החום הקיצוני והשריפות באירופה היו, כך נראה, רק הפרומו למה שצפוי להיות בעתיד. ממערכת הבריאות, דרך שירותי הכיבוי ועד אספקת החשמל - בישראל יש לא מעט פערים בכל הנוגע להיערכות לאפשרות של גלי חום קיצוניים וממושכים, שצפויים להתגבר על רקע משבר האקלים. פרויקט מיוחד של ynet ו"ידיעות אחרונות" בדק שלושה תחומים עיקריים - כבאות, בריאות ורווחה - כדי לברר את הסוגיה הכי בוערת: האם ישראל ערוכה לגלי חום קיצוניים?
כבאות: "נערכים לתרחיש של שריפות ענק"
המראות של אירופה בוערת בגל החום הקיצוני בשבוע שעבר, והאזרחים הרבים שמצאו את מותם בשל תנאי מזג האוויר, הובילו את נציבות הכבאות וההצלה לקיים מחר (שלישי) דיון דחוף עם ראש הממשלה יאיר לפיד ועם השר לביטחון פנים עמר בר-לב.
במערך הכבאות מבינים שמה שקרה באירופה הוא כבר לא תרחיש דמיוני גם בישראל. "הנחת העבודה שלנו היא שמה שקרה השבוע מעבר לים, מזג אוויר קיצון עם טמפרטורה גבוהה שהובילו למגה שריפות - יגיע גם אלינו", הסביר קצין אג"מ של נציבות כבאות והצלה, טפסר ניסים טויטו. "אנחנו על זמן שאול, והשאלה היה אחת, מתי נידרש להתמודד עם מה שרואים באירופה? הנחת היסוד שלנו היא שמה שנחשב לקיצוני לפני עשור, הוא בבחינת הנורמלי היום. ומה שהיום קיצוני יהפוך לשגרה".
שינויי מזג האוויר מעמידים אתגר משמעותי בפני הכבאים, כשהקיץ מתארך ועמו הטמפרטורות הגבוהות. תרחיש הייחוס של מערך הכבאות שאושר בקבינט כולל התמודדות עם שלוש שריפות ענק במקביל בזירות שונות. "מדובר ב'מגה שריפות' - רחבות יותר ובקצב התפשטות מהיר יותר, שיימשכו זמן רב יותר", תיאר טפסר טויטו. אחת מדרכי ההתמודדות היא ניצול שעות הלילה הנוחות יותר, בשל ירידת עוצמת הרוח ועליית הלחות, ללחימה באש וכיבוי שריפות הענק. אך הפערים מתחילים כבר כאן, כשבטייסת הכיבוי אלעד יש 14 מטוסי כיבוי - שמפסיקים לעבוד עם רדת החשכה.
לפי מערך הכבאות, לפני כחודש הושלמה עבודה מול חיל האוויר להעמדת שני מטוסי שמשון בכוננות להטלת חומרים מעכבי בעירה בלילה. בנוסף, רק ביום חמישי האחרון אושר לרכוש עוד שני מסוקי כיבוי, שיתרמו בעיקר בהיבט של מכה ראשונית ובעוצמה גבוהה בתחילת השריפה, לפני שתתפשט עד כדי אובדן שליטה.
בנציבות ציינו שהממשלה תידרש להשקיע תקציבי ענק, שיכולים להגיע למאות מיליונים, כדי לאפשר התמודדות אפקטיבית מול השפעות מזג אוויר קיצון. התקציבים ישמשו להקמת מערך טכנולוגי שיאפשר איתור מוקדם של שריפות ויכולות חיזוי גבוהה של התפשטות קו האש. במערך הכיבוי שואפים לפתח טכנולוגיות מתקדמות המשלבות סנסורים, מצלמות וממשק לווייני לאיתור מוקדם.
מבחינת משאבים וכוח אדם נמצא מערך הכבאות בכמה פערים משמעותיים: בישראל קיימות 126 תחנות כיבוי, במקום 150 כפי שנדרש. מספר רכבי הכיבוי עומד על 582, כולל כ-80 כבאיות ישנות שצריכות להיות מוחלפות - וגם אז הוא איננו מגיע למספר האופטימלי של 657 רכבי כיבוי.
מספר לוחמי האש נמצא גם הוא במחסור, כאשר במקום 3,400 לוחמים ישנם רק 2,260. בנציבות טוענים כי הם מודעים לפערים. "הפערים הוצפו על ידי הנציב רב טפסר אייל כספי בפני השר לבט"פ שנתן לנו רוח גבית לקדם את העניין", אמר טפסר טויטו. "כחלק מכך אושרו לנו תקנים ויהיה מאמץ בשנים הקרובות להדביק את הפערים. כך נהיה ערוכים ומוכנים יותר לשינויים הגלובליים".
בריאות: "כמו בקורונה, נטפל במשהו שלא נערכנו אליו"
המומחים מזהירים מפני היעדר היערכות - ומי שעלולים לשלם את המחיר הם החלשים ביותר. בבתי החולים אומרים כי עלייה חדה בטמפרטורות תפגע בשלב הראשון במי שידם אינה משגת לשלם על מזגן לאורך כל שעות היום, ובמיוחד באוכלוסיית הקשישים הפגיעים ממילא.
בהמשך לפרסום ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר, שלפיו משרד הבריאות לא יישם את המלצות הרופאים הבכירים להתמודדות והכנה לגל חום קיצוני שעשוי להתרחש בישראל, המומחים אומרים שתרחיש כזה בהחלט אפשרי. "אף אחד במדינה לא עשה דיון מסודר על ההשלכות של גלי חום, ולכן לא נערכו לשום דבר. לא חשבו על הדברים האלה", אמר פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית המאגד את הרופאים במחלקות הפנימיות, שבהן צפוי להתרכז רוב הנטל.
"זה כנראה ינחת עלינו פתאום, וכמו בקורונה נמצא את עצמנו מתעסקים עם משהו שלא נערכנו לקראתו", אמר פרופ' אליס. "אין פה עניין של רפואה אלא של עומסים, ולדעת איך להסביר לציבור להיערך לגלי חום. עיקר העומס יהיה עלינו, וזה רק מראה את החשיבות שבהגדלת כוח האדם הרפואי במחלקות הפנימיות. את הרפואה אנחנו נדע לעשות, הבעיה היא העומסים וכוח האדם".
הקו הראשון של ההתמודדות עם נפגעי גל החום הוא חדרי המיון בבתי החולים. "מחלקות הרפואה הדחופה מטפלות באופן די תדיר במצבים של התייבשות וחום גוף גבוה", אמר ד"ר דניאל טרוצקי, עוזר רפואי למנהלת בית החולים והאחראי על הרפואה הדחופה במרכז הרפואי שמיר. "באופן שגרתי, גם בלי גל חום, אנחנו נחשפים למכות חום אצל חיילים, ספורטאים או למצבים שבהם קשישים שוכבים בבית זמן ממושך ללא מזגן. זה מצב שאנחנו רגילים לטפל בו, אך בגל חום כמו שיש באירופה מדובר על פניות רבות שמעסיקות את מערכת הבריאות.
"כשחום גוף עולה מעבר ל-40 מעלות זהו מצב מסוכן, שיכול לפגוע במצב ההכרה ובתפקודי איברים חיוניים כמו כליות וכבד, ואף לגרום למוות. מבחינת הטיפול, מדובר בשלילה של סיבות זיהומיות או אחרות התמקדות בהחזרה ובאיזון ממשק הנוזלים ובקירור הגוף. המחלקות לרפואה דחופה בעיתות משבר אקלימי או בכלל בקיץ צריכות להיות מוכנות מבעוד מועד עם מכשירי קירור כמו מאווררים או נוזלים קרים, קרח גרוס שאפשר לפזר על גוף הנפגע, טיפול תרופתי ייעודי לנושא ובמצבים קיצוניים גם אקמו".
ד"ר טרוצקי הוסיף: "האם ישראל מוכנה לאירוע כזה גדול? באופן יחסי קל לארגן את הטיפול שצריך, שכן מדובר בציוד די סטנדרטי שקיים בישראל. גם מבחינת מכונות אקמו, אחרי שנתיים של קורונה בישראל יש יותר מכונות בשימוש רב יותר ברוב המרכזים בארץ. אבל במצב שבו המחלקות לרפואה דחופה בישראל עמוסות ממילא, משבר אקלימי כזה של גל חום בהחלט יכול להעמיס עוד יותר על המערכת".
5 צפייה בגלריה
"ש פה אוכלוסיות פגיעות שמתקשות להתמודד עם התופעות האקלימיות". קבצן בגל החום במדריד, ארכיון
(צילום: AP)
רווחה: "שיח האקלים מתעלם מעוני"
המחשבה על חום כבד שיכול לפקוד אותנו איננה נעימה גם כשיש ברשותנו מזגן שאליו נוכל לברוח מהטמפרטורות הגבוהות שבחוץ. אך יש בינינו אוכלוסיות שלמות שלהן חסרים האמצעים הבסיסיים ביותר להתגונן מפני גל חום, ועל כן הוא עלול להוות עבורן סכנת חיים של ממש.
"גל החום הכבד מעורר שיח תקשורתי ומודעות ציבורית על משבר האקלים וההתחממות הגלובלית", הסבירה ד"ר קרני קריגל מהיחידה לחקר לעוני, סביבה וחברה באוניברסיטת בר אילן. "אבל השיח הזה מתעלם מההקשר החברתי, ומזניח את האופן שבו זה קשור לאי-שוויון ולנושאי רווחה כמו עוני, אלימות במשפחה ומצוקת דיור. במקום לדבר על משבר האקלים רק במובנים של הפחתת גזי חממה, נזקים לתשתיות או היעדים שישראל צריכה לשאוף אליהם במעבר לאנרגיות מקיימות - עלינו להבין שכבר עכשיו יש פה אוכלוסיות פגיעות שמתקשות להתמודד עם התופעות האקלימיות. השאלה המרכזית שאנחנו כחברה צריכים לשאול את עצמנו היא מי הן אותן אוכלוסיות?".
על פי דוח העוני האחרון של הביטוח הלאומי, 21% מהמשפחות בישראל חיות מתחת לקו העוני, בהן משפחות מרובות ילדים, אימהות חד הוריות, אנשים עם מוגבלות וקשישים. לרבים מהם כבר היום אין כלים להגן על עצמם מהחום הכבד. "היום כבר אפשר להגיד בבירור מהמחקר העולמי שיש מספר קבוצות אוכלוסיה שעליהן צריך לשים את הזרקור מבחינת הסיכון להיפגע והצורך לפתח מענים רווחתיים", הסבירה ד"ר קריגל. "אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר כוללת אנשים שחיים בעוני, וכבר היום מתמודדים עם תופעה שנקראת 'עוני אנרגטי' - מונח שמשמעותו היא חוסר היכולת לעמוד בהוצאות החשמל הביתיות הנדרשות לצורך אקלום הבית בעת גלי חום קיצוניים".
עבור דרי הרחוב, גלי חום הם אכן סכנה ממשית לחיים. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2020 טופלו כ-3,470 דרי רחוב במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ. נוסף על כך, מדווחות הרשויות על כ-800 דרי רחוב נוספים בתחומן שאינם מטופלים. במצב של מזג אוויר קיצוני, לא יהיה לרובם מענה מספק: ההערכה היא שלכל היותר בין 27% ל-33% מדרי הרחוב עם "תיק פעיל" יוכלו להיות מטופלים במסגרת לינה של משרד הרווחה. המשמעות היא שרבים מהם יישארו ללא קורת גג.
"לפי משרד הרווחה, יש ארבעה סוגים של מסגרות עם לינה שיש בהן צורך, אך הן טרם הוקמו", הסבירו כותבי המחקר. "בהינתן המכסות שפורטו, רק חלק מבעלי התיק הפעיל יכולים לקבל טיפול במסגרות לדרי רחוב עם לינה, כ-520 מכסות בכל זמן נתון. לפי משרד הרווחה, נדרשות תוספות תקצוב לשם הרחבת השירותים לדרי רחוב - תוספת שנתית קבועה לשם הרחבה ושיפור של שירותים קיימים ותוספת של כ-8.6 מיליון שקלים לבסיס התקציב לשם הוספת שירותים נחוצים שאינם פועלים כיום".
ומה לגבי אוכלוסיות נוספות שיכולות להיפגע מתופעות האקלים הקיצוני? "יש נתונים על האופן שבו אסונות אקלימיים ברחבי העולם מעלים את הסיכון של נשים, וגם נערות וילדות, להיפגע מאלימות מגדרית", הוסיפה ד"ר קריגל. "למשל בארה"ב, לאחר סופת ההוריקן קתרינה שפגעה אנושות בניו אורלינס בשנת 2005, נמצאה עלייה בדיווחים על אלימות מינית ופיזית מתוך מקלטי המחסה שאליהם הופנו התושבים לאחר שבתיהם נהרסו. במדריד מחקר מתעד עלייה ברצח מגדרי יום אחרי גל חום קיצוני, ועלייה בדוחות המשטרה וקריאות לקו סיוע שלושה ימים אחריו. עלינו לדבר על הקבוצות החברתיות הפגיעות ביותר ולקדם מענים רווחתיים כדי לשפר את יכולתם להתמודד עם התופעות של מזג אוויר קיצוני זה".
