היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כתב היום (חמישי) לבג"ץ כי אין אין תשתית ראייתית מספקת ביחס לפעולותיו של פרופ' עודד גולדרייך, המצדיקה את ההחלטה לשלול ממנו את פרס ישראל. לפיכך, לדעתו של היועמ"ש בג"ץ צריך לקבל את העתירה נגד מניעת הפרס מהמדען.
מנדלבליט מסר את הודעתו לבג"ץ במסגרת הדיונים בעתירה לבג"ץ העוסקת בהחלטת שר החינוך לשעבר יואב גלנט לדחות את המלצת ועדת הפרס, ולא להעניק את הפרס בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך, עקב תמיכתו לכאורה בחרם על מוסדות ישראליים.
המחאה של מיכל בת אדם בטקס פרסי ישראל
(צילום: אינטלקט)
היועמ"ש קבע בתשובתו עמדה תקדימית שלפיה קריאה לחרם על מדינת ישראל או מוסדותיה יכולה לשמש כשיקול רלוונטי ולגיטימי במסגרת קבלת החלטה ביחס להענקת פרס ישראל. עם זאת הוא הדגיש כי יש להביא בחשבון רק את פעולותיו של המועמד לקידום חרם, ולא את עמדותיו או דעותיו. זאת בניגוד לפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, שלפיה לאור אופיו המקצועי, הא-פוליטי והממלכתי של פרס ישראל, ובגלל ההשפעה שעשויה להיות לעניין על חופש הביטוי, ניתן להתחשב בשיקולים שאינם קשורים להישגיות מדעית-מקצועית רק במקרים חריגים וקיצוניים.
בתשובתו הסביר מנדלבליט כי במקרה הספציפי של פרופ' גולדרייך, התשתית הראייתית ביחס לפעולותיו לא מספיקה כדי לעמוד בסטנדרט הגבוה הנדרש כדי לפסול את מועמדותו לקבלת הפרס. בין היתר בגלל שמיוחסות לו פעולות בודדות, שכולן למעט אחת נעשו לפני שנים רבות. עוד כתב מנדלבליט כי פעולותיו אינן עדכניות, חוזרות וחד משמעיות מספיק.
בחודש שעבר, ימים לפני שסיים את תפקידו, הודיע שק החינוך גלנט ליועמ"ש כי הוא דוחה סופית את החלטת ועדת פרס ישראל להעניק לפרופסור עודד גולדרייך את הפרס בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב.
קדמה לכך החלטת בג"ץ כי לשר יש סמכות לפסול את החלטת ועדת הפרס על זהות הזוכה. השופטים אפשרו לשר לשקול מחדש את ההחלטה המקורית לפסול את מתן הפרס לפרופ' גולדרייך.
