בבנגלדש ממשיכות לסעור היום (ג') הרוחות אחרי המהומות האלימות ביותר מאז צאת מדינת הענק המוסלמית לעצמאות ב-1971, מהומות שבהן נהרגו לפחות 300 בני אדם ואשר הביאו סוף ל-15 שנות שלטונה של ראש הממשלה שייח חסינה. חסינה בת ה-76, שבצעירותה זכתה להערצה רבה על מאבקה למען הדמוקרטיה בתקופה שבה שלטה במדינה חונטה צבאית, הואשמה בשנים האחרונות כי הפכה בעצמה לרודנית – כזו שלא רק משתיקה את האופוזיציה אלא גם "מעלימה" יריבים פוליטיים. אתמול, אחרי שבועות שבהם ניסתה לדכא ללא הצלחה את מחאת הענק נגדה, התפטרה מתפקידה וברחה במסוק מבנגלדש להודו השכנה.
20 צפייה בגלריה
שייח חסינה וההמונים שיצאו לרחובות בנגלדש אתמול לחגוג את מפלתה
(צילום: AP Photo/Anupam Nath, File, REUTERS/Mohammad Ponir Hossain)
תיעוד הפריצה למעונה של שייח חסינה, ובזיזתו
(צילום: רויטרס)
המהומות בבנגלדש, נזכיר, פרצו בחודש שעבר על רקע כוונת הממשלה להקצות יותר ממחצית המשרות במגזר הציבורי שלא על בסיס כישורים, אלא על בסיס מכסות, שלטענת המפגינים מיטיבות עם תומכי הממשלה. המוני סטודנטים יצאו לרחובות בדרישה לביטול המהלך – כשברקע משבר יוקר מחיה ושיעורי אבטלה גבוהים במדינה המוסלמית שבה 174 מיליון בני אדם. למרות שהמהלך אכן בוטל, המחאה נמשכה והפכה במהרה למאבק נגד שלטונה האוטוריטרי של חסינה – שנבחרה לכהונה רביעית וחסרת תקדים כראש ממשלה רק בינואר השנה, אם כי האופוזיציה החרימה את הבחירות ההן אחרי שרבים מאנשיה נעצרו, וארה"ב ובריטניה הטילו ספק בתוצאותיהן.
חסינה כינתה את המפגינים "טרוריסטים" וניסתה לדכא את המהומות באמצעות עוצר והשבתת האינטרנט. היא שלחה את הצבא לרחובות, ובמהומות נהרגו לפחות 300 בני אדם, כשליש מהם רק בימים האחרונים – שבהם הסלימה המחאה לאלימות נרחבת ולפי דיווחים גלשה גם לאלימות קשה כלפי בני המיעוט ההינדי. אתמול, אחרי שהבינה שנכשלה בדיכוי המחאה העממית נגדה, ברחה חסינה להודו והיא שוהה כעת ב"בית בטוח" באזור ניו דלהי. מיד אחרי שברחה צבאו המוני מתנגדיה על מעונה הרשמי בדאקה ובזזו ממנו רהיטים, ציורים ואפילו עציצים.
גם היום נראו שם מפגינים מאושרים שהצטלמו לסלפי עם חיילים ששמרו על המעון, אם כי נראה שהרוחות נרגעו במידה רבה. מפגינים יצאו לחגוג אתמול בשלל ערים ברחבי המדינה, וסטודנט בשם סירג' סלחין אמר באושר בדאקה: "זה לא רק הסוף של הרודנית שייח חסינה, הצלחנו לשים סוף למדינת המאפיה שהיא יצרה". במקרים רבים גלשו החגיגות לאלימות, שהופנתה כלפי גופי ממשל או כלפי כאלו שזוהו עם מפלגת השלטון "ליגת אוואמי". בין היתר פרצו מפגינים לביתו של אביה של חסינה, שייח מוג'יבור רחמן, הנשיא הראשון של בנגלדש שנחשב ל"אבי האומה". המפגינים פרצו לבית – שהפך למוזיאון אחרי שרחמן נרצח שם עם בני משפחתו ב-1975 – ובזזו גם את המקום הזה.
20 צפייה בגלריה
המפגינים שפרצו למעון ראש הממשלה בדאקה, ובזזו אותו. "סוף למשטר המאפיה"
(צילום:Parvez AHMAD RONY / AFP)
את משרדי מפלגת השלטון המפגינים הציתו, ולפחות 12 בני אדם נספו במלון שהוצת בדרום-מערב המדינה והיה שייך גם הוא לבכירים במפלגה. גם שתי תחנות טלוויזיה פרו-ממשלתיות הוצתו, ונאלצו להפסיק את שידוריהן. לפחות שלוש תחנות טלוויזיה נוספות הותקפו, וכך גם תחנות משטרה רבות. בבירה דאקה דווח כי השוטרים התכנסו במטה המרכזי שלהם וכלל לא יצאו החוצה כדי למנוע את ההתפרעויות, ובמחוז סטקירה דווח על כ-600 אסירים ועצורים שברחו מכלא שהותקף.
המפגינים דורשים: למנות את "הבנקאי של העניים" לראש הממשלה
אתמול, בניסיון להחזיר שקט לרחובות ולמנוע מבנגלדש לגלוש לאנרכיה, הודיעו מפקד הצבא והנשיא – שבבנגלדש מחזיק בעיקר בסמכויות סמליות – על כוונה להקים ממשלת מעבר "לאומית" עד לבחירות חדשות. הגנרל וואכר אוס-זמאן הכריז כי הוא לוקח באופן זמני את האחריות על ניהול המדינה, והבטיח "למצות את הדין עם הרוצחים". היום הודיעו ארגוני סטודנטים שהובילו את המחאה על התנגדות לממשלה זמנית שתישלט על-ידי הצבא. "אנחנו צריכים להיערך למנוע מאנשים לחטוף את התנועה", אמר אחד ממנהיגי הסטודנטים, נאהיד איסלאם. הם דרשו מהנשיא לפזר את הפרלמנט בהקדם, ובצהריים הוא אכן עשה זאת.
20 צפייה בגלריה
חתן פרס נובל לשלום מוחמד יונוס. "הבנקאי של העניים" יהפוך לראש ממשלה?
(צילום: AP /Mahmud Hossain )
מנהיגי המחאה בבנגלדש הודיעו גם כי מועמדם לתפקיד ראש הממשלה הזמני הוא חתן פרס נובל לשלום מוחמד יונוס, פרופ' לכלכלה שזכה בפרס ב-2006 על יוזמת "מיקרו-אשראי" שקידם ובמסגרתה מוצעות הלוואות קטנטנות, של עד 100 דולר, לעניים שלא עומדים בתנאי אשראי רגילים. היוזמה שהחלה בבנגלדש התפשטה משם למדינות נוספות בעולם – היא הגיעה אפילו לארה"ב – וסייעה לחלץ מעוני מיליוני בני אדם.
יונוס בן ה-84, שזכה לכינוי "הבנקאי של העניים", התנגד לשלטונה של שייח חסינה – ואתמול אמר כי הפלתה היא בגדר "יום השחרור השני" של בנגלדש. היא מצידה האשימה אותו בעבר כי "מצץ את דמם של העניים". מוקדם יותר השנה הורשע יונוס בהפרת חוקי העבודה במדינה, ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר, אותם לא ריצה בפועל. ביוני האחרון הוא גם הואשם על-ידי המשטר במעילת כספים בשווי שני מיליון דולר. הוא הכחיש את ההאשמות נגדו וטען שמדובר ב"סיפורים מומצאים וקלושים". יונוס, שנמצא כעת בפריז לצורך טיפול רפואי, הודיע כי הוא מוכן לשמש כראש ממשלה זמני, אבל לא ברור עדיין אם דרישת המפגינים למנותו לתפקיד תתקבל.
20 צפייה בגלריה
מפגינים מנסים להפיל את פסלו של "אבי האומה" - ואביה של שייח חסינה - הנשיא הראשון של בנגלדש שייח מוג'יבור רחמן. אמש בדאקה
(צילום: Abu SUFIAN JEWEL / AFP)
20 צפייה בגלריה
ביתו של רחמן, שהפך למוזיאון והוצת אמש על-ידי המפגינים
(צילום: Salahuddin Ahmed / AFP)
בינתיים, בכלי תקשורת בעולם עוסקים בהרחבה גם בשאלה כיצד נפלה במהירות כה רבה ראש ממשלה שניהלה ביד ברזל את ארצה במשך 15 שנים. חסינה שלטה במדינת הענק המוסלמית מאז 2009, אבל היא מהווה דמות מרכזית בפוליטיקה המקומית כבר עשרות שנים וכראש ממשלה שימשה גם בין 1996 ל-2001 – כך שבסך הכול כיהנה בתפקיד 20 שנה. חסינה נולדה לתוך הפוליטיקה, ואביה הוא כאמור הנשיא הראשון מוג'יבור רחמן שהוביל את המאבק לקבלת עצמאות מפקיסטן ונרצח בהתנקשות ב-1975. באותה התנקשות נרצחו גם רוב בני משפחתה של חסינה, והיא ואחותה הצעירה ניצלו כיוון שהיו באותה עת בחו"ל.
יריבות הנשים בצמרת, ויחידת העילית ש"העלימה" מתנגדים
ב-1981 חזרה חסינה לארצה מגלות בהודו, וירשה את אביה בהובלת מפלגת השלטון "ליגת אוואמי". היא שילבה כוחות עם מפלגות אחרות והובילה מחאה נגד שלטונו הדיקטטורי של הגנרל חוסיין מוחמד ארשאד. ארשאד הופל מהשלטון ב-1990, ואותה מחאה הפכה אותה לאייקון מקומי של מאבק למען הדמוקרטיה, אולם בבחירות הדמוקרטיות הראשונות היא הפסידה למי שהייתה עד אז שותפתה לדרך חלידה זיא – שהפכה לאישה הראשונה שמכהנת כראש ממשלת בנגלדש. ב-1996 הביסה אותה חסינה, אך הפסידה לה שוב ב-2001. כבר בכהונה הראשונה שלה הוטחו בחסינה האשמות בשחיתות בעקבות עסקאות מפוקפקות, ומתנגדיה טענו גם שהובילה מדיניות של התרפסות מול הודו – המדינה שאליה ברחה אתמול.
היריבות בין חלידה זיא לשייח חסינה נמשכה גם בשנים הבאות, ולפי BBC היא הובילה לאורך השנים לאלימות רבה שכללה גם התנקשויות ומטענים שהוטמנו מתחת לכלי רכב. חסינה, שכמנהיגת האופוזיציה נעצרה בעצמה ואף שרדה ניסיון התנקשות ב-2004 שבו נפגעה השמיעה שלה, חזרה לשלטון ב-2009. לאורך העשור הקודם הצליחה לקדם משמעותית את כלכלתה של בנגלדש – שעד אז הייתה אחת המדינות העניות בעולם.
20 צפייה בגלריה
שייח חסינה. לחמה למען הדמוקרטיה, אבל בסוף הפכה בעצמה לרודנית
(צילום: INDRANIL MUKHERJEE / AFP)
20 צפייה בגלריה
חוגגים את התפטרותה של שייח חסינה מראשות הממשלה, אתמול
(צילום: REUTERS/Mohammad Ponir Hossain)
תחת הנהגתה צמחה כלכלת בנגלדש מהר יותר מכל מדינה אחרת באזור, אפילו יותר מהר מכלכלת הודו, ובבנק העולמי העריכו כי יותר מ-25 מיליון בני אדם חולצו מתנאי עוני לאורך שני העשורים האחרונים. אולם בשנים האחרונות, בעיקר מאז מגפת הקורונה, ניכר כי הצמיחה הכלכלית לא חלחלה מטה לציבור הרחב – שנאנק תחת יוקר המחיה והאינפלציה שזינקה. מתנגדיה של חסינה האשימו אותה בניהול קלוקל ומושחת של הכלכלה, וטענו כי מפירות הצמיחה הכלכלית בעשור שעבר נהנו בעיקר אנשי מפלגת השלטון.
הטריגר שהצית את המחאה הנוכחית היה כאמור החלטת הממשלה לשמור 56% מהמשרות במגזר הציבורי לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, בראש ובראשונה לבני משפחותיהם של "לוחמי חופש", כלומר אלה שנלחמו במלחמת העצמאות של בנגלדש ב-1971, אבל גם לנשים ול"קבוצות מקופחות". המפגינים שיצאו לרחובות טענו כי מערכת המכסות של הממשלה מיטיבה באופן בלתי הוגן עם תומכיה של חסינה, שמפלגתה הובילה את תנועת העצמאות.
המהלך כאמור בוטל, אבל המחאה התרחבה למאבק כולל נגד שלטונה האוטוריטרי של חסינה, כשברקע טענות לדיכוי נרחב של האופוזיציה. ארגוני זכויות אדם מאשימים כי מאז שעלתה לשלטון ב-2009 נרשמו בבנגלדש יותר מ-600 מקרים של "היעלמות" פעילים, ומקרים רבים נוספים של הוצאות להורג מחוץ לחוק.
20 צפייה בגלריה
חלידה זיא, ראש ממשלת בנגלדש הראשונה ויריבתה הפוליטית של שייח חסינה, בצילום מ-2014. שוחררה היום ממעצר בית
(צילום: REUTERS/Andrew Biraj)
גם ארה"ב הצטרפה לטענות, וב-2021 הטילה סנקציות על יחידת עילית משטרתית בשם "גדוד התגובה המהירה", שנטען כי עמד מאחורי אותם מקרי רצח של מתנגדי משטר. פוליטיקאים, פעילים ועיתונאים נעצרו או הושמו תחת מעקב, ובין אלו שנכלאו גם יריבתה הגדולה של חסינה וראש הממשלה לשעבר חלידה זיא. בשנים האחרונות הייתה במעצר בית, ובצהריים הודיע הנשיא מוחמד שהאבודין כי שוחררה.
