"הספקתי לעשות מה ששרים אחרים לא עושים ב-30 שנה": השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא מתרגש מנתוני הפשיעה המטרידים שנחשפו הבוקר (שלישי) ב-ynet, לאחר ניסיונות של המשטרה להסתירם. בריאיון לאולפן ynet הקריא את הנתונים המעודכנים שפרסמה המשטרה אתמול, לאחר פנייה נוספת בבקשה לתגובה על הזינוק בפשע. צפו בריאיון המלא - שבו התייחס השר גם למשבר הפוליטי שהוא עומד במרכזו:
(צילום: ליאור שרון)
1 צפייה בגלריה
בן גביר מתרץ, ומתעלם מהעלייה המדאיגה בפשיעה ב-2023. "קיבלתי משטרה בקריסה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אותם נתונים הראו ירידה בפריצות לבתים ולעסקים, בגניבות רכב ובגניבות מתוך רכב בחצי השנה האחרונה לעומת התקופה המקבילה אשתקד - לפני המלחמה. כמו בתקופת הקורונה, בעקבות המלחמה חלה ירידה בפשיעה. בין היתר הקריא בן גביר מההודעה וטען כי "בעבירת גניבת רכב ושימוש ברכב ללא רשות נרשמה ירידה של 21% ומתחילת השנה נפתחו 1,407 לעומת 1,787 תיקים בתקופה המקבילה אשתקד".
אבל מספרים אלו רחוקים מאוד מלהיות מדויקים. לפני שנתיים, לפי השנתון הסטטיסטי הרשמי של המשטרה נפתחו 18,311 תיקים על עבירה זו, ולפי הנתונים שהגיעו ל-ynet בשנה שעברה הייתה עלייה ומספר גניבות הרכב הגיע ל-21,899. לכן, לא יכול להיות שבחצי שנה המספר אשתקד היה 1,787 גניבות רכב - וכמובן שגם המספר שנטען לגבי השנה אינו נכון.
בן גביר התעקש כי הכתבה שפורסמה, שבה נחשפה העלייה בפשיעה ב-2023 ברוב התחומים שעליהם אחראי משרדו של בן גביר, נועדה לפגוע בו - ואינה הוגנת. לטענתו, ב-2024 נרשמה דווקא ירידה - הגם שנתוני המשטרה שהועברו כאמור לא הגיוניים. הוא גם התעלם מהעובדה ש-2024 הייתה שנת מלחמה, וכפי שהייתה ירידה בפשיעה בזמן הקורונה - כך גם אירע בחודשי המלחמה הראשונים.
"המלחמה לא התחילה ב-2024, היא התחילה ב-2023", אמר. לאחר מכן עבר להקריא את נתוני המשטרה: "בהתפרצויות לדירה יש לנו השנה ירידה של 35%. בהתפרצויות גניבות רכב ירידה של 21%. בהתפרצות לעסק יש ירידה של 16%. בעבירה של גניבה מרכב יש ירידה של 9%. יש ירידה, את יודעת מה, אפילו באירועי הרצח, בקורבנות, אני מסתכל על המגזר היהודי. אז להגיד לך שהכול טופל - לא".
הוא כן הודה כי יש עוד עבודה רבה לפניו: "להגיד לך שהסתיימה הפשיעה במדינת ישראל? לא. יש לי עוד מלא עבודה. אבל בוא נהיה הגונים והוגנים. אני קיבלתי את המשטרה בקריסה, ששוטרים לא רצו להצטרף למשטרה, שאנשים רק התפטרו. העליתי, חיזקתי, עשיתי דברים, שלא עשו במשך שנים. אז למה לא לספר את זה? למה רק כל הזמן לא לפרגן?".
- נתת עכשיו הרבה נתונים, אבל שוב, הירידות האלה נרשמו בגלל המלחמה.
"לא, הירידות נרשמו כי הוספתי שוטרים, הוספתי כוחות. תראי, אני עוד פעם אומר שלא תהיה אי-הבנה, שלא יחשבו שאני חושב שהמצב מושלם, רחוק מזה. אבל קיבלתי משטרה בקריסה. קיבלתי משטרה ש-30 שנה רק הזניחו ופגעו בה. יש לנו עוד הרבה עבודה כדי לדאוג למשילות במגזר הערבי. אני מזיז את הגבינה, ואת זה הרבה אנשים לא אוהבים".
במשטרה הכחישו שיש טעות בנתונים שנמסרו מצדה.
ועכשיו לעובדות
למרות דברי השר לביטחון לאומי, המציאות היא אחרת - כפי שנחשפה הבוקר כאן. בשנתיים האחרונות האלימות בתוך ישראל הגיעה לממדים שמעולם לא נראו. מספר הנרצחים הערבים בשנה שעברה היה יותר מכפול ביחס ל-2021, והשנה הקצב אפילו התגבר. בתקופה האחרונה חל גם זינוק בחיסולים על רקע פלילי בערים היהודיות.
בכתבה הרחבה נחשפו נתונים גם בנוגע לעבירות כפריצות לבתים, גניבות רכב ושימוש בסמים קשים, אחרי הסתרה משטרתית ארוכה. לפני כשנתיים וחצי, עוד בתקופת הממשלה הקודמת, פורסמו לראשונה באתר מאגרי המידע הממשלתיים כל תיקי הפשיעה, לפי שכונות, סוגי עבירות ורבעונים. באתר נכתב כי המאגר מציג את נתוני המשטרה בחמש השנים האחרונות, בחתך רבעוני, והוא כולל רק תיקים שבהם ישנו חשד לעבירה פלילית.
כתוב בו מפורשות כי תדירות העדכון היא אחת לרבעון, אבל הפעם האחרונה שבוצע בו עדכון הייתה ב-25 באפריל 2023. שלושה חודשים לאחר מכן, עוד לפני תחילת המלחמה, כבר לא פורסמו נתונים חדשים - ומאז חלפה כמעט שנה, ודבר לא השתנה. התנועה לחופש המידע פנתה במרץ לשר לביטחון לאומי ולמפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי, בדרישה לפרסם את אותם נתונים - כשהיא מציינת שגם השנתון הסטטיסטי של 2022, הכולל את הנתונים הרשמיים על העבירות, פורסם באיחור של כחצי שנה לעומת שנים קודמות.
גם ynet פנה לדוברות המשטרה שלוש פעמים החל מתחילת השנה בנוגע לאי-פרסום הנתונים - אבל דבר לא קרה. בסופו של דבר, ובעקבות בקשות חופש מידע חוזרות ונשנות של התנועה לחופש המידע, הועברו אליה הנתונים - וכמו בשנה שעברה, נותחו על ידי מדלן. באתר הממשלתי הם עדיין לא מופיעים.
בהשוואה לשנתון הסטטיסטי של 2022 שפרסמה המשטרה, מראים אותם נתונים שהתקבלו לאחרונה עלייה בכמעט בכל הקטגוריות במספר התיקים שנפתחו ב-2023 לעומת השנה שלפני כן - כשהשבעת הממשלה ותחילת כהונת בן גביר היו ב-29 בדצמבר 2022. הסברה כי הסיבה לכך, בין היתר, היא המלחמה שפרצה בעקבות טבח חמאס ב-7 באוקטובר נשללת מיד.
לפי הנתונים שהועברו לתנועה לחופש המידע, במספר העבירות כלפי הרכוש (גניבות, הצתות, פריצות, כייסות, סחיטות ועוד) חלה עלייה מדאיגה של 10% - למספר הגבוה ביותר זה שנים. וזה על אף שברבעון האחרון של 2023 מספר העבירות בסיווג זה היה הנמוך ביותר בשנתיים האחרונות - כמובן עקב המלחמה, וההתמקדות של המשטרה בה. גם בתקופת סגרי הקורונה הייתה כמובן ירידה דרמטית בעבירות אלו.
אחת הקפיצות הגדולות ביותר אירעה במספר עבירות הסדר הציבורי (ובהן איומים, התקהלות והתאגדות וחסימת כבישים) - מ-120 אלף ב-2022 ל-143 אלף בשנה שאחרי, עלייה של 18%. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא הפגנות הענק ששבו עם כינונה מחדש של ממשלת נתניהו. גם כאן מדובר במספר התיקים הגדול ביותר שנפתח בקטגוריה זו, זה שנים.
בתיקים הנוגעים לתקיפה (כולל של עובדי ציבור) אירע זינוק מדאיג של 17% ליותר מ-60 אלף - שיא, יותר נכון שפל, של שנים רבות. תחום נוסף שבו הייתה עלייה משמעותית הוא זה של עבירות המרמה - זינוק של 9% ל-17,805 תיקים ב-2023 - הכי הרבה בשנים האחרונות.
בעבירות ביטחון (בגידה וריגול, הסתה, הסתננות, הקמת מחסום, השלכת בקבוק תבערה, יידוי אבנים) הייתה עלייה מ-14,277 ב-2022 לקרוב ל-17 אלף אשתקד. אבל כמעט כל הפער מוסבר בעלייה של 2,500 עבירות ברבעון האחרון של 2023, לאחר פרוץ המלחמה. גם בעבירות מין אין כמעט שינוי, זה השנה השלישית ברציפות - ומספרן נע בין 6,836 ל-6,846 בשנים הללו. למעשה, הקטגוריה היחידה שבה נרשמה ירידה במספר התיקים שנפתחו ב-2023 לעומת השנה שלפני כן היא עבירות כלפי המוסר (סמים, זנות וכו').
מלשכתו של השר בן גביר נמסר בתגובה לכתבה שפורסמה הבוקר: "כשהשר הגיע למשרד הוא גילה משטרה שהזניחו אותה, מדינה שמשלמת פרוטקשן למשפחות פשע, שוטרים שמתפטרים, תחנות משטרה מפורקות ואפס משאבים והשקעה. מאז שהשר נכנס לכהונתו, קיבלה המשטרה משאבים שלא קיבלה מעולם. בשנה וחצי האחרונות השר בן גביר הספיק לעשות מה ששרים אחרים לא עושים ב-30 שנה".
