הודפים את הטענות להרעבה מכוונת: מתחילת המלחמה מנטרים במתפ"ש (היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים) את תמונת המצב האזרחית ברצועת עזה, ואמונים על המאמץ ההומניטרי לאזרחים הבלתי-מעורבים כאמצעי משלים למאמץ המבצעי של כוחות התמרון בשטח. מאמץ זה הוא שמאפשר את המשך הלגיטימציה הבינלאומית המשפיעה באופן ישיר על המשך המאמץ המבצעי.
אחריות זו כוללת עבודה צמודה ותיאום עם ארגונים בינלאומיים וכן עם מדינות מפתח כגון ארה"ב ומצרים. היחידה מנהלת פגישות יומיות עם הגורמים השונים על-מנת לנטר את המצב ההומניטרי ברצועה. נכון להיום, קובעים בישראל בבירור, כי אין משבר הומניטרי ברצועת עזה.
ישראל מאפשרת כיום כניסת סיוע הומניטרי דרך היבשה, האוויר והים בהתאם לדין הבינלאומי. חשוב לציין שישראל אינה מציבה מגבלה על כמות הסיוע שיכול להיכנס לרצועת עזה. להפך, היא מעודדת מדינות וארגונים לשלוח סיוע נוסף ופועלת עם שותפיה כדי לאפשר יוזמות הומניטריות חדשות.
ברחבי העולם התרבו ההאשמות כי ישראל גורמת לרעב ברצועת עזה, ונושאת באחריות לכך שלפלסטינים שם אין די מזון. הגדיל לעשות שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל, שאמר השבוע כי ישראל יוצרת בעזה רעב בכוונה, ומשתמשת בהרעבה כנשק במסגרת המלחמה שלה.
מאז תחילת המלחמה, ישראל אפשרה כניסה של יותר מ-17,400 משאיות סיוע לרצועת עזה, שכוללות יותר מ-10,300 משאיות ובתוכן יותר מ-218 אלף טון מזון. לצורך ההקשר, המספר היומי הממוצע של המשאיות שנושאות מזון לרצועת עזה לפני המלחמה היה בסביבות 70, והממוצע מתחילת מרץ הוא מעל 125 - עלייה של 80%. עם זאת, חלק גדול מהסיוע נבזז, בעיקר על-ידי ההמון שמסתער על המשאיות.
אופן חלוקת הסיוע הוא אכן בעיה שבישראל מנסים כעת לפתור - ובאים בטענות אל האו"ם, שלא מגדיל את כוח האדם ולא מאבטח את השיירות שלו כפי שנהוג במקומות משבריים אחרים. לפי מתפ"ש, היו ימים שבהם 300 משאיות של מזון וסיוע הומניטרי המתינו בצד העזתי של כרם שלום אחרי בידוק ישראלי - אך איש לא לקח אותו. האו"ם, אומרים בישראל, לא מתפקד, אולי מתוך רצון לשמר את הנרטיב שישראל מרעיבה את האוכלוסייה. ישנה גם טענה שלא מתאפשרת כניסת זריקות אינסולין לחולי סכרת - אך בישראל אומרים שמדובר בשקר מוחלט.
בינתיים, בשיתוף עם ארה"ב ומדינות שותפות נוספות, ישראל אפשרה באחרונה יוזמות הומניטריות נוספות כדי להקל על הגעת סיוע לצפון הרצועה. היוזמות כוללות את פתיחת "מעבר 96" בצפון הרצועה לצד עשרות הצנחות המספקות עשרות אלפי חבילות מזון, ומסדרון ימי עם המשלוח הראשון הנושא 115 טון מזון. היום דווח גם על "תוכנית סודית" במערכת הביטחון, שבמסגרתה עומלים על גיוס מנהיגים פלסטינים, שלא קשורים לחמאס, שיהיו אחראים על חלוקת הסיוע ברצועה - ובהמשך יקבלו גם אחריות נוספת עליה.
מהלכים אלה נעשים בנוסף להגדלה משמעותית של יכולות הבידוק הביטחוני במעברים ניצנה וכרם שלום, הקלות במשלוח הקמח דרך נמל אשדוד וכן יוזמות הומניטריות אחרות. ישראל הוסיפה כוח אדם, הגדילה את שעות העבודה ורכשה סורקים נוספים כדי להגדיל את התפוקה במעברים, מה שמאפשר לה כעת לבדוק 44 משאיות בשעה בשני המעברים ביחד.
מבחינת סיוע אווירי, ישראל עבדה יחד עם ארה"ב, מצרים, ירדן, כמו גם מדינות אחרות, כדי להקל על יותר מ-40 הצנחות של סיוע לחלקים שונים של רצועת עזה, כולל הצפון. ההצנחות, כמו גם "מעבר 96" הן דרכים להשיג סיוע היכן שהוא נחוץ, תוך עקיפת צוואר הבקבוק שיצרו הארגונים הבינלאומיים שהופקדו על חלוקת הסיוע.
בעוד ישראל עשתה מאמצים רבים כדי לשפר את יכולות הפיקוח שלה, הארגונים הבינלאומיים האחראים על חלוקת הסיוע לא עשו זאת. ישראל בודקת את הסיוע מהר יותר ממה שהארגונים הבינלאומיים יכולים להפיץ אותו.
גורמים בישראל מדגישים שאין בעזה הרעבה. בדרום הרצועה לא חסר מזון. בצפונה קיימים מקומות נקודתיים שבהם יש רעב, אך האשמה היא על האו"ם שלא מסוגל להכניס אותו ולחלק אותו. גורם ישראלי אמר שהאו"ם פשוט לא מתפקד.