היועמ"שית על מינוי הרמטכ"ל: "איפוק - אין משמעו שיתוק"
(צילום: שמוליק דודפור)
בצל סערת מינוי הרמטכ"ל בימי כהונתה של ממשלת מעבר, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה רמזה הבוקר (שלישי) בנאום שנשאה בכנס השנתי של ארגון היועמ"שים באוניברסיטת תל אביב כי ניתן יהיה לאשר מינוי חדש גם בתקופת הבחירות, והבהירה כי "מים סוערים לא יסיטו אותנו מדרכנו - איפוק אין משמעו שיתוק". לדבריה, "השאלה תיבחן על פי נסיבות העניין ובלי שיקולים זרים". ynet העביר את דבריה בשידור ישיר.
"בעת מתן ייעוץ משפטי לרשות המבצעת, על היועץ המשפטי בשירות הציבורי לעשות כל שניתן על מנת להגשים את מדיניות הדרג הנבחר, ובו בעת להקפיד הקפדה מלאה על כך שהפעלת הסמכות השלטונית תעשה אך ורק בתוך גבולות הדין", אמרה בהרב-מיארה בפתח דבריה. "אין כל מקום לאפשר סטייה מחוץ לגבולות הדין. הפעלת כוח שלטוני מחוץ לגבולות הדין הינה פעולה בחוסר סמכות. אנו מתנהלים בדרך זו גם בתקופה הנוכחית".
6 צפייה בגלריה
"מים סוערים לא יסיטו אותנו מדרכנו". גלי בהרב-מיארה בכנס ארגון היועמ"שים
(צילום: מוטי קמחי)
"ב-30 ביוני אישרה מליאת הכנסת את חוק התפזרות הכנסת ה-24, לפיו הכנסת תתפזר לפני גמר תקופת כהונתה והבחירות לכנסת ה-25 יתקיימו ב-1 בנובמבר". המשיכה בהרב-מיארה. "כפי שהבהרתי במכתבי אל חברי הממשלה, מהמועד בו הוחלט לפזר את הכנסת הפכה הממשלה המכהנת לממשלה יוצאת, ולאחר יום הבחירות – תהפוך הממשלה לממשלת מעבר. ממשלה זו ממשיכה אמנם לכהן עד שתקום הממשלה החדשה, אך מרחב הפעולה שלה ואופן הפעלת סמכויותיה, כמו גם של העומד בראשה, שונים משל ממשלה רגילה.
"ממשלה יוצאת מחויבת באיפוק בהפעלת סמכויותיה לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופה זו. מתחם הסבירות לעניין זה נבחן בשים לב למאפייניה של הסמכות הקונקרטית המופעלת, ובהתחשב באיזון הנדרש בין הצורך בעשייה ממשלתית לבין דרישת האיפוק כאמור. זאת, בין היתר, גם בתחום המינויים לתפקידים ציבוריים. בהתאם לפסיקותיו של בית המשפט העליון, נקודת המוצא היא שככלל יש להימנע במהלך תקופת בחירות מאיוש תפקידים ציבוריים".
"יחד עם זאת, מדובר בנקודת מוצא אשר יש לבחון אותה על פי מכלול נסיבות העניין", המשיכה היועמ"שית. "כפי שהובהר בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא, אין איסור מוחלט על קיום מינויים, אף של בכירים, בתקופת בחירות. השאלה היא שאלה של עובדות ואיזון בין הרציונלים השונים הרלוונטיים לעניין. אין זה ניתן, ואין זה נכון, להקפיא את העשייה הממשלתית. יש לאפשר למדינה את המשך תפקודה. לפיכך, ככל שמידת החיוניות בפעולה השלטונית גוברת, כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת, ולהפך. הכל לפי נסיבות העניין. איפוק אין משמעו שיתוק.
"בתוך כך, ונוכח טענות שהושמעו בשדה הציבורי, אומר את הברור בעיניי: החלטות בנושא ייעוץ משפטי לרשות המבצעת, ובתוך כך גם החלטות על ענייני מינויים בתקופת בחירות, מתקבלות על פי אמות מידה מקצועיות קבועות, המפורסמות בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אין מדובר באמות מידה אשר נקבעו למערכת בחירות כזו או אחרת. ההחלטה האם פעולה מסויימת יכולה להתבצע בתוך תקופת בחירות, ובתוך כך גם השאלה האם ניתן לבצע מינוי כזה או אחר, נבחנת במסגרת הליך עבודה סדור, הכולל בחינה של החיוניות של הפעולה השלטונית אל מול הרציונאלים שבבסיס דיני הבחירות".
ח"כ קיש: "מקווה שהיועמ"שית לא תתן יד להחלטה פוליטית"
(צילום: אבי חי, נוויל האריס)
בהרב-מיארה סיכמה: "ההחלטה של הייעוץ המשפטי לממשלה תתקבל תמיד רק על פי עובדות העניין והדין החל עליהם. ההחלטה תתקבל על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ללא השפעות זרות ומתוך שיקולים ענייניים בלבד".
אחרי היועמ"שית עלה לדבר שר המשפטים גדעון סער, שהתייחס לאיומים כלפי גורמים במערכת המשפט, הן מצד האזרחים והן מצד הפוליטיקאים. "היום אנחנו נמצאים בנקודה שבה לכאורה יש סתירה בין שני כוחות - נטורי קרתא של מערכת המשפט שאומרים שלא צריך שום שינוי, והכוח השני שבא להרוס מהיסוד גם באופן גלוי. זו מגמה מאוד מסוכנת, ונתקלנו בה בדברים של ח"כים שבסגנון סיציליאני טיפוסי נתנו ביטוי לאיומים מפורשים שאנחנו שומעים אותם גם כלפי בית המשפט העליון".
"כל מי שרוצה מערכת משפט עצמאית, בלתי תלויה ואיתנה חייב להבין מה המציאות שאנחנו עומדים מולה", המשיך סער. "באופן חד וברור מוצבת בפנינו אפשרות ריאלית לחילופי משטר ולשינוי מדינת ישראל. מעולם לא היה מישהו שחלק על העצמאות של הרשות השופטת. עכשיו יש הצעות מצד ח"כים מסוימים שהממשלה תמנה את שופטי העליון - המשמעות היא פוליטיזציה של בית המשפט. אני חושב שכאשר הדברים מונחים בצורה גלויה, אי אפשר להתעלם מחומרתם. הציבור לא רוצה לחיות במערכת משפט כנועה ושמפחדת מאיומים".
דבריה של בהרב-מיארה מגיעים אחרי שהיועץ המשפטי של מערכת הביטחון הגיש לה חוות דעת מקצועית שלפיה ניתן למנות רמטכ"ל גם בתקופת הבחירות. בתגובה, ח"כ יואב קיש מהליכוד איים על היועמ"שית בטוויטר: "אם היא תאשר מינוי רמטכ"ל לממשלת מעבר - היא תוחלף מיידית כשנחזור לשלטון".
קיש הוסיף כי לדעתו, "אם היועמ"שית תחליט לתת לממשלת מעבר למנות רמטכ"ל, זו תהיה החלטה שערורייתית ופוליטית שבחיים לא הייתה מתקבלת אם הייתה פה ממשלת ימין". הוא ציין: "אני חושב שמן הראוי ששר הביטחון הבא הוא זה שימנה את הרמטכ"ל שאיתו הוא הולך לעבוד מספר שנים קדימה. אין שום סיבה לא להאריך את כהונת הרמטכ"ל הנוכחי בכמה חודשים".
על הציוץ הגיבה מפלגת יש עתיד, שכתבה: "אז זהו, שלא תחזרו לשלטון", ואילו שר המשפטים גדעון סער בחר להגיב במילה אחת: "גנגסטריזם". קיש הגיב לסער בחזרה: "ברור, לכם הכול מותר". גם חבר הכנסת שלמה קרעי הצטרף לקלחת וכתב בטוויטר על היועמ"שית: "תאפשר, לא תאפשר, היא תוחלף בכל מקרה. כך גם כל מינויי ממשלת ההונאה. זה יקרה בקרוב בעזרת השם".
בצל הסערה, הודיעה לשכת ראש הממשלה כי יאיר לפיד שוחח עם בהרב-מיארה, וציין בפניה כי יעניק לה גיבוי מלא. בהודעה נמסר כי לפיד אמר ליועמ"שית כי הוא "סמוך ובטוח שמערכת המשפט תמשיך בעשייה המקצועית, העניינית והממלכתית, כפי שנעשתה עד כה". עוד נמסר כי לפיד הודה לה ו"חזר על המחויבות לשמור על מערכת המשפט מפני אלה שרוצים לפגוע בה".
הציוץ של קיש גרר ביקורות רבות מחברי הקואליציה, ואף הוביל להתנערות של גורמים בסביבת ראש האופוזיציה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו, שציינו כי "הדברים של קיש לא נאמרו על דעתו". לאחר ההתנערות של נתניהו, הבהיר קיש בטוויטר: "לא מדובר באיום, זו לא דרכי. התייחסתי לכך שתפקיד היועמ"ש הוא תפקיד מקצועי. החלטת יועמ"ש על מינוי בכיר לממשלת מעבר מנוגדת להחלטות בג"ץ ולמעשה משמעותה החלטה פוליטית". בנוסף, אמר באולפן ynet כי "לא התכוונתי לאיים, אבל מאמין שלממשלה יש סמכות לפטר יועמ"ש".
