בלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת נערכת הערב (יום ב') פגישה דחופה בינו לבין יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, יחד עם שר המשפטים יריב לוין ויו"ר הקואליציה אופיר כץ, שעוסקת בניסיון למצוא פתרון לדרישת הסיעות החרדיות לקדם באופן זריז את החוק שיספק פתרון למימון מעונות עבור ילדי בני ישיבות שלא מתגייסים לצה"ל. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, נזכיר, קבעה כי המימון הזה צריך להיפסק בעקבות פסיקת בג"ץ שחייבה את גיוסם.
הסיעות החרדיות דרשו תחילה לקדם כבר היום את הצעת החוק של ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, שלפיה מספיק שאחד מבני הזוג יעבוד כדי שמימון המעונות לחרדים לא ייפסק - כלומר נשותיהם של בני הישיבות - אך בהמשך הם ירדו מהדרישה הזו ומעוניינים שהחוק יקודם בשבוע הבא. ב-ynet פורסם מוקדם יותר כי החוק יעלה בשבוע הבא לדיון בוועדת השרים לחקיקה.
בצל הביקורת על כך שמדובר ב"מימון השתמטות" ובניסיון לעקוף את פסיקת בג"ץ, בדיון הערב בלשכת נתניהו דנים במשמעותיות של החוק ובשאלה כיצד הוא ייתפס מבחינה ציבורית. בינתיים, חבר הכנסת שעומד מאחורי הצעת החוק החדשה, אמר הערב בריאיון ברדיו "קול חי" כי הוא מתנגד לגיוס כל חרדי, בין אם הוא לומד תורה ובין אם לאו. "מי שיושב ולומד שימשיך ללמוד וגם מי שלא לומד - שלא יתגייס. אני נגד כל המשא ומתן על גיוס חרדים. זה טאבו ואין על מה לדבר. זה בסיס הקיום של מדינה יהודית", אמר.
מתקפה חריפה על החוק המוצע הגיעה הערב מצד ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. "חוק מימון משתמטים ('סבסוד מעונות לאברכים') הוא חוק שפל שיבטיח שאף חרדי בחיים לא יתגייס לצה"ל. זהו חוק שדגל שחור מתנוסס מעליו ואינו שונה מחוק ההשתמטות שנפל לפני שעה תחת לחץ ציבורי בריא. אותה גברת בשינוי אדרת", מסר בנט. "רק הנהגה עלובה יכולה להעז לקדם חוק שכל כך פוגע במילואימניקים האריות. הם בונים על תמימותם של הציבור המשרת ועל כך שהלוחמים עסוקים מדי בכדי להעמיק".
בנט הוסיף: "כולם מסכימים שכדי להפחית את העומס על המילואימניקים צריך לגייס גם חרדים. כולם גם מסכימים שאי אפשר לגייס חרדים בכוח משטרתי או במעצרים. זה לא ריאלי. לכן רוב הציבור מבין שיש רק דרך אחת ריאלית להתקדם, וזו הנוסחה: מי שמשרת בצה"ל - יהנה מהטבות כלכליות. מי שמשתמט מצה"ל - לא יקבל שום הטבה כלכלית. אם ניישם זאת, אזיי די מהר נראה שינוי התנהגות וגיוס.
"אלא מה? במבחן הראשון והעיקרי שלה, שרי הממשלה מתכוונים לפעול בדיוק הפוך: הם מעבירים בנכלוליות חוק לסבסוד מסיבי למעונות של ילדי אברכים - דווקא למי שמשתמט משירות בצה"ל! 180 מעלות הפוך ממה שצריך! המשמעות היא פשוטה: אף חרדי לא יתגייס. אם אתה מקבל את כל ההטבות הכלכליות למרות שהשתמטת, הרי שאין לך שום תמריץ להתגייס. הטענה שלי כבר אינה לציבור חרדי, אלא לחברי הכנסת שפועלים בצורה הכי שפלה. לכן, המבחן של חברי הכנסת, במיוחד אלו מהציונות הדתית והליכוד, אינו האם הם בוכים בהצהרות לתקשורת, אלא האם הם מצביעים בעד או נגד החוק המזעזע הזה שפוגע פגיעה אנושה בציבור המילואימניקים".
גם יו״ר סיעת ישראל ביתנו ח״כ עודד פורר הביע התנגדות לחוק המוצע, ובמכתב ליועמ"שית בהרב-מיארה כתב כי קידום ההצעה הוא בגדר שוחד פוליטי. "ח״כ פורר ביקש מהיועצת המשפטית לממשלה לקבוע כי הצעת החוק אינה עומדת במסגרת דרישות החוק, ומהווה ניסיון לקנות שלטון בכסף על גבם של משרתי כוחות הביטחון בסדיר ובמילואים", נמסר מטעמו.
5 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה. האשימה שהממשלה פוגעת בחלשים כדי לכפות פתרון לחרדים חייבי גיוס
(צילום: עמית שאבי)
הצעת החוק המדוברת, שכותרתה "חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו", צפויה לפתור אם תאושר את הבעיה העיקרית מבחינת החרדים כתוצאה מפסיקת בג"ץ - שהיא כאמור הפסקת המימון למעונות עבור חייבי גיוס. זו הבעיה המרכזית שמתסיסה את הרחוב החרדי, ובציבור החרדי יש הסבורים שאם מימון המעונות ייפתר - ניתן יהיה להתעכב עם חקיקת חוק הפטור מגיוס.
ההצעה החדשה מגיעה אחרי שלפני כחודשיים וחצי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעה כאמור שהמדינה לא מוסמכת עוד לעודד לימודים תורניים של מועמדים חרדים לשירות ביטחון באמצעות מימון ממשלתי. לפי היועמ"שית, נדרש להפסיק את המימון למי שאחד מבני המשפחה לומד במוסד תורני בזמן שהוא מיועד לשירות ביטחון.
לפי דברי ההסבר של הצעת החוק שמנסים החרדים לקדם כעת, "על אף האמור במבחני התמיכה ובנוהל, לשם בחינת סדר הקדימות לקבלה למעון יום ולהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד, ובמשפחות שבראשן הורה עצמאי - של ההורה העצמאי בלבד; ואולם, הוראות סעיף זה לא יגרעו מאופן חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה לפי מבחני התמיכה והנוהל. הוראות חוק זה לעניין השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון יום יחולו החל משנת הלימודים התשפ"ה, ולעניין הקבלה למעון יום - החל משנת הלימודים התשפ"ו".
"זכויות אישה על עבודתה ופרנסתה הן זכויות חוקתיות ראשונות במעלה. דיני העבודה מגנים על זכויותיה לעניין תנאי השכר, תנאי ההעסקה, שעות העבודה, מניעת הפליה ועוד", נכתב עוד בדברי ההסבר של הצעת החוק. ״כדי לאפשר לאישה לממש את פוטנציאל התעסוקה והפרנסה שלה נקבעו זכויות סוציאליות כמו הנחה למעון יום, שהמדינה מסבסדת מכספי משלמי המיסים מכלל המגזרים. זכויות אלה אינן יכולות להיות תלויות באיש אחר זולת האישה. לפיכך מוצע לקבוע כי לשם בחינת סדר הקדימות לקבלה למעון יום ולהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד".
הפתרון הזמני, והאולטימטום
בחודש שעבר, כפתרון ביניים, אישרה הממשלה את הצעת שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) לסבסד למשך שלושה חודשים את תשלום מעונות היום לכלל הציבור, ובתוכו ילדי אברכים שלא התגייסו לצה"ל. במסגרת ההחלטה, שהתקבלה בניגוד לדעת היועמ"שית שהזהירה כי המהלך, נקבע כי עד 30 בנובמבר ייבחנו מבחני התמיכה. היועמ"שית האשימה בהמשך כי המהלך הנוכחי פוגע במשפחות מוחלשות אחרות שזכאיות לסבסוד מעונות: "שר העבודה אינו מאפשר לכלל המשפחות הזכאיות לסבסוד לקבל את הסבסוד השנתי שהן זכאיות לו, כדי לכפות מציאת פתרון שיאפשר סבסוד גם של משפחות תלמידי ישיבות חייבי גיוס. התנהלות זו אינה כדין", היא מסרה החודש.
בנוגע לסוגיה המרכזית יותר של חוק הפטור מגיוס, יו"ר יהדות התורה והשר יצחק גולדקנופף הציב אולטימטום שלפיו תמיכה בתקציב תיעשה אך ורק אם יקודם חוק הפטור. היום, כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, הוא התנגד לחוק אחר שמבקשים בליכוד לקדם בדיון בוועדת השרים לחקיקה, ודרש לדחות את הצבעה המתוכננת על התקציב ביום חמישי הקרוב. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב בתמציתיות לדרישה הזו ואמר כי זה "לא יקרה", וגם ראש הממשלה נתניהו גיבה אותו ומסר כי התקציב חייב לעבור במועדו. "ראש הממשלה ושר האוצר אמרו לשרים כי הם מצפים להבין את גודל השעה ולהירתם לעניין", מסרה לשכת נתניהו בהתייחסות לישיבת הממשלה שנערכה הבוקר.
שר הביטחון יואב גלנט, שדורש הסכמה רחבה גם מהאופוזיציה לכל חוק שיעסוק בגיוס חרדים, הבהיר כשנכנס היום לדיון המליאה בפתח כנס החורף במושב הכנסת שהוא עומד על דרישתו לגיוס משמעותי יותר בשל צורכי הצבא אחרי יותר משנה של מלחמה - עם מאות חללים ואלפי פצועים. "זה עניין ביטחוני ועניין מוסרי. מאז שהתנגדתי בקריאה הראשונה, המצב החריף. יש לנו יותר חזיתות פתוחות, יותר פצועים ויותר חללים. אנחנו צריכים עוד חיילים ואנחנו צריכים עוד לוחמים", אמר גלנט - שהקשיים שהציב על קידום החוק החריפו את יחסיו מול נתניהו, שבעבר כבר ביקש לפטרו ללא הצלחה - וכעת מגיע מחוזק פוליטית עם הצטרפותו של גדעון סער לממשלה.
לפיד: "נתניהו, אם היית חזק - היית מודיע לשותפיך שלא יהיה חוק השתמטות"
(צילום: ערוץ כנסת )
נתניהו עצמו התעלם בנאומו בכנסת מהמשבר סביב דרישת החרדים לפטור מגיוס, וראש האופוזיציה יאיר לפיד שנאם אחריו תקף: "אם היית באמת ראש ממשלה חזק באמת, אתה יודע מה היית עושה? היית מודיע לשותפים שלך שמדינת ישראל במלחמה, שחיילים נהרגים ונפצעים כל יום - אז לא יהיה חוק השתמטות. רק השבוע התייתמו 56 ילדים מהאבות שלהם שנהרגו במלחמה - אז לא יהיה חוק השתמטות. אם היה אכפת לך מהמדינה היית אומר לגולדקנופף ודרעי, 'אני לא אפלה בין דם לדם בזמן שמדינת ישראל נלחמת על קיומה. האיומים שלכם לא עובדים עליי, אין שום סתירה בין לימוד תורה להגנה על המולדת. זה נגמר, עכשיו'".
