ביקורו בישראל של רזא כורש עלי פהלווי, בנו של השאה האיראני האחרון שהודח מהשלטון במהפכה האסלאמית, מעורר עניין גם באיראן, הן מצד התקשורת הממסדית וגם מצד האופוזיציה האיראנית. פהלווי, שאביו הוגלה מהמדינה בשנת 1979, מתוגרר בארה"ב ונחשב לדמות הבולטת ביותר במחנה המלוכני של האופוזיציה האיראנית.
למרות שאין לפהלווי למעשה כל השפעה על הממשל באיראן, הוא נתפס בעיני רבים כ"יורש העצר" של השאה האחרון, לאחר שהומלך לתואר בידי תומכיו לאחר מות אביו בשנת 1980, שנה לאחר המהפכה האסלאמית. הקשרים בין פהלווי למערב ובין היתר גם עם ישראל אינם חדשים,אך זו הפעם הראשונה שבה הוא הגיע לביקור בארץ.
מחנה בולט נוסף של האופוזיציה הגולה באיראן הוא ה"מוג'הדין ח'לק", ארגון שהוגדר כארגון טרור על ידי המשטר האיראני, ומואשם לעתים קרובות בשלל פעולות נגד איראן על אדמתה ובחו"ל. עם זאת, למרות ששני מחנות האופוזוציה פועלים מחוץ לאיראן, אין בניהם קשר והם מחזיקים בעמדות שונות.
פהלווי יחד עם שרת המודיעין גילה גמליאל
(צילום: בראל אפרים )
פהלווי נולד וגדל באיראן, והוא אף הוסמך כטייס כבוגר של האקדמיה לטיס במדינה. הוא נתפס כמנהיג שמאמין בהפרדת הדת מהשלטון באיראן. המעמד הציבורי שלו בקרב העם האיראני בשנים האחרונות הופך משמעותי יותר, לנוכח הבעיות הבוערות באיראן. מנגד, פהלווי לא באמת נתפס כדמות מנהיגותית שצריכה לתפוס את השלטון באיראן, שכן מובילי המחאה נגד המשל ירצו לראות משטר דמוקרטי, ולאו דווקא משטר מלוכני.
ד"ר רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, תיאר כי "יש כאן מצב שבו האופוזיציה האיראנית, ספציפית זו המלוכנית בראשות פהלווי, ניצבת בפני שלושה אתגרים. הראשון הוא ההתקרבות של איראן לסעודיה וחידוש היחסים ביניהן. הסעודים תמכו בפעולות די משמעותיות של האופוזיציה האיראנית בגולה, וקיים חשש משמעותי בקרבם שההתקרבות הזו עלולה לפגוע בתמיכה הסעודית.
"האתגר השני הוא שהמחאות באיראן דעכו, ושהגל שפרץ בספטמבר כבר מאחורינו, למרות שזה לא אומר שהבעיות נפתרו ואין הפגנות. האתגר השלישי הוא הקשיים של האופוזציה הגולה במאמציהם לגבש קואליציה מאוחדת. על רקע המהומות באיראן בחודשים האחרונים היו נסיונות לשיתופי פעולה, אך כרגע יש חילוקי דעות בתוך הקבוצה הזו לגבי האופן שבו מתקדמים הלאה".
2 צפייה בגלריה
"הזמנתו של פהלווי לישראל ע"י משרד המודיעין משדרת מסר שמובן בצורה אחרת"
(צילום: אריאל זנדברג, לע״מ)
צימט הסביר כי "שלושת האילוצים האלה דחפו את פהלווי לנסות ולמצוא כיווני פעולה אחרים שיכולים לחזק אותו", אך ציין כי הוא לא סבור כי מאמציו יישאו פרי. "זה כנראה לא יקרה משום שיש לא מעט הסתייגויות מישראל. צריך להבין שהאופוזיציה האיראנית הגולה לא בהכרח מייצגת את רוב העם שמסתייג מהמשטר האיראני".
ד"ר צימט ציין כי העובדה שפהלווי הגיע לישראל בהזמנת משרד המודיעין תחת השרה גילה גמליאל "משדרת מסר שמובן בצורה אחרת באיראן. שם המשרד מעביר רעיון שיש כאן עבודה מודיענית כלשהי, והתפקיד של המשרד בפועל לא מובן כהלכה. כלי התקשורת האיראנית סיקרו את הביקור כהוכחה לקשר בין ישראל והמערב לאופוזיציה האיראנית ברקע הטענה של המשטר לנסיונות חיצוניים להפילו.
"הביקור משך תשומת לב גם מצד התקשורת שמזוהה עם האופוזציה, ויצר אירוע שמשך ביקורת קשה גם מצדם. במהלך הביקור של פהלווי ורעייתו יסמין היא צילמה שוטרת מג"ב עם הסיסמה המזוהה עם מחאת החיג'אב והעלתה לסטורי שלה. התמונה הזו עוררה מחלוקת רבה גם בקרב תומכי המחאה, שטענו שזה שימוש לא ראוי בסיסמה שמשדרת חירות ושוויון משום ש'התמונה מייצגת את הכח שמדכא את העם הפלסטיני'".
