הערב (שלישי) הותר לפרסום כי שלושה חיילי צה"ל נוספים נפלו במהלך הלחימה ברצועת עזה, ובכך עלה מספר החיילים שנהרגו מתחילת המלחמה ל-495.
שי שמריז ז"ל - קרוב משפחה של אלון שמריז ז"ל, החטוף שנורה בשוגג
רס"ן שי שמריז ז"ל, בן 26 ממרכז שפירא, מפקד פלוגה בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל וסרן (מיל') שאול גרינגליק, בן 26 מרעננה, קצין באותו הגדוד, נהרגו בהתקלות מול מחבלים בדארג' תופאח, המעוז האחרון של חמאס בצפון הרצועה. באותו הקרב נפצעו באורח קשה קצין ושני לוחמים מהגדוד. בנוסף, לוחם בסיירת נח"ל נפצע באורח קשה בקרב בצפון הרצועה.
שאול שמריז, אביו של שי ז"ל, הוא בן דוד של אבי שמריז, אביו של אלון ז"ל, אחד משלושת החטופים שנורו בשוגג על ידי חיילי צה"ל.
שי היה בשירות קבע בעת נפילתו. הוא למד בתיכון בקבוצת יבנה ובמכינה הקדם צבאית בעלי. הוא התגייס במקור לדובדבן ואחרי קורס קצינים שובץ בנח"ל. הוא הותיר אחריו הורים, אח ואחות.
בתחילת המלחמה, לאחר אימון פלוגה, רס"ן שמריז ז"ל ערך נאום מוטיבציה לחייליו ואמר: "בכל דור ודור, היו את האנשים שקמו ואמרו הנני, אנחנו המגן של העם הזה. יש לנו היום זכות להיות לוחמים בשעת משבר, בשעת מבחן. הרגעים האלה הם רגעים קשים לעם ישראל, והם קשים מאוד. החבורה הזאת שעומדת כאן היא המגן של עם ישראל ומי שיעז לפגוע במדינה שלנו, בעם שלנו, הולך לשלם על זה ובגדול. כל מי שיעז להרים את הראש יתחרט על זה".
רק לפני כשלושה שבועות, שמריז ז"ל הגיב לפוסט בפייסבוק על סרן לירון שניר ז״ל, מפקד צוות בגולני שנפל במלחמה וכתב: "אישיות גדולה מאד. הכרתי אותו לדקה במהלך החודשים האחרונים. הוא באמת מוכשר וערכי בצורה יוצאת דופן".
יעקב, חברו של שמריז שיתף בזכרונות ממנו: "יא רציני אחד. בתחילת התקופה שלי בבסיס, אתה וחבריך כבר הייתם לוחמים ותיקים, אבל מהר התחברנו. הייתה זו אחוות הדתים שחיברה בינינו. הייתם צוות של דוסים. אהבתי את הדיבורים שהיו לנו עם משה ודביר. הייתם עוד נקודה של אור בשבילי. אני זוכר את טורניר הפינג פונג שעשינו בכפר נופש באשקלון. הזיכרונות דקים, המפגשים קצרים, אבל זו הייתה תקופה שחיינו באותם שבילים, אכלנו מאותן צלחות ושתינו קפה ביחד בזולות. היית בחור עדין ושקט, רציני ויסודי, ותמיד עם חיוך נבוך, כמו בתמונה. עוד אח שלנו יורד אל הקבר, אחרי שנלחם בגבורה בשבילנו. יהי זכרך ברוך, שמריז".
שאול ז"ל ויתר על "הכוכב הבא" כדי להילחם
סרן גרינקליק ז"ל הספיק תוך כדי המלחמה להשתתף באודישן של התוכנית "הכוכב הבא" בתחילת החודש, שם הופיע כשהוא לבוש במדים ושר את "עטלף עיוור" של חנן בן ארי.
אמו התייחסה לכך עוד לפני תשעה ימים בפוסט שכתבה: "מצדיעה לבן שלי היקר סרן (מיל') שאולי שויתר על הכוכב הבא ונשאר להלחם עם הפלוגה. תחזרו לשלום בעז"ה ונתחיל משהו חדש. זה מה ששאולי כתב: 'דמיינתי את השנה הזאת אחרת, שנה של שאיפות והגשמת חלומות. עכשיו אני חי חלום ישן, להילחם בשביל המדינה. חלום חדש ואחר יצטרך לחכות קצת. תודה על מילים חמות ומפרגנות וגם על הביקורות.
מקווה שהתקופה הזאת חולפת ושתחלוף מהר. מבטיח להמשיך להילחם על המדינה הזאת שאני אוהב וגם על החלומות שלי בעתיד. כרגע יש רק דבר אחד בראש שלי וזה להמשיך להילחם בחושך עד שנראה את האור. בזאת הסתיימו שידורינו לעונה הקרובה".
שליו ביטון ששירת עם שאול שיתף סרטון שלו שר בקריוקי וכתב: "הבחור עם העיניים הכי יפות שפגשתי! אין מילים לתאר אותך בכלל, היית הקצין הכי גבר, היית קודם כל בן אדם, ערכי , מקצועי אבל גם הכי מצחיק שיש. היינו עושים קריוקי כל ערב , ואיזה קול היה לך, של מלאך. היום אני יודע שאתה באמת אחד כזה. בסרטון יש עוד מלאך - עומר טביב ז"ל (נהרג במבצע "שומר החומות"), היחידים בפלוגה שידעו לשיר, המלאכים של הפלחוד. עכשיו תנוחו לכם , תשירו ביחד ותחזקו את כולנו. זכיתי לשרת איתך אחי היקר💚".
חברה של המשפחה, חוה זינגבוים, ספדה לו בפוסט: "שאולי יקר שלנו. נפלת בקרב על הגנת המולדת שכל כך אהבת. גדלת אצלנו כמו בן. הטלפון שלי מלא תמונות שלך מאושר יחד עם המשפחה שלנו. קראת לי מאמא וקראתי לך אהוב שלי. כמה רגעי אושר ושמחה חלקנו. בחייך הקצרים הספקת למצות כל רגע, אפילו את חלום חייך לשיר ב'הכוכב הבא'. היו לך סדרי עדיפויות ברורים: המדינה, המשפחה והחברים היו בסדר עדיפויות ראשון. פרשת מתחרות חייך כדיי לחזור לשרת את המדינה שכל כך אהבת. אתה הפנים היפות של הדור הצעיר שלנו. גאים בך שאול, גאים במשפחה שלך, לא נשכח אותך ואת חבריך הי"ד. רותי וצבי האהובים תנחומינו וצערנו".
ניר קריסטל, המתמודד על ראשות העיר רעננה מטעם רשימת "רעננים" בה חבר גם אביו של שאול ז"ל ספד לו: "הלב נשבר. יחד עם כל חבריי לרשימת 'רעננים' ובשם כל תושבי רעננה וכל בית ישראל, אנו מבכים מרה את מותו של גיבור ישראל, סרן במיל' שאול גרינגליק. שאול הוא בנו של חבר הרשימה צביקה גרינגליק, אשר בעבר כבר כיהן כחבר מועצת העיר. שאול הי"ד, בחר לוותר על 'הכוכב הבא' לטובת המשך הלחימה עם חייליו. רעננה איבדה את אחד מטובי בניה. יהי זכרו ברוך לעד".
מאור ז"ל מצא חנוכייה בעזה וניסה לאתר את בעליה בישראל
רס"ר (מיל') מאור לביא, בן 33 מסוסיה, לוחם בגדוד 450, נפל בקרב במרכז הרצועה בפאתי אל בורייג', בו נפצע באורח קשה לוחם מילואים מאותו הגדוד.
לביא, אב לארבע בנות, הוא ההרוג השלישי מהיישוב סוסיא. לפני ארבעה ימים הוא סיפר בפוסט בפייסבוק על חנוכיה שמצא במהלך פשיטה באחד מהבתים בשג'אעיה - ובריאיון לרשת ב' ניסה להגיע למשפחה מאחד מיישובי העוטף ממנה נגנבה החנוכייה ב-7 באוקטובר. "אשמח להחזיר אותה לבעליה. כמובן שזכינו להדליק איתה את הנרות השביעי והשמיני. אם למישהו יש קצה חוט למי שייכת החנוכייה, אשמח לשמוע".
בפוסט אחר שכתב לפני ארבעה ימים התבדח לביא כשהעלה תמונה שלו לצד לוח כיתה וכתב: "לכל המורים שלא האמינו בי תראו איפה אני היום".
חבריו של לביא קיבלו בתדהמה את הבשורה הקשה וספדו לו ברשתות החברתיות. חברו משה כתב: "הלב שלנו שותת דם, מסרבים להאמין ולא מעכלים, היית מאור ואור לכולם, נזכור אותך חייכן ומאיר תמיד".
חברתו ירין ספדה: "האדם הכי טוב לב ומצחיק שהכרתי בחיי. אתה בטח צוחק עלינו שם על כל הדמעות שנשפכות פה. אין מי שלא אהב אותך. תודה על הזכות להכיר אותך, לא נשכח אותך לעולם".
החבר אוראל: "לא מאמין שאתה כבר לא איתנו אח יקר, השם ייקום דמך! תמיד היית מלא בשמחת חיים ועסוק בלעזר לאחרים או לשמח מישהו. גיבור ישראל".
בארגון "איחוד הצלה" שם שימש לביא כמתנדב ספדו לו: ״ארגון המתנדבים הלאומי - איחוד הצלה, המום, כאוב ומרכין ראשו עם קבלת ההודעה המצמררת על נפילתו של המתנדב היקר והמסור החובש מאור לביא הי"ד מסניף הר חברון ולב השומרון. אנו מחבקים את המשפחה בשעה קשה זו, שולחים את תנחומנו ומי ייתן ולא תדעו עוד צער לעולם".