נתניהו בכנסת: "נשמור על הדמוקרטיה, לא נקבל הטפות מוסר"
(צילום: ערוץ כנסת)
אחרי ימים ארוכים של נתק, פריצת דרך במשא ומתן הקואליציוני? ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו נפגש היום (שני) אחר הצהריים עם יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', וכעבור כשעתיים נועד איתו שנית. לפגישה השנייה הצטרף גם יו"ר ש"ס, אריה דרעי.
לפני הצטרפותו לפגישה, העביר דרעי מסר לפיו הוא יהיה מוכן לוותר על תיק האוצר. עד כה, דרש דרעי בתוקף את האוצר, ואילו סמוטריץ' סירב להתפשר על דרישתו לקבל או את האוצר או את תיק הביטחון - שבליכוד מתכוונים להשאיר בידיהם. על פי ההצעה שהוגשה לדרעי, כתחליף לתיק האוצר הוא יקבל פרט למשרד הפנים גם את האחריות על משרד התחבורה.
ל-ynet נודע כי גורמים המקורבים לנתניהו בוחנים את האפשרות להוציא ממשרד האוצר שני אגפים רגישים טרם מסירתו לסמוטריץ' - אם אכן הוא יקבל את התיק. מדובר באגף התקציבים, עליו כבר דווח - וגם ברשות החברות הממשלתיות.
אגף התקציבים אחראי לתכנון, גיבוש והקצאת כחצי טריליון השקלים שבתקציב המדינה ועל גיבוש כל הרפורמות הכלכליות והחקיקה הכלכלית מטעם הממשלה. רשות החברות הממשלתיות אחראית על כל 70 החברות שבבעלות מלאה או חלקית של הממשלה, חברות שמנהלות מאות מיליארדי שקלים ומביאות גם לרווחים שמועברים לקופת המדינה.
בראש אגף התקציבים עומד כיום יוגב גרדוס שמונה על ידי שר האוצר לשעבר מהליכוד ישראל כ"ץ, לאחר התפטרות ראש האגף שאול מרידור. בראש רשות החברות מכהנת מיכל רוזנבוים, מינוי של שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן. היא החליפה לאחר שנה שלא היה מינוי קבוע בתפקיד את מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב ואת מנהל רשות החברות הקבוע הקודם, ינקי קוינט, כיום ראש רשות מקרקעי ישראל.
גורמים באוצר ציינו כי הוצאת שני האגפים החשובים האלה מהאוצר ירוקנו למעשה את המשרד ממרכזי הכוח שלו, בעיקר בכל הקשור למינויים בדירקטוריונים בחברות הממשלתיות ובגיבוש התוכניות הכלכליות של הממשלה החדשה. "העברת אגף תקציבים למשרד ראש הממשלה תהפוך את המדינה לדיקטטורית", אמר גורם בכיר באוצר לאחר הדיווח ב"ידיעות אחרונות" על הוצאה אפשרית של אגף התקציבים - וכעת על הפרק נמצאת גם הוצאת רשות החברות. האחרונה כבר הוצאה בעבר מהאוצר והועברה למשרד הדיגיטל שבראשו עמד דוד אמסלם, לפני שהוחזרה לאוצר בשנה שעברה.
במליאת הכנסת תקף נתניהו את הביקורת נגדו ואמר: "מה שמאפיין דמוקרטיה הוא שהיא החלטת רצון הרוב. אנחנו נבטא את המנדט שאנחנו קיבלנו מרוב העם, ולכן זוהי הדמוקרטיה. לכן אני לא מקבל את הטפות המוסר מנציגי הממשלה היוצאת שרמסו את הדמוקרטיה, כל נורמה של מנהל תקין, כאן בתוך הכנסת ועד ההסכם המוזר והתמוה עם לבנון שלא הובא לכנסת. אנחנו נשמור על הדמוקרטיה הישראלית ונשמור על מדינת ישראל".
יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי תקפה מוקדם יותר היום בכנסת את סמוטריץ', לאחר שאמר כי "ארגוני זכויות אדם מהווים איום קיומי על מדינת ישראל והממשלה צריכה לטפל בהם".
מיכאלי: "סמוטריץ', בן גביר ונתניהו הם האיום הקיומי על מדינת ישראל - היום יותר מתמיד"
(צילום: ערוץ כנסת )
"איך היא תטפל?", שאלה מיכאלי. "היא תסתובב באקדח שלוף, ותנסה להרוס את מערכת המשפט שלנו. זה ניסיון לחסל את הצד הדמוקרטי של מדינת ישראל ולהכפיף אותו לכוח. גם ברמה מוסדית, של מה מותר או אסור לך לעשות עם הגוף שלך, קרב שלא נגמר עדיין. אין זה סוד שהם היו מעוניינים שנשים לא תקבלנה שירות שוויוני בצה"ל, אלא שנשים תשרתנה את הגברים שמשרתים בצה"ל. פסק דין אליס מילר בהקשר הזה הוא מאוד רלוונטי משום שפתח את הדרך להרבה מאוד נשים. הדרך עוד ארוכה בעניין הזה, אבל למה לא לבטל?".
"מי שקורא לארגוני זכויות אדם איום קיומי על מדינת ישראל, סמוטריץ' וחבריו בן גביר ונתניהו הם האיום הקיומי על מדינת ישראל, היום יותר מתמיד", הוסיפה מיכאלי. אנחנו נאבק בהם בכנסת, הארגונים יאבקו בהם בפלטפורמות שלהם. יושבים פה הרבה ארגונים, שכל השנים הם חברים ושותפים למאבקים שכולנו שותפים להם, לערכים שכולנו מאמינים בהם, למדינת ישראל שאנחנו יודעים שצריכה להיות כאן, מדינה שהיא בית לעם היהודי אבל עם שוויון זכויות דמוקרטיה ליברלית".
ראש הממשלה הנוכחי ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד התייחס בפתח ישיבת סיעתו לדרישות של השותפות הקואליציוניות של הליכוד בנושאי דת ומדינה: "מדינת ישראל היא מדינה יהודית, לא מדינת הלכה. אני רוצה לשאול את מצביעי הליכוד - זה מה שרציתם? אתם הולכים להיות מיעוט בממשלה הזו, מיעוט של משרתים בצבא ממעמד הביניים, של אלה שמאמינים במסורת יהודית מתונה". על הדרישה לחקיקת פסקת התגברות, אמר לפיד כי חברי הקואליציה "ירסקו את הדמוקרטיה הישראלית, הכול מסיבות אישיות". "יובילו אותנו להיות מדינת עולם שלישי, מסוכסכים עם האמריקנים ועם עצמנו", הזהיר.
גנץ בישיבת הסיעה
(צילום: ערוץ כנסת )
בישיבת סיעתו, המחנה הממלכתי, שר הביטחון בני גנץ תקף את תוכניות הקואליציה העתידית לחקיקת פסקת התגברות: "מי שיפגע בצדקתנו ובערכי הדמוקרטיה, יבצע בעצם פיגוע דריסה בלתי נסלח לדמוקרטיה הישראלית. עצם העיסוק קודם כל בהחרבת הדמוקרטיה מעיד על סדר עדיפויות לקוי". עוד אמר גנץ כי אם זו דרכה של הקואליציה המתגבשת, הוא מתכוון להוביל מאבק נגדה: "נאחד את כל הציבור הממלכתי למאבק ציבורי, פרלמנטרי ותקשורתי". לדבריו, גנץ קיים שיחות עם ארגוני חברה אזרחית וישוחח גם עם ראשי הסיעות באופוזיציה המיועדת כדי להתנגד לחקיקה כזו. "לא נאפשר להתגבר על הדמוקרטיה ולחצות את העם ל-61", אמר.
ח"כ בן גביר אמר בישיבת הסיעה כי מפלגתו נבחרה "כדי לקיים שני דברים - משילות וגב לחיילים ולשוטרים שלנו. בלי שנוכל להחזיר ביטחון ומשילות, ובלי שנוכל לעזור לתושבי הפריפריה החברתית - אנחנו לא יכולים להיות בממשלה. אני מאמין שאפשר להקים ממשלת ימין מלא-מלא, אני יודע שדרישותינו צנועות. שימשנו כ'מבוגר אחראי'". לשאלת כתבים אמר בן גביר "לא באתי להיות עציץ במשרד לביטחון הפנים, יש מצעד של ניצבים שאומרים שאציל את המשטרה. אני בא להיות בן גביר, לא להיות עציץ".
אלהרר מיש עתיד: הבטיחו ממשלת ימין מלא-מלא ובינתיים נתקלים בקשיים. איכפת להם יותר הכיסאות
(צילום: משי בן עמי)
שרת האנרגיה קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה בריאיון לאולפן ynet על תוכניות הקואליציה המתגבשת למערכת המשפט כי "יש לנו משימה חשובה, להגן על הדמוקרטיה הישראלית. פסקת ההתגברות היא דבר מאוד משמעותי ומאוד הרסני למדינת ישראל". על פסקת ההתגברות, הסבירה אלהרר: "כשאומרים פסקת התגברות, רוב הציבור לא מבין את ההשלכה על חיי היום יום. כשזה יגיע לכך שלא יהיה מי שיגן על זכויות מקופחות בגלל עריצות הרוב, הם יבינו גם יבינו. הזכות להפלות, המרחב הציבורי - כל הדברים האלה יגיעו לכדי מימוש ואז כולם יגידו 'למה לא חשבנו על זה קודם".
ח"כ ניסים ואטורי אמר היום בריאיון ל-ynet radio כי "תהיה ממשלה מדהימה. היא תקום אוטוטו. אני יודע שכולם ציפו שהקוסם יעשה את זה בחמישה ימים, אבל חכו שבוע. לא יקרה כלום. בן גביר ראוי לכל תפקיד. עם כל אחד אפשר לשתף פעולה".
דודו ארז ויואב רבינוביץ השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 14:28, 21.11.22
