מקור בצוות הישראלי, שמטפל בתביעות בינלאומיות בבתי המשפט בהאג, מזהיר כי ייתכן שצווי המעצר נגד הבכירים הישראלים יוצאו בחשאי, והם ייתקלו בהם רק כשיגיעו למדינות באירופה - ללא אזהרה מפורשת.
הסעיף שבעטיו יוצאו הצווים הוא "הקל" ביותר – הסעיף ההומניטרי. העילות יהיו התבטאויות ישראליות, בעיקר של פוליטיקאים, על הרעבה ומניעת סיוע לעזתים, ולכן יהיה קל יותר לכרוך אותן לשרים וחברי כנסת ש"פטפטו את עצמם לדעת" מפרוץ המלחמה.
המקור הוסיף כי מקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מהלכים אימים על התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, קארים חאן, ודוחקים אותו לפינה בעוד שהוא נחשב לתובע לא מיליטנטי.
"אנשי נתניהו מתנהלים כמו 'פיל בחנות חרסינה'", אמר המקור. "השאלה היא מה מרחב ההגנה הדיפלומטי שייתן מזכיר המדינה אנתוני בלינקן כשיגיע בשלישי לישראל, ואחד הנושאים שיידונו איתו יהיה איום הצווים בהאג". בצל החשש, הממשלה תקבל היום עדכון בנוגע לאפשרות של הוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים. הסוגייה נוספה לסדר היום של הממשלה ביוזמת נתניהו.
בתשובה לשאלה אם נתניהו הביע בפני נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את החשש מהוצאת צווי מעצר, וביקש את התערבותו, השיב לנו דובר במועצה לביטחון לאומי: "כפי שאמרנו בפומבי פעמים רבות, ל-ICC אין סמכות שיפוטית במצב זה ואיננו תומכים בחקירתו". במילים אחרות – הבית הלבן – מודיע רשמית שלדעתו אין לבית הדין סמכות שיפוטית להוציא צווי מעצר נגד ההנהגה הישראלית.
הלילה דווח באתר האמריקני Axios כי חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים הזהירו את בית הדין בהאג כי אם יוציא את צווי המעצר נגד בכירים ישראלים - הדבר ייענה בתגובה אמריקנית, ושכבר מתבצעות פעולות חקיקה בעניין. יו"ר בית הנבחרים האמריקני מייק ג'ונסון פרסם הצהרה שבה כתב כי "אם ממשל ביידן לא יתנגד, בית הדין הפלילי יכול לקבל וליצור לעצמו כוח חסר תקדים ולהוציא צווי מעצר נגד פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי צבא אמריקנים". ג'ונסון קרא לממשל ביידן "לדרוש באופן מיידי ונחרץ מבית הדין לא לעשות זאת ולהשתמש בכל כלי זמין כדי למנוע תועבה כזו".
יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים, מייקל מקאול, אמר ל-Axios כי הוא מצפה שבית הנבחרים יאמץ גרסה של הצעת החוק שהציע הסנאטור טום קוטון, חוק שיאפשר להטיל סנקציות על עובדי בית הדין הפלילי הבינלאומי שמעורבים בחקירות של ארה"ב ובעלות בריתה. עם זאת, הוא הוסיף כי הוא "מקווה שזה לא יגיע לזה".
בשבוע החולף, נזכיר, לשכת ראש הממשלה מתדרכת עיתונאים על כך שבישראל נערכים לאפשרות ממשית שבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג יוציא בזמן הקרוב צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, בגין פשעי מלחמה וטענות על הרעבה מכוונת שביצעו כביכול במסגרת המלחמה ברצועת עזה. בתדרוכים מלשכת ראש הממשלה נמסר עוד כי נתניהו וראש המל"ל צחי הנגבי קיימו דיונים בהולים בסוגיה, וכי בעקבותיהם פתח ראש הממשלה ב"מרתון" של שיחות עם ראשי מדינות כדי לסכל צווי מעצר כאלה.
נוכח האפשרות שאכן יוצאו צווי מעצר, שר החוץ ישראל כ"ץ הנחה את כל נציגויות ישראל בעולם להיערך באופן מיידי להתפרצות גל אנטישמי אנטי-יהודי ואנטי-ישראלי חמור בעולם. כ"ץ הנחה גם לשתף ארגונים יהודיים בחו"ל בצורך להיערך להליכים אפשריים מסוג זה, כולל תיאום הגברת האבטחה סביב מוסדות יהודיים מול השלטונות, ופנה לשר עמיחי שיקלי, הממונה על המאבק באנטישמיות, לפעול גם הוא בנושא.
מבחינה פרוצדורלית חשוב להבהיר כי חאן אכן מנהל חקירה פעילה על אירועי 7 באוקטובר, ואף ביקר בישראל ובמעבר רפיח. אם תתקבל אצל חאן החלטה - יהיו בידיו שתי אפשרויות: או שיגיש בקשה בפומבי ויפרסם הודעה כפי שנעשה בעניינו של מנהיג סודן עומר אל-באשיר, או שיגיש בקשה חשאית כפי שנעשה ברוב המקרים האחרים - ואז בית הדין בהאג יקבל החלטה.
מובן שבכל מקרה חאן לא יסתפק בהוצאת צווי מעצר רק נגד הבכירים הישראלים, אלא יעשה זאת גם נגד הנהגת חמאס. ללא צעד מקביל כלפי ראשי ארגון הטרור, צעד כזה יפגע קשות באמינות מוסד בית הדין הבינלאומי בהאג. מקורות בכירים בצוות שמטפל בתביעות הבינלאומיות בבתי המשפט בהאג מתחו בימים האחרונים ביקורת נוקבת על "ההיסטריה" שמקרינה סביבת ראש הממשלה באשר לצעדים הצפויים נגד ישראל. לדבריהם, יש חשש מתמיד מאז שהמלחמה פרצה שיינקטו צעדים נגד פוליטיקאים וקצינים, אך אלה לא ננקטו עד היום - זולת צעדים כמו התביעות נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) ובבית הדין הפלילי.
פורסם לראשונה: 19:30, 29.04.24