ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים הערב (שבת) כי שיגור הכטב"ם מלבנון לביתו הפרטי בקיסריה היה ניסיון התנקשות שכשל בו וברעייתו שרה. לדבריו, "שלוחיה של איראן שניסו היום להתנקש בחיי ובחיי רעייתי עשו טעות מרה".
בהודעתו בחר נתניהו לא להתייחס לסמ"ר אופיר ברקוביץ' וסמל אלישי יונג שנהרגו בג'באליה ומותם הותר לפני כן לפרסום. הוא הוסיף כי שיגור הכטב"ם "לא ירתיע אותי ואת מדינת ישראל להמשיך את מלחמת התקומה נגד אויבינו כדי להבטיח את ביטחוננו לדורות". לדבריו, "אני אומר לאיראנים ולשותפיהם בציר הרשע - כל מי שפוגע באזרחי מדינת ישראל, ישלם על כך מחיר כבד. נמשיך לחסל את המחבלים שלכם, נחזיר את חטופינו מעזה, נשיב את תושבינו בצפון. נשיג את כל מטרות המלחמה שהצבנו ונשנה את המציאות הביטחונית באזורנו לדורות. יחד נילחם, ובעזרת השם - יחד ננצח".
מסוק מפספס את הכטב"ם
משרד החוץ האיראני, מצידו, הכחיש שארצו הייתה מעורבת בשיגור הכטב"ם. שגרירות איראן באו"ם הבהירה כי חיזבאללה הוא שאחראי לכך.
ממצאי התחקיר הראשוני אודות הכטב"ם ששוגר העלו שהמסוק שעלה לאוויר, והכטב"ם נצפה חולף לידו, לא זיהה את כלי הטיס. על כן, אזעקות הופעלו בעורף הצבאי ולא בקיסריה. בסופו של דבר, הכטב"ם שתועד ברשתות - הוא זה שפגע במבנה בקיסריה.
זמן קצר אחרי פגיעת הכטב"ם הגיעו לביתו של נתניהו אנשי ביטחון רבים, לצד חבלני משטרה, כוחות פיקוד העורף וחברי כיתת הכוננות בקיסריה. בנוסף, לבית הפרטי הגיעו גם אנשי מס רכוש, כדי לאמוד מקרוב את הנזקים שנגרמו בבית.
חיזבאללה שיגר שלושה כטב"מים לעבר המעון, שניים מהם יורטו - ואחר לא זוהה עד שפגע בבית בקיסריה, מבלי שהופעלה אזעקה. ראש הממשלה ובני משפחתו לא שהו בבית באותה עת, ולפי לשכתו הוא כלל לא שהה בבית בשבוע האחרון. עם זאת, שכניו של נתניהו סיפרו כי ראו שיירה עוזבת היום את המתחם.
אחת השכנות סיפרה: "בדרך כלל יש שיירה ארוכה יותר, אבל הייתה כאן תנועה מאוד קצרה, של רק כמה רכבים". שכן המתגורר בסמוך למבנה שנפגע סיפר: "חשבתי בהתחלה שמדובר בפעילות כוחותינו כי לא היו אזעקות, הייתי בדרכי לשוב לישון ואז החלה בהלה גדולה. היו שכנים שסיפרו שהייתה תנועה ערה של כוחות ביטחון סביב אחד הבתים כאן בקיסריה".
אופק מור, תושב המתגורר בסמיכות למקום הפגיעה, תיאר בפירוט: "אני גר ממש צמוד למקום הפגיעה. השעה הייתה 7:50 ושמענו זמזום באזור. מספר שניות אחרי הזמזום שמענו פיצוץ והתנגשות. בהתחלה חשבנו שמדובר בפיגוע כי היה פיצוץ אדיר בדציבלים שאנחנו לא רגילים אליהם. השמועות טפטפו שכטב"ם פגע במבנה. חשבנו אולי זו מתקפה איראנית".
זירת הנפילה בקיסריה
(צילום: שרון צור)
מור זעם על כך שלא הופעלה אזעקה על חדירת הכטב"ם לקיסריה. "לא הבנו למה לא הופעלה אזעקה, איך אנחנו יכולים להרגיש מוגנים? זה לא נתפס. אחרי האסון לפני כמה ימים שבנו שוב לאירוע - בהעתק דומה, בלי התרעות, כטב״ם חזר בגובה נמוך. מסוקים לא מצליחים ליירט אותו מכיוון הים ואז הוא פגע כאן בבית בקיסריה".
פרשננו רון בן ישי מסביר כי הקושי ביירוט הכטב"מים נעוץ בשילובם בין מטחי רקטות עצימים לטווח קצר. המטרה היא הן לבלבל ולהטעות את מערכות הגילוי והיירוט, בעיקר של כיפת ברזל, והן לגרום גם לשברי יירוט רבים ליפול באזורים נוספים, גם במקרה שלא התפוצצו בהם ישירות רקטות. מדובר ב"הרוויה משולשת": גם של אמצעי הגילוי, גם של סוללות היירוט של כיפת ברזל, וגם מאמץ לנצל את שברי היירוט כנשק. הכמות של הרקטות והכטב"מים היא לב השיטה שנוקט חיזבאללה כעת.
כאשר מדובר בכטב"מים, היירוט מבוסס בחלקו הגדול על מטוסים, מסוקים ואמצעים אחרים, בעוד שיירוט רקטות מתבצע על-ידי אמצעי גילוי ובקרת אש (מכ"מים) של כיפת ברזל. ההסבר הוא טכני ומסובך, אבל נראה שחיזבאללה מרכז ירי רקטות רב לעבר אזור מטרה מצומצם יחסית, בעוד שאת הכטב"מים הוא משגר לכל הכיוונים במטרה להעסיק ולהסיח את תשומת הלב של אמצעי הגילוי באזורים אחרים.
כתוצאה ממתקפת הכטב"מים הזו, הופעלו אזעקות מבלי שאפליקציית פיקוד העורף תיתן התרעה לגבי אותו אזור ("פוליגון", כפי שקוראים לו בפיקוד העורף). הדבר נובע ממדיניות חדשה שמותאמת במיוחד להתגברות השימוש בכטב"מים, הן על-ידי חיזבאללה מלבנון והן על-ידי המיליציות השיעיות מעיראק וסוריה. המדיניות הזאת אומרת שברגע שיש התרעה על כטב"ם, ויש הערכה לגבי הנתיב שבו הוא אמור לטוס, ניתנת התרעה באותם מקומות שבהם יש מטרות צבאיות או מטרות תשתית או אפילו יישובים אזרחיים צפופים. זאת מבלי שיש איום ממשי, אלא רק איום משוער. לפיכך לא הופעלה אזעקה בקיסריה, אלא באזורים אחרים כמו גלילות.
