רב-סמל ראשון במיל' איל מאיר ברקוביץ' (28) מירושלים, לוחם בגדוד 699 בעוצבת "חצי האש" (551), נפל אתמול בצפון רצועת עזה לצידו של גל איזנקוט, בנו של השר גדי איזנקוט. הבוקר הוא הובא למנוחות בהר הרצל שבירושלים, שם סיפרו קרוביו על אדם צנוע שהצליח בכל דבר עשה.
הלווייתו של איל מאיר ברקוביץ'
(צילום: כאן 11)
בת זוגו סיפרה על צניעותו, ואמרה כי היה "יס מן", כזה שעושה כל מה שמבקשים ממנו - ואז יגיד שזה "שטויות, בקטנה". היא אמרה כי ברקוביץ' היה איש של שלווה ונחת. "אמרת לי 'מה רע לי בחיים? טוב לי בעבודה, אני אוהב את הלימודים ויש לי אותך. מה אני צריך יותר מזה?'". היא סיכמה: "זה מוקדם לי, אהוב שלי. מוקדם מדי. תודה על תקופה מדהימה, אני אוהבת אותך ומתגעגעת מאוד".
האחות רעות הוסיפה: "לא דמיינתי שאצטרך לכתוב הספד על אח שלי. היינו החברים הכי טובים, שמרנו אחד על השני תמיד מפני העולם. אני נזכרת ברגעי הילדות שלנו, איך בנינו מחנה ושיחקנו שעות. אני זוכרת שלגדול בצילך היה לא פשוט, כי היית טוב בהכול. בשלב מסוים החלטתי לשחרר כי הבנתי שיותר טוב ממך אי אפשר".
"אנחנו חווים הרבה נפילות בתקופה האחרונה, והנה זה הגיע גם אלינו", הוסיפה. "זו נפילה קשה. ברגיל הייתי משחררת ומוותרת, אבל הפעם - בשבילך - אנחנו נמשיך. כנראה שניפול, אבל לא נוותר ונקום. עצוב לנו בלעדיך. השכבנו את כרמל לישון אתמול בלילה ואמרנו לה שעכשיו איל מלאך, ושכשנגיד לפני השינה 'המלאך הגואל' אז נחשוב עליך".
אחות נוספת, מרים, ספדה: "אני רוצה להזכיר את הכוח שלך, שכל כך הערצתי. הייתה בך כנות שאין כמוה, יושרה פנימית ומחויבות רק למי ומה שאתה, בלי פוזות, בלי עיסוק במה ואיך יגידו. כל ההוויה שלך בפנים ובחוץ מחוברת לאמת מדויקת, לבחירה. אתה פשוט הכי טוב בכל דבר. הכי נערץ ואהוב על כולם. אני כל כך גאה להיות אחות שלך, ויודעת שגם אתה היית גאה להיות אחי".
היא סיפרה כי ההודעה האחרונה בשיחת הווטסאפ שלהם הייתה "קישור לפיג'מה שהצעתי לך לקנות למיכל ליום נישואין. אתה לא קנית לה, וכבר לא תקנה. גם לא תקנה לי מתנה ליום נישואין שלי, ולא תהיה בחתונה שלי, וזה כל כך לא פייר. אני אוהבת אותך, הלוואי שהייתי טיפה יותר כמוך והלוואי שהייתה ניתנת לי ההזדמנות להיות פה איתך. תחסר לנו כל כך".
האח ארז הוסיף: "הייתה בך צניעות יפיפייה, היו לך את כל הסיבות שבעולם להתגאות ולהשוויץ, להרגיש עליונות על כולם. תמיד חכם דגול, לוחם בסיירת מטכ"ל, במגלן, ציון פסיכומטרי מוגזם, לימודי רפואה, כישרון ציור אדיר, כדורסל ועוד המון כישורים והישגים שאנשים רק היו חולמים עליהם. כל זה לא סנוור אותך, לא גרם לך להרגיש אפילו מילימטר מעל הסובבים אותך".
הוא ציין: "הדבר הראשון שעובר לי בראש כשאני חושב עליך הוא צחוקים של שולחן שבת. הציניות, עקיצות, בדיחות, תמיד יודע להשחיל את המשפט המדויק או איזה ציטוט מטופש מהמאגר שלך ולגרום לכולם לצחוק. תמיד בשמחה, תמיד מחייך. אתמול, כשקיבלנו את הבשורה, היינו רגע לפני תחילתו של מסע כומתה לחיילים שלי. עמדתי בפני דילמה אם לצאת או לא. החלטתי לצאת, אני בטוח שזה מה שאתה היית רוצה שאעשה. חייבים לבחור בחיים".
האחות תמר ספדה: "אין לי מושג מה אני עושה פה ולמה אני מדברת עליך בלשון עבר, זה פשוט לא נתפס. אף פעם לא היינו החברים הכי טובים וגם לא דיברנו מרחוק, אבל תמיד כשנפגשנו שאלת, התעניינת ובדקת שהכול טוב. הראית לי שיטות כל כך פשוטות לפתור בעיות שבעיניי נראו כל כך גדולות. היית האח הכי מושלם, מקווה שאצליח אפילו בקצת להיות כמוך, להשקיע ולהתמיד בתחביבים שלי, ברצונות שלי, בחלומות שלי. העם שלנו צריך עוד אנשים כמוך, אולי ככה העולם ייראה אחרת".
