טייסת 105 חזרה הביתה
טייסת הקרב המיתולוגית חזרה לעמק: 63 שנים אחרי שעברה ממחנה רמת דוד לבסיס חצור שבשפלה, טייסת הקרב 105 שבה הביתה, אל המקום שבו נוצר חיל האוויר הישראלי. בדרך שחזרו הטייסים את אחד מקרבות החילוץ הראשונים של חיל האוויר – במלחמת העצמאות.
טייסת הקרב 105 השלימה לאחרונה את מעברה ממרכז הארץ לבסיס בעמק יזרעאל, והצטרפה לטייסת 101 שעשתה זאת לפניה השנה. בכך חיל האוויר סגר מעגל היסטורי, איחד את מערך מטוסי "הברק" (F-16) באותו הבסיס, וחיזק את האגרוף האווירי בזירה הצפונית.
הטיסה חזרה לבסיס הבית המקורי אמורה לקחת 15-20 דקות, אך בפועל התארכה לכמעט שעה. הטייסים שחזרו באוויר את אחד מקרבות החילוץ הראשונים של חיל האוויר – תקיפה בעמק החולה במטרה לסייע לכוח של גולני שהסתבך בפעולה נגד הצבא הסורי. במבנה המוביל של המטוסים ישב בקוקפיט מפקד חיל האוויר עצמו, אלוף עמיקם נורקין.
הטייסים, בעיקר הצעירים שבהם, זכו לשיעור היסטוריה נוסף. בבסיס רמת דוד, שהוקם בשנות ה-30 על ידי הבריטים כחלק מרצף מחנות אוויריים להגנה על ציר הנפט שבין חיפה לעיראק, ניטעו הזרעים של חיל האוויר הישראלי.
"במלחמת העצמאות לחמו בעיקר טייסים יהודים שטסו בחילות אוויר זרים במלחמת העולם השנייה, בעיקר אנגלים ואמריקנים, ומעט טייסים נוצרים ציוניים. אבל כשהמלחמה נגמרה הם התפזרו חזרה לחו"ל, ופה הקמנו את חיל האוויר יש מאין. פה הוא התחיל את דרכו, ממש מאפס", סיפרו בבסיס הוותיק.
11 צפייה בגלריה
בסיס רמת דוד. "במלחמת העצמאות לחמו בעיקר טייסים יהודים שטסו בחילות אוויר זרים במלחמת העולם השנייה"
(דובר צה"ל)
11 צפייה בגלריה
חורבות מגדל הפיקוח הבריטי ברמת דוד. "פה הקמנו את חיל האוויר יש מאין, פה הוא התחיל את דרכו"
(צילום: יואב זיתון)
"מספרים שבן גוריון הסתובב כאן ב-1949 וראה כמה טייסים נשענים על הספיטפייר, מראשוני מטוסי הטייסת, שעברה מאז גלגולים רבים. הוא החמיא בגאווה ואמר 'אלה הטייסים שלנו', ואז אמרו לו שאלה כל הטייסים שלנו – כמה בודדים".
הבסיס, שקרוי על שם הקיבוץ הסמוך, קיבל את שמו מהצבא הבריטי. הסיבה – הבריטים התרשמו לחיוב מכך שקיבוץ ישראלי קרוי על שם ראש ממשלה בריטי, דייויד לויד ג'ורג', שהיה בתפקיד בעת הצהרת בלפור.
במתחם הבסיס שבעמק ניתן להתרשם מהישגי העבר של שתי הטייסות. מתקיפת בסיס חיל האוויר העיראקי ב-1967 דרך תקיפת הכור בעיראק ב-1981 ועד למבצעים החשאיים בסוריה בשנים האחרונות לסיכול התבססות איראן והתעצמות חיזבאללה בנשק מתקדם.
"אגרוף אווירי חזק קרוב לגבול הצפון"
בשנים האחרונות היה מי שגרס בצה"ל כי יש לסגור את בסיס רמת דוד, או לכל הפחות לצמצם את פעילותו ולהעביר חלקים ממנו למחנות חיל האוויר במרכז הארץ ובדרומה. הטענה לכך היא שהבסיס האסטרטגי יהיה יעד קל יחסית לפגיעה הטילים המדויקים של חיזבאללה, ויהיה קושי להגן עליו ועל חיפה במקביל עם סוללות ההגנה האווירית.
מפקד חיל האוויר נורקין הורה על תוכנית מסודרת לחיזוק רכיבי המיגון של הבסיס ותפקודו בתפוקה מבצעית מלאה תחת אש ולחזקו באמצעות העברת שתי טייסות קרב. ההחלטה על חזרת הטייסות צפונה הושפעה גם מאלמנט של חיסכון – תחזוקת מערך מטוסי הברק ותפעולו ייעשו במקום אחד.
"השיקול העיקרי בהעברת כל מערך מטוסי הברק של החיל לצפון לא היה בחיסכון עלויות אחזקה", הסבירו בבסיס. "מול הניסיונות האיראניים להתבסס בסוריה והמאמץ של חיזבאללה להגדיל את כמות הטילים המדויקים נדרש אגרוף אווירי חזק שקרוב לגבול הצפון – בשגרה מול הזנקות פתע, במבצעי מב"מ חשאיים ובעיקר במלחמה".
"בסיס רמת דוד הותקף בעבר, במלחמת יום הכיפורים, אבל היום האיומים עליו גדולים אף מבעבר, ולכן אנחנו יודעים לתפקד גם בזמן מלחמה בצורה מוגנת, תוך שמירה על הרציפות התפקודית, מהמסלולים ועד לחמ"לים".
לא חולפת כמעט שעה בבסיס שלא שומעים את שריקת הזנקת מטוסי הקרב שבכוננות אל מול זיהויים חשודים מצפון. בשיא מלחמת האזרחים בסוריה תכיפות ההזנקות הייתה גבוהה, למרות שרובן ככולן התבררו כאירועי שווא.
"ישראל קטנה והמרחק בטיסה הוא בסך הכל שלוש דקות מהבסיס לגבול הצפוני וייתכן שתפספס מטרה אם תמריא מהמרכז", הסביר קצין בכיר מהבסיס. "לכן יש שיפור בתועלת המבצעית ומפה אפשר להמריא עם יותר חימושים ופחות דלק מאשר ממקומות אחרים".
עשרות מטוסי F-16 ממלאים שוב את הדירים התת-קרקעיים בין מגדל הפיקוח הבריטי הנטוש לחורבות ושיחים קוצניים. אותם הדירים שבהם חנו בעבר מטוסי המסרשמיט, הספיטפייר, הסמבד והמיראז' הצרפתיים, כמו גם מטוסי הקורנס, הפאנטום, שפתחו את תחילת דור מטוסי הקרב האמריקנים.
"אף אחד לא האמין שבתוך שנה נעמוד במשימה של העברת שתי טייסות הקרב", אמר מפקד הבסיס אל"מ ג'. האלוף נורקין הוסיף: "המהלך הזה מסמל מסר של מחויבות לאומית, של לא רק בקשות של הצבא אלא גם מה אנחנו עושים כדי להתייעל. כבר מהימים הקרובים הטייסות כאן יחזיקו כוננות להגנת שמי המדינה".
