כמעט שבע שנים חלפו מאז שראש המל"ל צחי הנגבי מילא את מקומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה אז שר התקשורת. הוא כיהן בתפקיד כשלושה חודשים בלבד, וביום שלישי הקרוב הוא יתייצב בבית המשפט בירושלים ויעיד במשפט המתנהל נגד נתניהו.
עדותו של הנגבי תינתן במסגרת תיק 4000 (בזק-וואלה), שבו נאשם ראש הממשלה בסעיפי שוחד, מרמה והפרת אמונים. לאור הסכמת ההגנה והפרקליטות עדותו במשטרה תוגש לבית המשפט במקום החקירה הראשית, והוא יעלה על הדוכן לצורך חקירה נגדית בידי הסנגורים של נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ', שהיה יו"ר בזק ובעלי אתר החדשות "וואלה".
בחקירתו ב-2017, שתוגש כאמור לבית המשפט, הסביר הנגבי כי כיהן לזמן קצר תחת נתניהו במשרד התקשורת "על בסיס החלטה של ראש הממשלה (נתניהו - ג"מ) שהוא מצוי בניגוד עניינים בשל קשרי ידידות עם שאול אלוביץ'". לדבריו, מדובר היה בסיכום עם הייעוץ המשפטי לממשלה. הוא אף סיפר כי שלושה שרים סירבו לכהן בתפקיד לפניו, וכי במאי באותה השנה פקע זמן כהונתו ואיוב קרא מונה במקומו.
"נתניהו קיבל החלטה לוותר על הסמכות המיניסטריאלית שלו בסדרה של חוקים בעקבות הסיכום", אמר הנגבי. החוקרת פולינה קריב שאלה האם מדובר בחוקים שקשורים לבזק, והוא השיב: "לא רק לבזק. לתחומים שאלוביץ' אחראי עליהם, למשל וואלה ו-yes. אני החלטתי החלטות בלי שראש הממשלה יהיה מעודכן".
הנגבי סיפר גם על מנכ"ל משרד התקשורת דאז, עד המדינה שלמה (מומו) פילבר: "נכנסתי לתפקיד זמני. הוא היה לפניי וידעתי שיישאר גם אחריי, הוא היה הדמות הדומיננטית לאורך התקופה וכבר גיבש את המדיניות שלו. הוא התייעץ והביא בפניי מידע, אבל ידע שאני מתכוון לעזוב ושלא אכנס לפרטי פרטים. עשיתי את הדברים המינימאליים, לא יותר".
עסקת המיזוג של בזק ו-yes, שאושרה לטובת אלוביץ' על ידי נתניהו ופילבר, עומדת בלב כתב האישום בתיק - אך מופיעות רפורמות נוספות שפילבר ניסה לקדם על פי הטענות, ועליהן נשאל הנגבי. על רפורמת "ההפרדה המבנית", שצפויה הייתה להטיב עם בזק, אמר כי "אף אחד לא צידד במדיניות שהוא חשב שהכי נכונה בתחום של בזק. היה ברור שפילבר מנהל מאבק, בתוך המשרד ומחוצה לו. משרד האוצר למשל ראה את המדיניות שלו כבעייתית, הוא חשב שהיא תפגע בתחרות. גם מבקר המדינה ביקש שלא יתקדם בנושא עד שלא יפורסם דוח הביקורת.
"הנושא נכנס להקפאה והוא הרגיש שהוא לא מצליח לגייס תמיכה. המתחרים בבזק התנגדו בחריפות, פילבר ניסה לשכנע גורמים בתוך המשרד שזה המהלך הנכון. הוא אמר שהוא רוצה ללכת ל'הפרדה תאגידית', אבל אמרתי לו שאני לא יכול לגבות את המהלך אם אין קונצנזוס", סיכם.
כשנשאל על המכתב שפילבר שלח לבזק, הנגבי השיב כי "הוא רצה להוציא פנייה פורמלית לפיה הכיוון של הפרדה תאגידית בבזק נשקל. דנה נויפלד, שהייתה היועצת המשפטית של המשרד, אמרה שהרגולטור (משרד התקשורת - ג"מ) לא יכול לקבל החלטות שלא בכפוף לשימוע, ולכן כל מהלך שהמנכ"ל מוביל חייב שימוע. בסופו של דבר, כך אני הבנתי, הוא הודיע לבזק ששוקלים את ההפרדה". על פי כתב האישום, פילבר השמיט מהמכתב את הדרישה לקיום שימוע, והנגבי אמר בחקירתו כי "פילבר היה אמור לדון במשמעויות המכתב עם גורמי מקצוע. חד וחלק. כשהוא הראה לי את המכתב הוא לא אמר שמחק את המילים 'בכפוף לשימוע'".
הנגבי הוסיף בחקירה כי פילבר נהג לשלוח לו קטעי עיתונות על המשרד. "הוא היה אומר 'תראה איך מנסים לפגוע ולהדליף מתוך המשרד'", סיפר. על העברת חומרים פנים-משרדיים לבזק אמר: "אני לא רוצה לשים את עצמי ברמה של שופט ערכי, אבל זה לא נראה טוב. דיאלוג זה לא דבר פגום, רק שכשהוא נעשה בדרך מניפולטיבית זה מעיד שהוא פחות לגיטימי. בכל מקרה הדברים לא נעשו בידיעתי".
בהמשך טענה החוקרת כי בשלב מסוים פילבר הסתיר דברים מהיועצים המשפטיים, והנגבי השיב: "לא מבין איך זה קורה. הוא ידע בוודאות שהוא יישאל על כך על ידי מבקר המדינה או שיוגש בג"ץ. זה לא נראה לי כשל, זה לא דבר שיש בו הגיון. מאז שנעצר יש לי המון שאלות, אין לי ברירה אלא לא לשאול אותו".
