יותר מ-200 חברי סגל וחוקרים משמונה אוניברסיטאות פנו בקריאה מאוחדת לשר החינוך יואב קיש לחזור בו מההחלטה לבטל את פרסי ישראל בתחומי החקר השנה.
חברי הסגל והחוקרים, מאוניברסיטאות אריאל, בר-אילן, בן-גוריון, חיפה, הטכניון, העברית, מכון ויצמן ותל אביב, חתמו על גילוי הדעת הקורא לקיש לחלק גם השנה, ביום העצמאות ה-76, את פרסי ישראל בתחום החקר. לדבריהם, "ההחלטה פוגעת בציבור החוקרים והחוקרות ופוגעת במדע הישראלי, שבלעדיו אין טכנולוגיה, ציונות או קיום למדינה. דווקא כמדינה חפצת חיים, המעוניינת לגלות חוסן למול הקמים לכלותנו, חזקה עלינו לתת חשיבות עליונה למדע ולרוח".
על הקריאה חתומים זוכי פרס ישראל בעבר, לצד חוקרים מתחומי ידע שונים. הם אומרים כי על אף ש"ההכרזה על פרסים בקטגוריית גבורה אזרחית וערבות הדדית ראויה ומתבקשת", הם לא צריכים לבוא במקום הפרסים הקיימים - אלא לצידם.
הקריאה מצטרפת למכתבים פתוחים שנשלחו לשר החינוך מטעם האקדמיה הלאומית למדעים, ועד ראשי האוניברסיטאות, עמותת "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל", עמותת "מדע גדול בקטנה", והוועד האולימפי בישראל.
"המדע והרוח הם סלע קיומנו". יהונתן ברקהיים צילום: שחר שחריוזם הקריאה, הדוקטורנט יהונתן ברקהיים ממכון ויצמן למדע וממכון דוידסון לחינוך מדעי, אמר כי "הקריאה מבטאת את האחדות בקהילה האקדמית. היא חוצת מגזרים, מגדרים, גילים, תחומי דעת והשקפות פוליטיות. כל אזרח ישראלי יודע היטב שהמדע והרוח הם סלעי קיומנו, וכי בלעדיהם, לא יכול להתקיים ניצחון בשדה הקרב".
לדברי ברקהיים, "בעת הזו חשוב להעביר לעצמנו ולאויבנו מסר לפיו עוד נמשכת השרשרת, ולא מסר שלפיו האויב שינה סדרי עולם ומסורות ותיקות. התקומה הישראלית כפי שהיא משתקפת בחג עצמאותנו, מתחילה כחוט השני בטקס המשואות, עוברת דרך חידון התנ"ך העולמי לנוער ומגיעה לשיאה בטקס הענקת פרסי ישראל. את שני האירועים הראשונים איש לא חשב לבטל או להפוך על פיהם, ויש לנהוג יחס שווה גם כלפי פרסי ישראל".
