נסיעה אחת ברכבת ישראל עוררה סערה אדירה ברשתות החברתיות, וזו אכן הייתה נסיעה לא שגרתית. הכתבת הכלכלית עמית תומר התחתנה, ויחד עם בחיר ליבה, הם שכרו נסיעה פרטית לחתונה שנערכה ביקב ויתקין. המחיר ששילמו – כ-15 אלף שקלים.
אבל זה לא המקרה הראשון, ולא היחיד, של אנשים או גופים ששוכרים קרונות או רכבות שלמות למטרות אישיות. בעקבות בקשת חופש המידע, שהוגשה על ידי ynet והתנועה לחופש המידע, נחשף מי האנשים והגופים ששכרו קרונות או רכבות בשנים האחרונות, וכמה כסף הרכבת הרוויחה על כך.
עשרות אלפי שקלים להשכרה אחת
כבר לפני יותר מחמש שנים החל שירות השכרת רכבות וקרונות ברכבת ישראל, והוא מופיע באתר הרכבת עם מייל שמיועד במיוחד למטרה הזאת. בניגוד לעבר, היום כבר לא ניתן לשכור קרונות בודדים אלא רק רכבות פרטיות – אבל זה לא מנע מהרכבת להשכיר עשרות קרונות בחמש השנים האחרונות.
תומר לא הייתה הראשונה שביקשה לשכור שירותים מהרכבת עבור החתונה. ב-2022 הייתה משפחה ששכרה קרון עם שני דיילים לנסיעה מתל אביב לחדרה – בעלות של 1,335 שקלים. אבל למרות זאת, לפי נתוני הרכבת שהתקבלו מבקשת חופש המידע, תומר הייתה האדם הפרטי היחיד שהשתמש בשירות השכרת הרכבות מאז שהושק. לרוב, מי שעשו שימוש בשירות היו חברות מסחריות, עיריות, ואפילו משרד הביטחון.
את המחיר הגבוה ביותר להשכרה אחת שילם השנה בנק מזרחי-טפחות, שהוציא קצת יותר מ-83 אלף שקלים לנסיעה של עובדיו לאירוע חברה בשתי רכבות, מבאר שבע ונהריה, שהגיעו לתחנת קריית אריה שבפתח תקווה. בתום האירוע, העובדים גם חזרו ברכבות מושכרות.
אירועי חברה הם בהחלט אחד הייעודים המרכזיים בהשכרת רכבות. ב-2018 נשכרו שתי רכבות מנהריה ומבאר שבע לתל אביב עבור נסיעה הלוך-ושוב לאירוע חברה, בסכום של 59.5 אלף שקלים. באותה השנה שכרו גם אינטל ואלביט רכבות עבור הסעת עובדיהן לאירועי חברה בסכומים של 39 אלף שקלים וכ-22 אלף שקלים, בהתאמה.
מלבד חברות גדולות, גם רשויות מקומיות הסיעו את העובדים לטיולים ואירועים, ושכרו לשם כך רכבת. ב-2019 שילמה המועצה האזורית חבל מודיעין כמעט 15 אלף שקלים עבור רכבת מלוד לדימונה, ועיריית הרצליה שכרה רכבת לבאר שבע עבור יום הגיבוש לעובדים בעלות של כמעט 20 אלף שקלים. בשנה שעברה שכרה המועצה האזורית דרום השרון רכבת מירושלים להרצליה עבור העובדים בעלות של כ-6.5 אלף שקלים.
אפילו משרד הביטחון שכר רכבות הלוך ושוב מבאר שבע ורעננה לתל אביב עבור עובדי המשרד בעלות של כ-46 אלף שקלים. גם איחוד הצלה שכר רכבת עבור כנס המתנדבים מבני ברק לנהריה בעלות של כ-17 אלף שקלים.
גמר הגביע וטיולי תלמידות
אבל לא רק אירועים וימי גיבוש, הרכבת נשכרת לא פעם עבור משחקי ספורט. כך, למשל, בדצמבר 2019, מכבי ת"א בכדורסל שכרה רכבת ב-13 אלף שקלים כדי להסיע את השחקנים וכלל הצוות למשחק חוץ בנהריה. מוקדם יותר באותה השנה, שכרה מכבי נתניה בכדורגל רכבת הלוך ושוב עבור משחק גמר גביע המדינה באצטדיון סמי עופר. הנסיעה הזאת עלתה לקבוצה 28 אלף שקלים.
גם העיריות שוכרות מדי פעם רכבות עבור האוהדים. ב-2018 שכרה עיריית חיפה רכבת הלוך-חזור מקריית חיים למלחה כדי שאוהדי מכבי חיפה יוכלו להגיע לגמר גביע המדינה. ואילו השנה שכרה עיריית נתניה רכבת עבור האוהדים מהעיר עד לתחנת חוף הכרמל כדי שיוכלו לעודד את הקבוצה הביתית בגמר גביע המדינה בסמי עופר.
סקטור נוסף שמופיע לא מעט ברשימות של הרכבת הוא מוסדות החינוך. לרוב, המוסדות יעדיפו רק לעשות הזמנה של נסיעה קבוצתית – כלומר לדווח מראש על קבוצה שמתכננת נסיעה ברכבת, לשלם מראש ולקבל הנחה. דבר שכבר אינו אפשרי כיום, דרך אגב. אבל לא פחות מ-16 רכבות הושכרו מאז 2018 עבור הייעוד "תלמידות", בסכום שמגיע לכמעט 130 אלף שקלים. עוד בתחום החינוכי, שבט הצופים ברמת חן שכר ב-2018 רכבת מתחנת בני ברק לבית שאן בעלות של 13.5 אלף שקלים.
סטודנטים משנקר ועובדים של הנינג'ה
מלבד האפשרות לשכור רכבת, עד לאמצע 2022 ניתן היה גם לשכור קרון בתוך רכבת קיימת. האפשרות הזאת בוטלה, יחד עם האפשרות להזמין מראש נסיעה קבוצתית ברכבת קיימת, בעקבות אחת הרפורמות האחרונות בתעריפי התחבורה הציבורית.
לא מעט מהזמנות הקרונות היו עבור משלחות או אורחים מחו"ל. כך, למשל, הפדרציות היהודיות שכרו שני קרונות שמורים ושני דיילים על הרכבת מתל אביב לנהריה בפברואר 2018 בעלות של 3,400 שקלים. הקונגרס היהודי שכר באותה שנה ארבעה קרונות עם ארבעה דיילים על הרכבת מחיפה לשדרות בעלות של 2,375 שקלים.
6 צפייה בגלריה
אוניברסיטת חיפה. חבר הנאמנים שכר קרון שמור ממרכז השמונה ועד לתחנת לב המפרץ
(צילום: Shutterstock)
בשנה שעברה שכר חבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה קרון שמור עם שני דיילים מתחנת חיפה מרכז השמונה ועד לתחנת לב המפרץ בעלות של 790 שקלים. שנתיים קודם לכן, שכר הבונדס קרון שמור עם שני דיילים על הרכבת מתל אביב לירושלים בעלות של 1,224 שקלים.
גם הפעם יש מקום עבור מוסדות חינוך ששכרו קרונות לתלמידיהם. כך, למשל, מעיין החינוך התורני שכר ב-2018 קרון עם שני דיילים על הרכבת מתל אביב לנהריה בעלות של 2,840 שקלים. באותה השנה שכר גם שנקר קרון עם שני דיילים עבור הסטודנטים במוסד האקדמי על הרכבת מתל אביב לעכו. בתיכון אורט גוטמן גם שכרו באותה השנה קרון שמור עם שני דיילים על הרכבת מבית יהושע לאשדוד, ובחזרה.
לצד החתונה ב-2022, שם פרטי נוסף שמופיע ברשימה של הרכבת הוא נטלי דדון, לא אושיית הרשת, ששכרה ב-2021 שני קרונות עם שני דיילים על הרכבת מתל אביב לבנימינה עבור קבוצה של 110 עורכי דין. כל זה בעלות של 2,427 שקלים. מי שעשתה שימוש נרחב בשירות השכרת הקרונות של הרכבת היא קשת 12, ששכרה במהלך השנים קרונות על רכבות מתל אביב לחיפה עבור עובדי התוכנית "נינג'ה ישראל" בעלות של יותר מ-5,000 שקלים.
כמה הרכבת הרוויחה?
בשורה התחתונה, הרכבת לא הרוויחה יותר מדי מהשכרת הקרונות או הרכבות. כך לפחות עולה מהנתונים שנמסרו בבקשת חופש המידע שהוגשה על ידי ynet והתנועה לחופש המידע.
עלות שכירת רכבת מתומחרת בהתאם למספר קריטריונים, בהם הקילומטרים שהרכבת עוברת, כמות הדיילים על הרכבת, ואם מדובר בנסיעה לכיוון אחד או הלוך-חזור. הרכבת מציעה לשוכרים לקבוע את עצירות הביניים וזמני הרכבת, אך מדגישה שכל זה "בכפוף להיתכנות תפעולית ובתיאום מקדים מראש".
בתקופה שבה ניתן היה לשכור קרון – עלות השכרת "קרון שמור" הייתה 400 שקלים, בנוסף למחיר המלא של הנסיעה. אם אתה רוצה להוסיף דייל שימנע מנוסעים מזדמנים לעלות לקרון השמור, זה היה עולה עוד 236 שקלים. באותו הזמן גם הייתה הנחה לקבוצות, כך שהמחירים לא היו כל כך גבוהים. אך כל זה כבר מאחורינו.
לפי הנתונים של רכבת ישראל, מאז 2018 ועד למועד קבלת הנתונים, הכניסה הרכבת כ-1.16 מיליון שקלים מהשכרת קרונות ורכבות. מתוכם כ-1.09 מיליון שקלים הגיעו מהשכרת 94 רכבות, והשאר מהשכרת קרונות שמורים. יש לציין כי באותן השנים היו גם מספר נסיעות חינם, של קרונות ורכבות שכורים, שסובסדו על ידי הרכבת עבור עמותות וארגונים שונים, בהם גם "גדולים מהחיים".
בתנועה לחופש המידע הגיבו על הכנסות הרכבת מהשכרת הקרונות והרכבות: "מהנתונים עולה שהשירות שניתן על ידי רכבת ישראל לא היה ידוע לרבים, חברות מסוימות עשו בו שימוש וגם גורמים פרטיים. כעת, כשיש את הנתונים המלאים, אפשר לקיים דיון מושכל אם נכון להקצות משאב ציבורי דוגמת הרכבת לשימוש פרטי, ואם ההכנסה מצדיקה את הסטת המשאב לטובת מעטים".
פורסם לראשונה: 17:15, 26.08.23
