ארצות הברית מזהירה מדי יום מפלישה רוסית אפשרית ומתכוננת להטלת "אם כל הסנקציות", באוקראינה מתכוננים לעימות מול המעצמה שסיפחה מהם את חצי האי קרים והרוסים ממשיכים להכחיש כי יש להם כוונות תוקפניות. אבל מהם נתיבי הפלישה האפשריים לתוך אוקראינה, ומהם הפערים בין שני הצבאות? הנה ההשוואה בין רוסיה לאוקראינה, לפני מלחמה שייתכן שתגיע.
בדירוג הצבאות של "ביזנס אינסיידר" מדורגת רוסיה שנייה, אחרי ארצות הברית. לפי מדד אחר, שאף הוא הציב את רוסיה במקום השני ברשימת הצבאות, נמצאת אוקראינה במקום ה-22. לרוסים מספר הטנקים הגדול בעולם, צי המטוסים הכי גדול אחרי ארה"ב והיא שלישית במספר הצוללות (64) אחרי ארצות הברית וסין. למוסקבה גם מספר ראשי הנפץ הגרעיניים הגדול ביותר – יותר מ-6,200.
אוקראינה היא המדינה הגדולה באירופה אחרי רוסיה מבחינת שטחה, אבל צוללות וראשי נפץ גרעיניים אין לה, וגם בהיבט הנשק הקונבנציונלי הפערים עצומים. הם גדולים במיוחד כשבוחנים את חילות האוויר. לרוסים יותר מ-1,500 מטוסי קרב לעומת פחות מ-100 לאוקראינים, וגם ההפרש במספר המסוקים עצום – 544 לעומת 34.
בחילות היבשה הפערים קטנים יותר. לרוסים פי 4.5 חיילים בשירות פעיל (כ-900 אלף לעומת כ-200 אלף), פי 5 טנקים (יותר מ-12 אלף לעומת כ-2,500) ופי 2.5 משוריינים (כ-30 אלף לרוסים לעומת יותר מ-12 אלף לאוקראינים). ב-2020 תקציב הצבא הרוסי היה יותר מ-61 מיליארד דולר – 11.4% מההוצאה הממשלתית. לשם השוואה, תקציב צבא אוקראינה עמד על 5.9 מיליארד דולר, 8.8% מסך ההוצאה הממשלתית.
לפי האוקראינים, בגבול רוסיה-אוקראינה ריכזה מוסקבה כ-130 אלף חיילים רוסים. מוסקבה כבר קירבה כוחות שיכולים לפגוע באוקראינה, ובכלל זאת טילים בליסטיים לטווח קצר מסוג איסקנדר, משגרי רקטות וכן טנקים וארטילריה. לצד זאת, לפי ההערכות כ-20 אלף חיילים נמצאים בסמוך לשטח המחוזות הבדלניים לוהנסק ודונייצק שבמזרח אוקראינה– בהם שולטים המורדים הפרו-רוסים, שב-2014 הכריזו במחוזות הללו על מדינות שלא מוכרות על ידי אף מדינה בעולם.
מוסקבה טוענת כי הממשלה הפרו-מערבית בקייב נערכת למבצע נגד אותם בדלנים. בעולם מפרשים את הטענה הזו כהכנת הקרקע לפלישה של צבא רוסיה לשטח האוקראיני, כביכול כדי להגן על המורדים הפרו-רוסים. הקרמלין מכחיש שהוא מתכנן פלישה יזומה.
ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי לפי הרשויות באוקראינה, רוסיה העבירה בשנה האחרונה לשני מחוזות אלו חמישה גדודים הכוללים 5,000 חיילים, בנוסף ל-12 אלף שכבר הוצבו שם. בסך הכול, מספר החיילים הרוסים והבדלנים בדונייצק ולוהנסק מגיע כפי הנראה ל-30 אלף.
במקביל, ב-10 בפברואר אמור להתחיל תרגיל משותף גדול לרוסיה ולבת בריתה בלארוס – שבמערב חוששים כי הוא עשוי לשמש כהכנה למלחמה. מוסקבה כבר שלחה לשכנתה כוחות רבים הכוללים בין היתר שתי סוללות נ"מ מתקדמות S-400, מערכת הגנה אווירית פנציר S1 וגם מטוסי קרב סוחוי 35, דוגמת אלו שהשתתפו בפטרול הרוסי-סורי בשבוע שעבר, גם סמוך לרמת הגולן.
אתמול אמרו בבית הלבן כי לרוסיה כבר 5,000 חיילים בתוך בלארוס. שגרירת ארצות הברית לאו"ם חשפה כי לפי המידע שבידי וושינגטון, רוסיה מתכוונת להגדיל את כוחה בגבול בלארוס-אוקראינה לאף יותר מ-30 אלף חיילים. בנוסף, בים השחור שמדרום לאוקראינה יותר מ-20 ספינות מלחמה רוסיות.
לפי ניתוח שנערך על ידי המרכז ללימודים אסטרטגיים (CSIS), לרוסיה שלושה נתיבי פלישה אפשריים. לפי הנתיב הצפוני, הכוחות הרוסיים יתקדמו לעבר בירת אוקראינה קייב מהצפון וייתכן שגם משטח בלארוס עצמה - אם בת הברית של מוסקבה תאפשר לרוסים להשתמש במערכת התחבורה שלה.
לפי הנתיב המרכזי, רוסיה יכולה לשלוח כוחות מאותה "רפובליקת דונייצק" שנמצאת בשליטת המורדים הפרו-רוסים, במטרה להתמקד מערבה ולהרחיב למעשה את שטחן של רפובליקות דונייצק ולוהנסק – שלמעשה נמצאות בשליטת מוסקבה.
לפי הנתיב הדרומי, הכוחות הרוסיים יתקדמו מחצי האי קרים – שאותו כבשו ב-2014 – לכיוון צפון, לתוך שטח אוקראינה. ייתכן שהם ינסו לחסום את גישת אוקראינה לים ולחבר בגשר יבשתי בין דונייצק לקרים, תוך שהם משתלטים על עיר הנמל מליטופול.
אל מול עיבוי הכוחות הרוסי בכל הגזרות, גם אוקראינה פועלת כמובן. האוקראינים ריכזו 120 אלף חיילים במזרח המדינה וקיבלו סיוע צבאי מכמה מדינות: בין היתר טילים נגד טנקים מסוג ג'בלין מאסטוניה וטילי נ"מ מסוג סטינגר מלטביה וליטא. קייב משתמשת גם במל"טים לסיור בייראחטאר, תוצרת טורקיה.
בשבוע שעבר קיבלו האוקראינים משלוח נשק נוסף מארצות הברית, כחלק מחבילת הגנה בסך 200 מיליון דולר שאישר הנשיא ג'ו ביידן בדצמבר. האמריקנים הודיעו כי 8,500 חיילים נמצאים בכוננות גבוהה להישלח לאירופה, נאט"ו הציבה מטוסי קרב במדינות הגובלות ברוסיה – אבל ככל הנראה יהיו אלה האוקראינים שיצטרכו להילחם לבדם ברוסים, אם ולדימיר פוטין יורה בסופו של דבר על פלישה.