לפני כחצי שנה, רגע לפני משמרת סוף השבוע שלו כטבח במוצב קטן בדרום, החליט ס' להרים טלפון לטבח התורן, זה שהוא אמור להחליף. "שאלתי אותו מה המצב", מספר ס'. "והוא סיפר לי שאין מספיק מצרכים במטבח כדי לייצר אווירת שישי. לא הופתעתי, אבל הפעם החלטתי שנמאס לי".
אז מה עשית?
"פשוט הלכתי לסופר וקניתי אוכל לבסיס מהכסף שלי. קוסקוס, רסק עגבניות, שום, בשר טחון, כל מה שהיה חסר. באותו ערב שישי הייתה לחבר'ה במוצב אחלה קבלת שבת".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
זה לא מצב חריג, אומר ס'. כמעט תמיד חסר לו משהו במטבח הצבאי שלו. עם הזמן הוא למד לג'נגל, לבשל יש מאין. "זה קורה כל הזמן", הוא מספר. "יכולה להגיע משאית של אספקה, ולהודיע שהגיעו פחות מצרכים ממה שמגיע לך. לא מעדכנים לפני, פשוט מתייצבים אצלך ואומרים, 'את זה ואת זה אין'. יוצא שאין מצרכים נורמליים להכין אוכל כמו שצריך".
מתי זה קרה בפעם האחרונה?
"תמיד יש מחסור כלשהו. יכולים פתאום להיות חסרים תבלינים, בשר טחון, נקניקיות. זה מבאס. אני משתדל תמיד להכין אוכל ממה שיש, אבל לפעמים יש מצב שאנחנו צריכים למשוך מבסיס ליד כדי לעשות השלמות. הבעיה שאם אתה לוקח מבסיס אחר כמות מסוימת, בהמשך אתה צריך להחזיר אותה".
בקיצור, אתה כל הזמן מלווה.
"בדיוק, ככה זה עובד. זה חבל, כי בעיניי מגיע לחיילים את הכי טוב. עזבו את זה שהם מקבלים משכורת על הפרצוף, לפחות שהאוכל יהיה טוב. אבל לפעמים, באמת שאי־אפשר לאכול את האוכל הזה".
וזה לא רק בגלל החוסרים. החיילים במוצב הקטן יודעים שלא רק הם אוכלים במטבח הזה. "המצב התברואתי אצלנו הוא בלגן אחד גדול", אומר ס' בקול מצטדק. "במשך תקופה ארוכה היו לנו ים עכברים וג'וקים, ולא באמת עשו משהו נגדם. העפנו אותם עם מטאטא, שמנו מלכודת או שתיים, אבל גם כשפניתי למפקדים, לא עשו יותר מזה. רק כשהגיעה ביקורת, הם הבינו שאין להם ברירה וטיפלו בבעיה. זה הגיע למצב שפעם אחת פתחתי שקית של פירורי לחם, וקפץ לי עכבר משם".
מה עשית עם השקית של פירורי הלחם?
"איכס, זרקתי. למה, אתם הייתם מסוגלים לאכול שניצל כזה?"
לא. תגיד, איפה למדת להיות טבח?
"עשיתי קורס טבחים בצבא, אבל לא למדתי שם כלום. לימדו אותי לחתוך עגבנייה ולעשות פסטה. שבועיים של קורס. אתה קם בבוקר והמדריך אומר לך, 'היום, אנחנו הולכים לחתוך עגבנייה'. אתה מסתכל עליו ולא מאמין. זה מה שלמדנו, הדברים הכי בסיסיים שיש. עכשיו שלחו אליי שתי טבחיות שלא עשו קורס בחיים שלהן, לא יודע מאיפה הביאו אותן. אני לפחות עבדתי במטבחים לפני הצבא, עשיתי קורסים באזרחות. אבל אם אתה לוקח מישהו שאין לו מושג איך לבשל, והוא רק עשה את הקורס הזה – ברור שמצב האוכל יהיה על הפנים, זיפט. הצבא, בעניין של אוכל, מאוד מחפף".
מתוך הדוח, הנחשף השבוע: "קיימות בעיות תברואתיות קשות הקשורות בסביבת המטבח וחדר האוכל, הכוללות אשפה לא מטופלת ומפוזרת, בעלי חיים משוטטים". בעלי חיים שהתגלו במטבחים הצה"ליים: כלבים, חתולים, עכברים, זבובים ותיקנים
ס' ועוד חיילים וקצינים שעימם שוחחנו השבוע, משרטטים תמונת מצב בעייתית. רבים מחבריהם גם מציפים ברשתות החברתיות אינספור תלונות וסיפורי אימה על המזון שמוגש להם. אלא שמעדויות וממסמכים שהגיעו לידינו, עולה שרבות מהתלונות הללו הן רק סימפטום לכשל מערכתי רחב ועמוק הרבה יותר. מחסור במצרכים ובציוד בישול בסיסי, בעיות תברואה חמורות, טבחים חסרי ידע ובעיקר – אוכל לא טעים ולא מזין: אלה המרכיבים שמהם עשוי התפריט הצה"לי בשנים האחרונות.
בצבא, כך מתברר, מודעים היטב לכל הכשלים הללו. השבוע אנחנו חושפים כי לפני כארבע שנים ביצע מבקר צה"ל בדיקה מקיפה של הנושא, שכללה ביקורות פתע, ראיונות עם בעלי תפקידים וסקר שביעות רצון בקרב חיילים ב־60 מחנות, בסיסים ומוצבים. התוצאות היו עגומות, אבל הן מעולם לא יצאו מחוץ למעגל מאוד מצומצם של מפקדים. בצה"ל מאוד לא רצו שתקראו את הממצאים הקשים, ובראשם המשפט מרתיח הדם הבא: "יש מקומות שבהם ניהול כושל גורם למצב שחיילים רעבים... תוך כדי הביקורת, חיילים דיווחו על מחסור ממשי במזון".
הדוח הנפיץ הגיע לידינו רק אחרי מאבק משפטי ארוך שמנהל הכתב הצבאי של ynet יואב זיתון, יחד עם עו"ד טלי ליבליך ממשרד עורכי הדין ליבליך־מוזר־גליק, בבית המשפט המחוזי בתל־אביב. גם אחרי שאולץ להעביר את הדוח לידי התקשורת, הקפיד צה"ל להשחיר קטעים רבים בתוכו.
בדוח מפורטת שורה ארוכה של בעיות תברואתיות, כשלים בהיענות לצרכים של אוכלוסיות מיוחדות כמו טבעונים וחולי צליאק, בזבוז משווע של מזון וטענות חוזרות ונשנות של חיילים. "צוות הביקורת נחשף לתופעה שבה ברבים מהבסיסים ומחנות צה"ל, חלק לא מבוטל מהחיילים מוציאים בין 30 ל־60 שקלים ביום לרכישת מזון", נכתב בדוח.
הדוח יצא במאי 2017. בדצמבר 2019 ביצע מבקר צה”ל מעקב אחר יישום המלצות הדוח ההוא. “ראינו שחלק מהנושאים טופלו, חלק עודם בתהליך, וחלק לא טופלו כלל”, מודה מבקר צה”ל הנוכחי, תא”ל עופר שריג, אך מדגיש כי בצבא אין מחסור במזון. עם זאת, בבדיקה שביצעה יחידת מבקר צה"ל והוגשה השנה לרמטכ”ל, נמצאה שורה של ליקויים ומחסורים במזון דווקא במוצבי הקצה, בהם משרתים בעיקר לוחמים. כן, בדיוק אותם לוחמים שס' עדיין מתקשה להשביע את רעבונם בימי שישי.
דובר צה"ל מסר השבוע בתגובה כי, “צה”ל פועל כל העת כדי לספק למשרתיו מזון ברמה גבוהה, מיטבית ואיכותית" (התגובה המלאה – בסוף הכתבה). אבל מהנתונים ומהעדויות הקשות של החיילים שהגיעו אלינו השבוע, עולה כי משהו מאוד לא תקין בדרך שבה צבא ההגנה לישראל מאכיל את החיילים שלו.
קריאת הדוח של מבקר צה"ל אינה קלה לעיכול, תרתי משמע. "קיימות בעיות תברואתיות קשות הקשורות בסביבת המטבח וחדר האוכל, הכוללות אשפה לא מטופלת ומפוזרת, בעלי חיים משוטטים ובעיות ניקוז המייצרות מים עומדים", קובע הדוח, ומפרט את מגוון בעלי החיים שנמצאו בסביבות המטבחים: כלבים, חתולים, עכברים, זבובים ותיקנים. "בהרבה מקומות ניכרת הזנחה מתמשכת של תשתיות בסיסיות כגון פחי אשפה, צנרת, מנדוף ואוורור, כלי הגשה, ריצוף, חיפוי קירות ועוד... במטבחים ובחדרי אוכל לא מעטים נמצאו בעיות בטיחות של חשמל, צנרת חשופה, תעלות פתוחות שמסכנות את עובדי המטבח ומפגעים נוספים".
המבקר מצא כי המצב התברואתי בסביבת חדרי האוכל ובתוכם, גורם לחיילים להימנע מלפקוד את חדרי האוכל. קשה להאשים אותם. לפני כמה חודשים התייצב "מעיין" (שם בדוי), לוחם בהנדסה קרבית, לתורנות מטבח בבסיס בצפון. "בחדר האוכל עצמו, בסטנדים שעליהם מניחים את הגסטרונומים (תבניות האוכל להגשה – י"ז, א"א), ראיתי חורים, שהתמלאו בשאריות מזון משבועות וחודשים קודמים, ובתוכם מושבות שלמות של ג'וקים", הוא מספר. "לפעמים הם יוצאים החוצה, המונים, ומטיילים על הסטנדים. אתה פשוט מבין איפה מגישים לך אוכל ונגעל.
7 צפייה בגלריה
''אתה פשוט מבין מאיפה מגישים לך אוכל ונגעל''. רגל עוף מטוגנת, שהוגשה לפני מספר שנים בבסיס צבאי, ומאז הצילום הפך לוויראלי
"בארוחות לא פעם נכנסות לחדר האוכל ציפורים, נעמדות באזורי הגשת המזון, ואוכלות. הן בעיקר מתיישבות באזור של הלחם, שממילא הרבה פעמים הוא פג תוקף או כבר עם עובש, אז לאף אחד לא אכפת – ומנקרות שם. לא פעם הן נעמדות על קנקני המים, שותות, וגם מחרבנות. ראיתי קנקני מים עם צואת ציפורים בתוכם. גם יצא לי לראות באמצע ארוחה עכבר רץ בין הסלטים. פנינו לטבח, 'אחי יש שם עכבר'. הטבח ענה: 'נו, ומה אתם רוצים שאני אעשה?'
"הסכו"ם הרבה פעמים מטונף לגמרי, אז פעם נכנסתי למטבח כדי לשטוף אותו. פתאום שמעתי רעש וצעקות. ניגשתי לראות מה זה: תורן המטבח הפיל בטעות על הרצפה המטונפת גסטרונום שלם של שניצל תירס, שהתפזר. הטבח אמר לו: 'יאללה, יאללה, תחזיר אותם מהר פנימה לפני שמישהו רואה'. אחר כך פשוט הגישו אותם".
אלא שלמעיין לא הייתה ברירה. "האוכל עצמו מזוויע, אבל אתה חייב לאכול, כי רגע אחרי זה יורדים לשטח, ולא תשרוד יום בלי לאכול", הוא מספר. "הכל פשוט צף בשמן ובמלח. פסטה, אורז, תפוחי אדמה, וכמויות מטורפות של שמן. החביתה או הביצים המקושקשות מפוצצות מלח, כמעט עד כדי הקאה. ירקות אנחנו קצת חוששים לאכול שם, כי אנחנו לא יודעים אם חתכו אותם בסכין נקייה ועל המשטחים המטונפים".
לוחם בהנדסה קרבית: "פעם נכנסתי למטבח, ופתאום שמעתי רעש וצעקות. ניגשתי לראות מה זה: תורן המטבח הפיל בטעות על הרצפה המטונפת מגש שלם של שניצל תירס, שהתפזר. הטבח אמר לו: 'יאללה, יאללה, תחזיר אותם מהר פנימה לפני שמישהו רואה'. אחר כך פשוט הגישו אותם"
בדיון בנושא המזון שנערך השבוע בוועדת החוץ והביטחון, הצביע קצין לוגיסטיקה ראשי, תא"ל רונן כהן, דווקא על ירידה בהתפרצות של תחלואת מעיים בצה"ל: בשנת 2019 היו 15 מקרים, בשנת 2020 היו 14 מקרים ועד כה ב־2021, שישה מקרים. האם זוהי אינדיקציה שחל שיפור בנושא התברואה? אולי.
כך או כך, הבעיה היא שלחיילים רבים אין ברירה, אלא להסתמך על המזון שמוגש להם בחדר האוכל. "אוכל זה דבר בסיסי שכל חייל זכאי לו, ללוחם אין הפריבילגיה של חייל בקריה לצאת ולקנות על חשבונו אוכל בקניון הסמוך", אומר גורם בכיר לשעבר באט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה). "לוחם בא לשמור על המדינה ואתה חייב לתת לו את הזכות שלו. זו הבריאות שלו, זה מה שיאפשר לו להגן ולהילחם וזה גם מה שההורים מצפים שתיתן לו. יהיו בעיות מזון שתמיד יישארו, כמו בהיגיינה ובתברואה, אלה טיבם של מתקנים גדולים לבישול מזון. אבל יש הרבה מה לעשות ולתקן".
7 צפייה בגלריה
''הכל צף בשמן ובמלח''. חיילים בחדר אוכל צבאי. למצולמים אין קשר לכתבה
(צילום: שאול גולן)
אז מה עושים לוחמים שלא מקבלים מזון ראוי מהצבא? "אוכלים כמה שפחות, ומנסים להתמלא במים", אומר "מעיין" מהנדסה קרבית. "הרבה פעמים לא אוכלים כל היום, מחכים לערב, ואז מזמינים לש"ג של הבסיס שליח. זה בדרך כלל ג'אנק פוד – פיצות או המבורגרים – ובערב רואה מלא חיילים הולכים לש"ג, חוזרים עם שקיות טייק־אוויי ויושבים בפלוגה לאכול. עכשיו, צריך להבין: כל המבורגר כזה, מתחיל ב־50־60 שקל, פלוס עוד 55 שקל למשלוח, בגלל המרחק. ואנחנו עם המשכורות הצבאיות שלנו, 1,600 שקל בחודש, אמורים לממן את המזון שצה"ל היה אמור לתת לנו. אבל אנחנו רעבים, אז מה נעשה?"
יש בטח לא מעט משוחררי צבא, שאומרים לעצמם: איזה דור של מפונקים. בתקופתנו היה לוף שהיינו אוכלים עם גריז בידיים.
"אז הייתי עונה להם שתי תשובות: א', האם הלוף עם הגריז עשה אותך לוחם יותר טוב? באמת מילאת את המשימות שלך יותר טוב עם קלקול קיבה? חייל רעב נלחם יותר טוב? וב', תתקדמו. אנחנו ב־2021. עכשיו הילדים או הנכדים שלכם בצבא. אתם רוצים שהם יאכלו טוב? מקובל עליכם שהילדים שלכם שותים מים עם צואת ציפורים?"
הדוח שאנו חושפים כאן כלל סקר, שגם תוצאותיו היו עגומות: רוב החיילים שהשתתפו בסקר העריכו את רמת האוכל בבסיסם כבינונית ומטה. 40 אחוז מהם מעדיפים שלא להגיע כלל לארוחת הבוקר בבסיס, כמחציתם בגלל שהארוחה אינה טובה בעיניהם. בנוגע לארוחות הערב, 60 אחוז מעדיפים לוותר על התענוג. רוב גורף מקרב הנשאלים סבור שתחום המזון ביחידתם צריך לעבור שיפור משמעותי, וכשליש מהם סבורים שהטבחים ביחידה לא משקיעים מספיק בעבודתם. חיילים ומפקדים רבים העירו בהקשר הזה, שהמזון אינו מגוון, אינו נעים להגשה ולעיתים מוגש בזלזול.
מבקר צה”ל הנוכחי, תא”ל שריג, ביצע בסוף שנה שעברה סקר חדש. צה”ל לא מוסר את הנתונים המדויקים, אבל לדברי שריג, “גילינו שב־70 אחוז מהיחידות, החיילים שבעי רצון. בשאר המחנות, או שנושא המזון אינו מנוהל טוב, או שהחיילים אינם מרוצים. בעקבות כך יצאו הנחיות של הרמטכ”ל, בנובמבר 2020 עשינו ביקורת חוזרת, ומצאנו שרוב ההנחיות של הרמטכ”ל בוצעו והמצב ביחידות שופר”.
אלא שלפי הדוח מ־2017, זה לא רק עניין של טעם או של צורת הגשה, אלא גם של בריאות. על פי הוראת "בישול בריא ביחידות צה"ל", יחידות צה"ל מונחות לבשל אוכל בריא, על פי פרמטרים תזונתיים ברורים שנקבעו. "(אבל) במהלך הביקורת נמצא כי הנחיה זו איננה מתקיימת כלשונה ומנהלי המטבח אינם מסוגלים, בחלק ניכר מהיחידות, להעמיד את הרמה הנדרשת לכך", קבע מבקר צה"ל, והוסיף כי "התלונות בדבר בישול לא בריא ובדגש על כמויות שמן בלתי סבירות, חוזרות ונשנות". לטענת מנהלי המטבחים, כך קובעת הביקורת, במוצבים וביחידות הקצה, "אין דבר כזה מזון בריא".
והנה עוד עניין מרתיח דם: מתברר שגם מבקר צה"ל הבין שככל שיש יותר ברזלים על הכתף, גם איכות המזון משתפרת. בדוח נקבע כי קיימת, "דיספרופורציה של השקעה במזון לאירועים בהם משתתפים חיילים, לבין אלו המתקיימים למפקדים בלבד. במהלך הביקורת נחשפנו לאמירות בוטות של קצינים ונגדים מתחום המזון, המצביעים על תופעות שבהן כסף שאינו שייך לסל המזון ומוגש כתוספת תקציבית לרכש מוצרי מזון, הולך בין היתר ל'פינוק המפקדים'".
"הבת שלי מספרת שוב ושוב שהמצב של האוכל בבסיס שלה מזעזע", מספר השבוע אב ללוחמת המשרתת ביחידה קרבית. "המטבח עלוב, הכל דלוח. זה לא ראוי, בטח לא בצה"ל. וזה לא שיש איזו תקלה, זה משהו סיסטמי. היא לוקחת אוכל מהבית כי היא לא סומכת עליהם. אין לה מה לאכול. זה נורא עצוב לי כאבא לחיילת, מתהפכת הבטן. אני בבית והילדה שלי בצבא רעבה? זו תחושה לא קלה לי כהורה".
חלק מהחיילים עימם שוחחנו סיפרו שפנו שוב ושוב למפקדיהם, כדי שנושא המזון יטופל, אך ללא הועיל. "המטבח זה עולם אחר", מסביר מעיין, הלוחם מהנדסה קרבית. הוא צודק. גם מבקר צה"ל מצא שלחיילים שנתקלים בבעיות בתחום המזון, אין לאן לפנות. "בהיעדר כתובת ברורה להעברת תלונות בתחום המזון, החיילים פונים לערוצים רבים שעוקפים את המפקדים", קובע המבקר. "אתרים כמו 'סטטוסים מצייצים' הופכים להיות המקום היעיל להעביר את תלונות החיילים בתחום".
לפני כשנתיים, בשעה טובה, היה נראה שהבעיה תיפתר, לאחר שחיל הלוגיסטיקה הכריז בתרועה רמה על הקמת מוקד פניות לחיילים בתחום המזון. השבוע ניסינו שוב ושוב, במשך כמה ימים, להתקשר למספר האזרחי של מוקד הפניות. רק ביום השלישי ענו לנו. נותר רק לתהות מה הייתה תחושתנו אם היינו קבוצת לוחמים במוצב אי שם, שמנסים למחות על חוסר במזון.
באביב 2016, זמן לא רב אחרי פרשת אלאור אזריה, הגיע גורם במערך המזון בצה"ל לביקור בגזרת חברון. בשלב מסוים הוא נכנס למטבח של פלוגת נח"ל, שהתמקמה במוצב קטן בשכונת תל רומיידה. ליד הכיריים הוא מצא את מ', לוחם שירד ממצבת כוח האדם הקרבית של הפלוגה, כדי לשמש כטבח, מבלי שקיבל כל הכשרה לכך. "הוא עמד והכין שניצלים לפלוגה, ארוחת צהריים", נזכר השבוע אותו גורם. "השניצלים לא היו מונחים בתוך מחבת, אלא בגסטרונום מוצף בשמן. ואני רואה שם תנור בישול מתקופת הפלמ"ח, ששניים משלושת התאים שלו לא עובדים או עובדים בקושי. המקרר דולף ברמה מטורפת, וכל הירקות נרקבים במכולה, או שמעלים זקן לבן של עובש. סנטה קלאוס. התשתיות של המטבח ישנות, השולחנות רקובים, והמ' הזה, בחור חמוד דווקא, פשוט לא יודע מה לעשות. איך לטפל בירקות, איך להפעיל את התנור. את הפירות שכחו להביא לו, אז גם אין לו קינוח".
אותו גורם זעם. "הכישלון נמצא בפיינל, במַייל האחרון בין הרמפה של מרכז האספקה למקרר במטבח בקצה", הוא אומר. "כי אם אני קונה עגבנייה מצוינת, מטפל בה כמו שצריך ואז מעביר אותה למטבח, מה זה עוזר לי אם אין מישהו שיודע מה לעשות איתה? ואם יש בעיה, מחסור בתשתיות מטבח למשל, מה מ' יכול לעשות כדי לתקן אותה? מה המג"ד שלו יכול לעשות? זו בדיוק הבעיה – שהטבח בקצה צריך להילחם במערכת שלמה כדי לקבל את מה שהוא צריך, ואין מי שיעזור לו עם זה".
7 צפייה בגלריה
''טבחים הם האוכלוסייה החלשה ביותר בצבא". חייל מכין מזון באחד מבסיסי צה"ל
(צילום: שאול גולן)
זה בהנחה שזו מלחמה שהטבח בכלל ירצה לצאת אליה. טבחים, כך קובע דוח המבקר, "הם האוכלוסייה החלשה ביותר בצה"ל וברובה נזקקת לתנאים מיוחדים על מנת לשרת בו. המונח 'שבוע־שבוע' מצביע על החיבור ה'טבעי' בין איכות האנשים למשק המזון... מקצועות המטבח אינם נכללים בפרמטרים של סדרי העדיפויות לאיוש ולקידום. כפועל יוצא מכך, הם גם הראשונים להיחתך כל אימת שגזירת קיצוצי כוח אדם מונחת על השולחן".
התוצאה היא מחסור קבוע בכוח אדם. לכן, קבע המבקר, "ישנם חדרי אוכל שלא נפתחים בארוחות בוקר או ערב... מנות מוגשות באופן בסיסי וחיילים נאלצים 'לחטוף' משהו בעמידה". תא”ל רונן כהן, קצין לוגיסטיקה ראשי, אומר השבוע ל’7 ימים’ כי בצבא מודעים ומנסים לטפל במחסורים. כהן מודה שהפער המרכזי בתחום המזון בצבא, נותר מצב האוכל במוצבי הקצה, בהם שוהים לרוב לוחמים. לאחרונה הקצה הצבא 24 מיליון שקל לשיפור התשתיות במוצבים הללו, ובימים אלה מנסה כהן לגייס כוח אדם שיתפעל את המטבחים שלהם. “מדובר על כ־80 מטבחים, ועל פי התוכנית שאושרה אצל סגן הרמטכ”ל, בכל מטבח כזה ישרת נגד מטבח בקבע”, הוא אומר. “כרגע חסרים לנו עדיין 34 נגדים כדי לסיים את התוכנית”. אגב, בצה”ל העלו את משכורתם של נגדי המטבח, “והיא תהיה 6,000־6,500 אלף שקל בחודש, לפני מענקים. לא רע עבור תפקיד ראשון בקבע”, אומר כהן.
ואכן, ייאמר לזכות צה"ל, שיש לו כוונות טובות לשנות את המצב, רק שלא תמיד זה קורה. סגן הרמטכ"ל ב־2017 וכיום הרמטכ"ל, אביב כוכבי, קרא את הדוח שאנו חושפים כיום, והורה כבר אז לאט"ל לבצע שורה ארוכה של משימות מיידיות לתיקון המצב. המעקב אחר הביצוע היה חלקי, בלשון המעטה, לפי גורם ששוחח עימנו. השינוי המרכזי היה הקמת “מערך מזון” מאוחד בצבא, גוף שבו ירוכז כל נושא המזון של צה"ל, כתובת אחת מרכזית שתעסוק בהכל: רכש האוכל, הכשרת טבחים, ציוד למטבח. היחידה החדשה הוקמה בחגיגיות, אבל שרדה בקושי שנתיים, עד שפורקה ופוצלה לשני גופים נפרדים. "חזרנו אחורה בחלק מהמובנים", אומר גורם בכיר לשעבר בתחום המזון בצה”ל. "תחום המזון בצבא, על 200 אלף הסועדים ו־400 המטבחים שלו, זה אירוע מורכב", אומר הבכיר לשעבר. "אבל למעשה גם היום אין כתובת אחת שמטפלת בו, ולכן חזרנו חזרה לתרחיש שלפני הדוח. בעצם ההחלטות של הדוח לא יושמו. גם תהליכים אחרים, כמו פרויקט לשיקום מטבחים באמצעות רכישת ציוד ותשתיות, נעצרו".
הצבא אמור לצעוד על קיבתו. איך אתה מסביר את זה שבצה"ל לא מטפלים בנושא המזון בחרדת קודש? למה זה נופל בין הכיסאות?
"שאלה מצוינת. הדוח צודק. לא היה אבא ואמא בתחום המזון. בגלל זה הקמנו את מערך המזון, ואז פירקו אותו".
בדוח המבקר מצוין כי צה"ל הוציא בשנה שנבדקה כמיליארד שקל (!) על מזון, מתוכם 724 מיליון שקל על מוצרי מזון (היתר מופנה לכוח אדם, תפעול ותחזוקת מטבחים והובלה והפצה). אם אתם תוהים איך זה שבצה"ל קונים מזון במאות מיליוני שקל בשנה, ובכל זאת, בסוף חסר לחיילים אוכל, יש לכך כמה תשובות, כולן מרגיזות.
הסיבה הראשונה היא מזון שפשוט נזרק. הדוח חשף כי בצה"ל משליכים לפח כמויות אדירות של אוכל. במרבית המטבחים שנדגמו בידי מבקר צה"ל, העריכו הנשאלים כי מדובר בשמונה עד עשרה אחוזים מהמזון, ומנהל המטבח בעיר הבה"דים דאז העריך שמדובר בעד 50 אחוז. "ביקורות הפתע חשפו תופעה נרחבת של זריקת מזון בהיקפים נרחבים", קובע המבקר. "נצפו פחי אשפה מלאים באוכל מוכן שלא נאכל, שקיות שלמות של מזון פג תוקף ועוד".
בדוח מצוין כי צה"ל הוציא בשנה שנבדקה 724 מיליון שקל בשנה על מוצרי מזון. אז למה יש חוסרים? כי טונות של מזון פשוט מושלכות לפח, ובנוסף מתברר שאוכל במיליוני שקלים פשוט נגנב. בדוח הוערך שבאותה שנה נגנב מזון בערך של כ־20 מיליון שקל, כלומר פחות או יותר טנק מרכבה וחצי שנעלמו
ויש עוד סיבה למחסור: כמויות גדולות של מזון שפשוט נגנב. כולנו שמענו על נשק שזולג לחברה האזרחית, עכשיו, מתברר שקיימת תופעה של אוכל צבאי שנגנב. בצה"ל הבינו לפני למעלה מעשור שיש להם בעיה, וב־2010 השקיעו כעשרה מיליון שקל למאבק בה. רוב הכסף הוקדש לחקירות ביחידת ההונאה הארצית של מצ"ח. בדיקות שנערכו באותה תקופה מצאו כי "בכל משאית מזון שלישית בממוצע, מתרחשת זליגה". על פי הערכת צה"ל, היקף הזליגות ב־2017 עמד על שלושה אחוזים ברף התחתון. במילים אחרות: בתסריט הטוב מהצבא נגנב מדי שנה, מזון בשווי של 20 מיליון שקל. כדי לסבר את האוזן, זה פחות או יותר טנק וחצי מסוג מרכבה 4, שפשוט נעלמו כל שנה.
יש עוד מזונות שלפעמים נוטים להיעלם. צה"ל של העשור השלישי למילניום הוא צבא מגוון, עם אוכלוסיות שזקוקות לתזונה מיוחדת. יש חרדים שצורכים מזון בכשרות מהודרת, חיילים שמתמודדים עם אלרגיות, חולי צליאק, צמחונים וטבעונים. כולם צריכים לאכול.
אבל לא כולם מקבלים מענה. "יש חיילים הנאלצים להתמודד עם אי־מתן הפתרון הצבאי באופן שמותיר את החייל לבד, ולכאן נכנסת משפחתו בהכנת מזון וברכישת מוצרים לכל השבוע", קובע דוח מבקר צה"ל. זה לא בכל המקרים: המבקר דווקא מצא שבכל הנוגע להקפדה על כשרות, ובמיוחד בנוגע למזון המסופק לחיילים חרדים, הצבא מקפיד בקלה כבחמורה. אבל, "כשמדובר בחולי צליאק, בצמחונים או בטבעונים, המפקדים אינם בקיאים בצורכי החייל... ברוב היחידות ובדגש על יחידות השדה, אין רישום של אוכלוסיות מיוחדות, למעט חרדים".
7 צפייה בגלריה
''לא כל החיילים מקבלים מענה". חדר האוכל בבסיס אימונים בא"ח גולני. למצולמים אין קשר לכתבה
(צילום: אלעד גרשגורן)
למרות שיש עדויות שהיחס לצמחונים ולטבעונים השתפר בשנים האחרונות, המחסור במזון מותאם הפך עבור ש', קצינה טבעונית המשרתת מזה שלוש שנים, לעניין בריאותי של ממש. "לפני הצבא לא הייתה לי בעיה של מחסור בברזל, ועכשיו אני במחסור די חמור", היא אומרת. "אני בעיקר אוכלת פחמימות, ואני חיה ככה שלוש שנים. הייתה תקופה שהבאתי אוכל מהבית, אבל כמה אפשר".
למה את לא יכולה להסתמך על האוכל בצבא?
"כי הרבה פעמים פשוט שוכחים לעשות מנה טבעונית. כשאני מבקשת מהטבחים, הם בדרך כלל אומרים לי לקחת במקום זה תפוח אדמה, אבל תפוח אדמה אמור להיות התוספת, לא המנה העיקרית. מרגיש לי שזו תפיסה כזאת של הצבא, של 'הם בחרו להיות טבעונים, אז שיסתדרו'".
וכשיש תחליפים טבעוניים, איך זה נראה?
"זה יכול להיות רצועות סויה בלי טעם, שהם לא יודעים להכין. זה נגיד מה שהיה השבוע, אז לא אכלתי בכלל. המון פעמים פשוט מגישים שניצל תירס, אבל זה לא תחליף לבשר, זה פחמימה עם סוכר. זה לא מספיק, בטח למי שמשרת בבסיס סגור וצריך להסתמך על האוכל הצבאי כדי להזין את עצמו".
אז איך מסתדרים?
"לפעמים חיים על קורנפלקס, לפעמים אוכלים רק תוספות והרבה מאוד ירקות".
לתחושתך, על כשרות יותר מקפידים מאשר על אוכל טבעוני?
"ברור".
בצה"ל היו משוכנעים שאחד הפתרונות לכל הבלגן הזה הוא ללכת למיקור חוץ. הרעיון הגיוני: נביא קבלנים עם ניסיון בענף המזון שיתחרו במכרז, והזוכים יפעילו את מערך ההזנה בבסיס כזה או אחר. וחאלס, נגמרו הצרות.
לא ממש. קחו למשל את עיר הבה"דים, פרויקט הדגל של צה"ל בשנים האחרונות. מעל עשרת אלפים חיילים וחיילות, שכולם חייבים לאכול. "ומה שקורה שם", אומר בכיר לשעבר בתחום המזון בצה"ל, "זה אסון".
חוזה ההסעדה הראשון לבסיס, בהיקף של כ־80 מיליון שקל בשנה, בוטל לאחר סכסוך משפטי. את התפקיד קיבלה חברת הסעדה בשם 'לי־בר'. חיילים המשרתים בעיר הבה"דים שעימם שוחחנו, נותרו מאוד לא מרוצים. "האוכל פה על הפנים", אומר אחד מהם, מדריך באחד הקורסים המקצועיים המתקיימים בבסיס. "רואים שהוא לא מושקע בשום צורה. גם הכלים לא נקיים כמעט תמיד. אם יש מגש של כוסות, אתה צריך לעבור עשר כוסות עד שאתה מוצא אחת סבירה".
אתה אוכל בחדר האוכל בבסיס?
"כשהייתי מדריך בקורסים הייתי הולך לשם עם החניכים, כי זה חלק מהלו"ז, ואז הייתי אוכל. כשאין לנו קורס להעביר, אנחנו מסתדרים עם אוכל שאנחנו מזמינים או מביאים מהבית. יש לנו מקרר ומיקרו, אז מסתדרים. אנחנו לא הולכים אף פעם לחדר אוכל".
כמה פעמים בשבוע אתם מזמינים אוכל?
"לפחות פעם־פעמיים בשבוע, שזה יוצא בין 70 ל־100 שקל כל פעם, כי גם דופקים אותנו על המשלוח, בגלל שהבסיס נמצא באמצע שום מקום".
טענה נוספת שחוזרת ונשנית ממשרתים בעיר הבה"דים, נוגעת לכמות האוכל שמוגשת בכל ארוחה. "המנה הבשרית היא לרוב לא גדולה ולא מספיקה, בטח ללוחם סיירת שמגיע לקורס", מספר המדריך מעיר הבה"דים. "ולרוב הם צריכים להשלים עם דברים שהם מביאים מהבית או קונים".
למה לא התלוננתם?
"הבעיה שאין לנו למי להציף את הדרישה הזו. אתה צריך לעבור הרבה מאוד אנשים כדי לעשות איזשהו שינוי. התרגלנו לשתוק".
אחת הפעמים שבהן בכל זאת נעשה שינוי, הייתה כשמפקדים מסיירות מובחרות גילו שהלוחמים שהם שולחים לעיר הבה"דים חוזרים אליהם בכושר גופני נמוך יותר. אחת הדרישות של המפקדים הייתה להגדיל את כמות החלבון שצורכים הלוחמים במהלך הקורס. בצה"ל פנו ל'לי־בר' וביקשו להוסיף לארוחת הבוקר שלהם עוד ביצה אחת ביום. הבקשה הזאת גררה מלחמת עולם. "מפקדי הסיירות ממש נאבקו", אומר אותו מדריך בעיר הבה"דים. "זה היה אירוע כמעט בלתי פציח", מצטרף גורם אחר, שמעורה במו"מ שהתפתח בין הצדדים. "הצבא היה צריך לפנות למשרד הביטחון, שפנה לקבלן, שהיה צריך להסכים ולבקש כמובן תוספת כסף. ואז צריך לפתוח את הנספח לחוזה, ובינתיים עוברים חודשים, כי הזכיין מחזיק את הצבא בביצים, תרתי משמע".
גם מחוץ לעיר הבה"דים יש לא מעט ביקורת כלפי קבלני המזון. "קבלנים אזרחיים יודעים לקרוא חוזה יותר טוב מכל איש צבא", מסביר גורם לשעבר בתחום המזון בצה"ל. "אם צריך, למשל, על פי החוזה לתת שלושה סוגי גבינות, אפשר לתת את אותה גבינה לבנה, רק פעם עם בצל ירוק, פעם עם פפריקה ופעם בלי כלום. אם צריך לתת שלושה ימים בשבוע לחמניות, שזה יותר יקר מלחם, יש זכיינים שייתנו את הלחמניות ביום ראשון בבוקר, כשאין הרבה סועדים, וביום שלישי בערב, כשכולם באפטר. זה חלק מההתחכמויות שנועדו לחסוך להם כסף".
יש עוד דוגמאות?
"היה קבלן שגילה שחיילים באים לאכול רק את הקינוח, אבל מעבירים חוגר (בבסיסים גדולים הארוחה מונפקת על ידי העברת כרטיס חוגר – י"ז, א"א) כאילו הם מקבלים ארוחה שלמה. אז הוא היה מביא קרטיבים, שזה הלהיט הכי גדול לחייל בצה"ל, ועולה חצי שקל. חיילים העבירו כרטיס בשביל הארטיק הזה. זה היה הארטיק הכי יקר בתולדות צה"ל".
את הקבלנים אפשר בהחלט להבין, המטרה שלהם היא למקסם רווחים. אבל צה"ל, שרווחת החיילים צריכה לעמוד לנגד עיניו, זה סיפור אחר. במהלך מבצע שומר החומות, לדוגמה, נוצרה בעיה בבסיסים בדרום הארץ, של עובדי קבלן שחששו להתייצב במקום עבודתם. "ומה קורה אם חברה אזרחית אחת שפועלת בכמה בסיסים, מתמוטטת?" תוהה הקצין הבכיר לשעבר. "מה קורה יום אחרי זה לצבא? איך הוא מאכיל את החיילים שלו?"
תא”ל כהן, קצין לוגיסטיקה ראשי, מה באמת קורה במקרה כזה?
“אני יוצא למכרז מהיר או מגייס מילואים. בשומר החומות אכן היו עובדים שלא הגיעו לשלושה בסיסים בדרום, וגייסנו מיד טבחים במילואים”.
יש לא מעט תלונות על עיר הבה”דים.
“לפני שנה וחצי הייתי אומר לך שאני ממש לא מרוצה מ’לי־בר’. אבל לפני שנה וחצי עשינו שם שיפור משמעותי, החלפנו את כלי המטבח, שינינו את התפריטים. זה לקח זמן בגלל שמדובר בחוזה חתום, אבל עשינו את זה. הסיפור של זכיין אזרחי זה אירוע חדש שאנחנו צריכים ללמוד אותו. השתפשפנו בעיר הבה”דים, וניישם את המסקנות בבסיסים הגדולים הבאים שמוקמים בנגב בימים אלה”.
ואז לא יהיו בעיות מזון בצה”ל?
“אין בעיית אוכל בצה”ל, יש בעיית תיאום ציפיות. אני מנסה להסביר לחיילים שבצה”ל אנחנו מנהלים מטבח מוסדי, לא ג’פניקה ולא BBB”.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: “צה”ל פועל כל העת כדי לספק למשרתיו מזון ברמה גבוהה, מיטבית ואיכותית, ומקיים שיח מתמיד עם היחידות במטרה להתאים את המענה הניתן לצורכי החיילים. תחום ההסעדה בצה״ל מתנהל תחת פיקוח והשגחה תברואתית מחמירה. צה”ל רואה חשיבות עליונה בביקורת פנימית וחיצונית ופועל ליישום ההמלצות בדוחות מבקר צה”ל. כחלק מתהליכי הבקרה היזומים, מתקיימות בקביעות ביקורות פתע במטבחים, תוך בחינה של האוכל המסופק והצבת רף מקצועי גבוה.
“ביקורות רפואיות־תברואתיות מתרחשות אף הן באופן תדיר, במתכונת פתע וגם על פי תכנון, והממצאים מועברים למפקדים לשם תיקונם. בנוסף מופעל מוקד פניות המזון, המסייע לחיילים לקבל מענה המותאם להם. בימים אלו משודרג המוקד לדיגיטלי ומתקדם יותר.
“באשר לטענות על בזבוז מזון – פותחה מערכת המסייעת לניהול ולפיקוח על כמויות המזון במטרה להטמיע לקחים ולשפר את התפריטים המוצעים. במקביל, מתקיים תהליך פיתוח אפליקציה התאפשר לחיילים להזמין מראש מנת מזון. המידע יועבר למנהל המטבח ויסייע לו בדיוק הכמויות.
“במהלך השנתיים החולפות נבחנה לעומק סוגיית מוצרי המזון וחומרי הגלם הנרכשים על ידי צה”ל במטרה להרחיב את המענה לכלל המשרתים, לרבות המקפידים על אורח חיים טבעוני, לחולי צליאק ולמשרתים בעלי רגישות למוצרי מזון שונים. כחלק מהפיתוח, הוכנסו מגוון פריטי מזון לתפריט הטבעוני המוצע למשרתים והושלמה חלופה למנת הקרב המותאמת לחיילים חולי צליאק ומאפשרת להם להשתלב גם במסלולי הלוחמה. בנוסף, פותחה גם מנת קרב טבעונית והוגדלה כמות החלבון המוגשת ללוחמים בכל ארוחה וניתן מענה גם בחלבון מן הצומח המאפשר מגוון תזונתי מקיף”.
מחברת 'לי־בר' נמסר בתגובה: “חברת לי־בר פועלת יחד עם מינהלת עיר הבה”דים ומשרד הביטחון, לצמצום אותן תקלות קטנות, המאפיינות כל מערכת הפועלת בהיקפים גדולים ומספקת מאות אלפי מנות מדי חודש בחודשו. עוד יצוין כי התפריט מוכתב לנו על ידי הצבא ומשרד הביטחון, ואנו כפופים לו ללא אפשרות שינוי.
“פעילות החברה בעיר הבה”דים נמצאת תחת פיקוח, הן של מינהלת עיר הבה”דים והן תחת פיקוחו של משרד הביטחון וזאת על בסיס יומי, לרבות בדיקה יומית של העובדים, יחד עם זאת, החברה תמשיך לפעול ללא ליאות, יחד עם הגורמים השונים לטיפול בכל עניין לשיפור תפעול חדרי האוכל באופן איכותי ולשביעות רצונם של החיילים”.
פורסם לראשונה: 07:41, 19.11.21
