עם העלייה המדאיגה בתחלואה ובמספר החולים קשה, מכין ראש הממשלה נפתלי בנט את הקרקע למגבלות קורונה חדשות מחשש לסגר בחגים. לקראת כינוס קבינט הקורונה מחר (יום ג') בערב שוחח בנט עם שרים ואמר להם ש"ייתכן שנידרש לצעדים קשים יותר". בין היתר בוחנים מגבלה על התקהלויות והטלת חובת עטיית מסכות בהתקהלויות של יותר מ-20 אנשים במרחב פתוח.
בשיחות עם השרים אמר בנט שיש עלייה מדאיגה בחולים קשה וכי המספרים מכפילים את עצמם. "היינו על 50 חולים קשים, עלינו ל-100, ואז 200 וכך הלאה. קצב ההכפלה הוא כל עשרה ימים", אמר בנט.
מנכ"ל משרד הבריאות: "המצב מדאיג"
(צילום: לע"מ)
קבינט המומחים הלאומי בראשות פרופ' רן בליצר ובהשתתפות ד"ר שרון אלרעי פרייס, פרופ' גליה רהב, פרופ' ארנון אפק, פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר דרור דיקר, פרופ' סלמאן זרקא, ד"ר בעז לב, ד"ר אודי קלינר וד"ר עדי ניב-יגודה התכנס היום. המומחים הסכימו שגם תחת האסטרטגיה של ניהול המשבר על-פי מספר החולים הקשים, נקודת ההתערבות הרצויה היא כאשר פגיעה בתפקוד בתי החולים נראית בסבירות גבוהה בעתיד הקרוב - ולא כאשר היא כבר מתרחשת בפועל. הסיבה היא שעד שמורגשת ההקלה שנובעת מההתערבות חולפים שבועיים-שלושה לפחות.
לדעת קבינט המומחים, קיים נתק בין חומרת המצב כפי שמשתקף מהנתונים לבין האופן שבו הוא נתפש בציבור ומההצהרות של נציגי הציבור. לפי המומחים, הנתונים הנוכחיים משקפים הכפלה מדי עשרה ימים - כלומר, 150 חולים קשים ליום בעוד שלושה שבועות, יותר משיא הגל השלישי.
3 צפייה בגלריה
גם במקומות עמוסים אין חובת מסכות בשטח פתוח. היעדר מסכות במחנה יהודה בחודש שעבר
(צילום: אלי מנדלבאום)
בשל האיחור המובנה בהשפעת צעדי בלימה (חריפים ככל שיהיו) על מספר החולים קשה – יכולת ההשפעה של מקבלי החלטות מוגבלת אם היא מתקבלת במועד קרוב למצוקה חמורה בבתי החולים. לכן, יש להיערך להרחבה מיידית ומשמעותית ביכולת בתי החולים לספיגה משמעותית של חולים קשה ומונשמים – כחלק קריטי באסטרטגיה וללא תלות בצעדי בלימה שיינקטו. יש לתקצב, לעודד ולוודא קליטת כוח אדם נוסף קבוע. עוד דורש קבינט המומחים הכשרה והצטיידות מידיים. יש להתייחס לשבועות הקרובים כזמן יקר, גם אם קיימת תקווה שנראה היפוך מגמה בטרם נגיע לנקודת קיצון.
סגר אינו פתרון למצב חירום בבתי החולים
המומחים התייחסו גם לאפשרות שהממשלה תנקוט התערבות מינימלית עד לנקודה שבה עומס התחלואה יהפוך לקריטי, ואז תפעיל סגר. לדעת המומחים, אחד הלקחים החשובים של הגל השלישי היה התובנה שסגר כשלעצמו - מעבר לכל נזקיו - עשוי רק לבלום את המשך העלייה בתחלואה, גם כאשר הוא ממושך עד לכדי חודש שלם. כלומר, אין די בסגר כדי להביא להיפוך משמעותי של המגמה, אלא אם מדובר בסגר קיצוני יותר משהיה בגל השלישי -דבר שאינו סביר שיקרה.
3 צפייה בגלריה
המומחים ממליצים לבחון חיסון שלישי לאוכלוסיות צעירות בסיכון. מכין את מנת החיסון בירושלים
(צילום: EPA)
לפי המומחים, כשהוסר הסגר בגל השלישי הייתה סטגנציה בתחלואה רק בזכות השפעת החיסונים – אחרת, כך מלמדים הנתונים, התחלואה הייתה ממשיכה לעלות תוך כדי הסגר ולאחריו. "אנו סבורים שאין סיבה להניח שסגר נוסף בעתיד יהיה שונה בעוצמתו, במשכו וביעילותו מקודמו", אמרו. "על כן, מול זן מידבק מבעבר אסור להתבסס עליו כפתרון למצב חירום בבתי החולים".
לדעת המומחים המייעצים לממשלה, חיסון המבוגרים במנה שלישית יכול להציל חיים, אבל יש לתאם ציפיות על השפעתו על המענה לאירוע. גם אם יוכח שהחיסון השלישי כאפקטיבי מעבר לציפיות, לא סביר שימנע יותר ממחצית מהתחלואה הקשה עבור מספר נתון של נדבקים. על כן, מהלך חשוב זה כשלעצמו יסייע למנוע מקרים רבים של תחלואה קשה, אך בהמשך עלייה מעריכית - הוא מרחיק אותנו רק עשרה ימים נוספים מהנקודה שבה היינו בטרם בוצע. אין צפי שהוא ישנה משמעותית את דינמיקת המחלה, שכן המבוגרים אינם סוכני הדבקה משמעותיים. לפיכך, אין להסתמך רק על החיסון השלישי כמענה בודד.
קבינט המומחים המליץ על סדרת צעדים מידיים לבלימת התחלואה ומבלי לגרום לנזק משקי משמעותי. הצוות שב וממליץ פה אחד להפעיל מיד תו ירוק בכל מוסד שבו היה התו נהוג לפני מאי 2021, ללא תלות בנתון של 100 איש בחלל מסוים. בהקשר זה יש להיערך לסיום תקופת הביניים שבה מותרת כניסת ילדים מתחת לגיל 12 לא מחוסנים ללא בדיקה לאתרי התו הירוק.
בני ה-60 ומעלה ממשיכים להגיע לחיסון השלישי
(צילום: אבי חי, משה מזרחי)
המומחים ציינו כי היעדר אכיפת התו הירוק ועטיית מסכות בחללים סגורים הם מכשול להתמודדות עם ההתפשטות, ואין תועלת בצעדים נוספים כל עוד לא נאכפים אלו שהוסכמו. הם קבעו גם כי יש לבחון בחיוב הרחבת חיסון מנה שלישית גם לקבוצות סיכון גבוה צעירות מגיל 60. הגיל הקובע הוא הפיזיולוגי, לא הביולוגי. יש להשקיע מאמצים ותקציבים נוספים ונחישות ממשלתית בעידוד התחסנות בקרב מיליון הלא-מתחסנים מעל גיל 12 בכלל המגזרים. זו הוגדרה נקודה קריטית לבלימת ההתפשטות. הנתונים מצביעים על צורך להתמקד באוכלוסיות ייחודיות (דוברי רוסית וערבית).
הנוכחים בישיבת המומחים התרשמו כי מצב החולים קשה נראה כעת חמור יותר מאשר בממוצע של השבועות הקודמים, וציינו כי יש לבחון אם זו אכן תמונת המצב מבחינה קלינית.
בינתיים, אף שהיום עוד לא תם, כבר הערב נרשם שיא יומי מדאיג במספר המאומתים: 2,441 ישראלים אובחנו מאז חצות כחיוביים לקורונה. עד כה פוענחו היום כ-70 אלף בדיקות, ושיעור החיוביים ללא בדיקות סקר עומד על 3.62% - נתון גדול באופן משמעותי מהנתונים בחודשים האחרונים. 10 חולי קורונה נפטרו מאז אתמול - תשעה מהם אתמול ואחד היום. מאז פרוץ המגפה נפטרו בישראל 6,486 חולי קורונה.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי 387 חולי קורונה מאושפזים בבתי החולים ברחבי הארץ, 217 מהם במצב קשה. מדובר בעלייה קלה לעומת מספרם הבוקר. מספר המונשמים עומד על 43.
