיתים בשאר השטח"
בנוסף לריסוס העצים וגזל של יבול הוטלו מגבלות על המוסקים. על הפלסטינים נאסר למסוק את עציהם בסמוך לכבישים הראשיים ולהתנחלויות, אלא רק בתיאום עם הצבא. אבל הפלסטינים טוענים כי בקשותיהם לתיאום המסיק לא נענות ולפיכך חלקות גדולות לא נמסקות.
ערפאת אבו־ראס מא־סאוויה אומר שהמתנחלים מטילים טרור על הכפר שלו. "אני הייתי בחלקה שלי באותה שבת לפני שבועיים כשבילאל סאלח מהכפר שלי נורה למוות בידי מתנחל חייל. בילאל מסק את העצים שלו רחוק מההתנחלות רחלים, לפחות 500 מטר. והם ירדו אליו לפחות ארבעה מתנחלים ורצו לגרש אותו ואת המשפחה שלו. ואז אחד מהם ירה בו והוא מת.
"אני יש לי שלושה דונם ממש ליד רחלים ולדודים שלי יש שמה 11 דונם. בכל שנה אנחנו מתאמים עם המינהל האזרחי למסוק את העצים שם. השנה אנחנו לא מצליחים לתאם ולא מוסקים. אחרי מה שקרה לבילאל אנחנו לא מעיזים. 100 קילו זית יש לי מהחלקה ההיא, מוציא ממנו שמן זית ששווה אולי 10 אלף שקל. זה המון כסף עבורי, המון. אתה לא מתאר לעצמך כמה המצב גרוע אצלנו כלכלית, אנשים בקושי מצליחים לקנות אוכל בסיסי. אני עצמי פקיד במשרד הרווחה ברשות ועוד לא קיבלתי משכורת למה אין כסף לרשות, לא יודע איך נסתדר אם זה יימשך ככה".
הלחץ על הפסקת המסיק מגיע מהדרגים הבכירים ביותר. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלח מכתב לשר הביטחון שבו ביקש ממנו לעצור את המסיק. הקדים אותו ח"כ צבי סוכות מסיעתו שפנה גם הוא לשר הביטחון שיחדול את המסיק, אבל לא זכה לתשובה.
סוכות מונה בשבוע שעבר ליו"ר ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. הוא בן 33, אב לארבעה, תושב יצהר. פגשתי אותו בפעם הראשונה במאי 2010 לאחר ששוחרר ממעצר של חודש במהלכו נחקר בידי השב"כ בחשד כי לקח חלק בהצתת מסגד בכפר יאסוף שבשומרון. כותרת הכתבה ההיא הייתה "מה הקשר בין סוכות לל"ג בעומר". מאז עשה קפיצה נחשונית. את יום שלישי השבוע התחיל בפגישה של ועדת חוץ וביטחון עם שר הביטחון יואב גלנט בקריה בתל־אביב. אני מציע לא לזלזל בו, להפך, להטות לו אוזן היטב.
"הפלסטינים מתלוננים שהם בקשיים כלכליים?" הוא משתומם, "אז כדאי שיידעו שהמשק הישראלי בקטסטרופה פי מיליון. הגברים שלנו רובם בצבא. החקלאות באזורי הספר והגבול כמעט ננטשה. אז הם מתלוננים? אתמול בערב הייתי במפגש עם נשות היישוב מגדלים שממוקם על גבעה מעל הכפר קוסרא. 80 אחוז מהגברים ביישוב גויסו. או שהם בעזה או בגבול הצפון. הנשים נותרו לבד בבית. הן מפחדות מהפלסטינים שבאים למסוק מתחת לבית שלהן, חוששות שהפלסטינים ינצלו את האישור למסוק בקרבת היישוב כדי לאסוף מודיעין. לא יקרה כלום אם הפלסטינים לא יוכלו למסוק סמוך ליישובים ולכבישים, עדיין נשארים להם מספיק זיתים בשאר השטח".
מדובר בהפסד כלכלי כבד עבורם, אי־אפשר לצבוע את כל הפלסטינים באותו צבע, לומר שכולם אצלם חמאס, כמו שאי־אפשר לצבוע אותנו הישראלים באותו הצבע.
"בשכם, ברמאללה, בכפרים טייבה ובורין, האנשים תומכים באויבי ישראל. הדבר האחרון שיש לי זה סנטימנט למצוקה שלהם. החבר'ה שם תומכים בחמאס. יש פה אומה שרוצה להשמיד אותנו".
בינתיים, כל עוד הצבא לא מפסיק את המסיק, המלאכה נעשית בידי אחרים. מסוכות נסענו לכרם הזיתים של מוסא חוריה בכפר טייבה היושב על הדרך שבין רמאללה ליריחו. האיש חקלאי. חוץ מכמה עשרות דונמים זיתים יש לו גם כרם ענבים, חלקת פקוסים (מלפפון ערבי) וכמה דונמים של חיטה. כשבאנו אליו בשלישי בצהריים הוא מסק חלקה בקרבת הכפר יחד עם כמה מתנדבים ישראלים ובראשם הרב אריק אשרמן. אשרמן העדיף לתת לחוריה לדבר. "ארבע פעמים באו אליי מתנחלים בחודש הזה. חלק מהאדמות שלנו קרובות להתנחלות רימונים ואיימו עלינו לא להתקרב לשם. הלכנו לגבעה אחרת, זו שם, רחוקה מכל התנחלות. תראו כמה התנחלויות יש בגבעות מסביב, אנחנו הלכנו לגבעה שאין לידה שום התנחלות. ועדיין הם באו בקבוצה גדולה.
"זה היה ביום חמישי לפני שבועיים. שברו חלונות של רכבים ועשו פנצ'ר בגלגלים. היה בלגן. שניים משלנו נשבר להם הראש, קיבלו מכות עם מוטות ברזל. אחד המתנחלים דקר פלסטיני בגב והצבא עצר את הפלסטיני שנדקר. גם שני מתנחלים נפצעו. האוטו שלי, מאזדה 3, בצבע כסף נגנבה. מתנחלים גנבו אותו. היה לי בתוכו 1,200 שקל ותעודת זהות".
הגשת תלונה במשטרה?
"כן, בתחנה בשער בנימין איפה רמי לוי. אמרו יבדקו אבל לא שמעתי מהם. למחרת המתנחלים השתגעו ותקפו שלוש משפחות בכפר שלנו בבית שלהם. עשרה אנשים נפצעו. שברו חלונות, פאנלים סולריים וגנבו 82 כבשים".
הם אמרו מה הם רוצים?
"כן, שיש מלחמה ואסור למסוק, שלא נתקרב לעצים, לא ליד הכפר ולא בשום מקום".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.11.23
