אבו מאזן בגרמניה: "ישראל ביצעה בפלסטינים 50 שואות"
(מתוך טוויטר)
לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) יש חיבה מסוימת, נגדיר זאת כך, להכחשת השואה. הוא אמנם מעולם לא הכחיש מפורשות שהתרחשה, אך מזה עשרות שנים הוא נוטה להמעיט בחשיבותה, להשוותה למה שעבר על העם הפלסטיני ומדי פעם לרמוז אפילו שהיהודים הם אלה שרקחו אותה.
זה החל כמובן בעבודת הדוקטורט המפורסמת שכתב במסגרת לימודיו באוניברסיטת מוסקבה בתחילת שנות ה-80, שם הסביר כי מספר הקורבנות היהודים בשואה אינו ידוע. "יכול להיות שישה מיליון ויכול להיות הרבה יותר קטן, פחות ממיליון אפילו", ציין. זה לא הסתיים שם. לפני כארבע שנים הוא אמר שהשואה התרחשה בשל מעשי היהודים ולא בגלל מוצאם הגזעי. למחרת התנצל על הדברים והסביר כי לא הייתה לו כוונה "להעליב את היהודים". והנה, אתמול (שלישי) נראה ששוב ברח לו המכחיש והפעם על אדמת גרמניה. "50 שואות", טען שהישראלים ביצעו בפלסטינים. הבוקר שוב פרסם הודעת התנצלות שבה הבהיר שהשואה היא "הפשע הנתעב בהיסטוריה".
גילו המתקדם של אבו מאזן, 86, לא יכול להוות תירוץ לדברים מסוג זה. הוא כאמור התבטא באופן דומה גם כשהיה צעיר יותר. האינסטינקט אומר לכל יהודי ולא יהודי בארץ הזו להחרים את האיש ולהסתער על לשכתו במוקטעה ברמאללה. ועדיין, המציאות מציגה בפנינו אדם מורכב שרחוק מלהיות אוהב ישראל, אך במובנים רבים הוא זה שנוכחותו והמשך תפקודו כנשיא פלסטיני מאפשר את השקט היחסי שנשמר בגדה המערבית.
גם שלל הפוליטיקאים שהסתערו עליו מאמש בהצהרות לוחמניות, אפילו ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, יודעים ומבינים שהרשות הפלסטינית בראשות עבאס היא גורם מייצב בגדה, מייצב כיבוש. בלעדיו ובלעדי הרשות, המציאות בשטחים הייתה נראית אחרת לגמרי, ולא לטובה. עד כמה שהדברים יישמעו תמוהים על רקע ההצהרות הנגועות באנטישמיות, הרי שלא מעט ישראלים חייבים לו את חייהם - חיילים ואזרחים, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו.
אבו מאזן אולי מקשקש עצמו לדעת בנושא השואה וממשיך לממן משכורות של מחבלים פלסטינים, אך באותה נשימה, מאז נכנס לתפקידו ב-2005, גם הורה למפקדים של מנגנוני הביטחון שלו לפעול נגד חמושים פלסטינים ולמנוע פיגועים נגד מטרות ישראליות. והמנגנונים אכן מנעו זאת.
אבו מאזן היה אחד הגורמים המשמעותיים בבלימת פיגועי ההתאבדות והירי בשנים 2007-2006 והיה זה הוא שדחף להעלים מהרחובות של הערים הפלסטיניות את החמושים משלל הפלגים השונים - חמאס, גי'האד אסלאמי ואפילו פתח. גם בימים האחרונים התפרסמו דיווחים בכלי התקשורת של הארגונים האסלאמיים על המעצרים שמבצעים מנגנוני הביטחון בקרב אנשיהם, ובכלל זה עינויים שהעצירים עוברים בבתי הכלא של הרשות.
במשך שנים רבות דחף עבאס את הפלסטינים לעצור כל פעילות אלימה נגד ישראל. הוא הטיף בעד מאבק מדיני לסיום הכיבוש, מה שעורר את זעמם של מקבלי ההחלטות בישראל. אך כפי שאמר לי גורם ישראלי בכיר לשעבר, שכיהן בממשלתו של אריאל שרון בשנים הקשות של האינתיפאדה השנייה: "אם מישהו היה בא ואומר לנו שהפלסטינים יפנו לבית הדין בהאג במקום לבצע פיגועי התאבדות נגדנו, ובכך היו ניצלים חייהם של 1,200 ישראלים, היינו מנשקים לו את הידיים".
בסופו של דבר, כל אירוע שמתרחש או אמירה שמושמעת בימים אלה הופכים לחלק ממערכת הבחירות הישראלית. אלה שמתהדרים כעת בכך שלא נפגשו עם אבו מאזן ותוקפים את שר הביטחון בני גנץ על שעשה זאת, שוכחים שהרשות ועבאס בראשה מסייעים במניעת פיגועים ומשמרים פה את השקט היחסי.
ואגב, מדובר באותם פוליטיקאים שהסכימו דה-פקטו לבסס את שלטון חמאס ברצועת עזה ולאפשר לו להתעצם תוך עצימת עין ישראלית. אז אמנם הם לא נפגשו עם אנשי חמאס ולא לחצו את ידם של מכחישי שואה, אבל הם הסכימו לעשות ביזנס עם ארגון טרור שקורא להשמדת מדינת ישראל, ובניגוד לאבו מאזן, גם מעודד מעשי רצח ופיגועים נגד ישראלים בימים אלה ממש.
