דחייה ועוד דחייה - ועוד דחייה. המדינה ביקשה אמש (יום ד') מבג"ץ, ממש ברגע האחרון לפני הדד-ליין המקורי בחצות, לדחות עד לשעה 14:00 את תשובתה לעתירות הדורשות את גיוס תלמידי הישיבות ואת עצירת תקציבי התמיכה באלה שתלמידיהן לא יתגייסו.
אלא שהתשובה לא הוגשה עד אז, ובצהריים המדינה ביקשה דחייה נוספת עד לשעה 16:00, תוך הסבר שהתשובה נמצאת בהליכי אישור סופיים והטיוטה שלה, שנחשפה כבר אמש, דורשת עדיין התייחסות מצד משרד ראש הממשלה. גם השעה הזו חלפה, ואז ביקשה המדינה דחייה נוספת עד ל-17:00, תוך שהיא מציינת שאותה התייחסות ממשרד רה"מ הוגשה - וכעת כתב התשובה נמצא ב"הליכי אישור סופיים". גם בחלוף המועד הזה, המדינה טרם הגישה את תשובתה.
הוראת השעה שמונעת את אכיפת גיוסם של החרדים, נזכיר, צפויה לפקוע בסוף החודש, ואז תחול החובה לגייס את כולם - כל עוד לא יעבור חוק חדש, או שהוראת השעה לא תוארך.
אמש התפרסמה כאמור טיוטה מתקדמת שגיבשה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לקראת תשובתה לבג"ץ. כ-20 דקות לפני הדד-ליין בחצות, הגישה המדינה לבסוף בקשה לדחייה ביום אחד של התשובה - והיא אמורה הייתה להגיש בשעה 14:00 את תשובתה העדכנית.
בית המשפט, יש לציין, כלל לא התייחס לבקשות הדחייה השונות של המדינה - ולכן היא כבר "מאחרת". כך או כך, מהטיוטה המתקדמת שפורסמה עולה כי היועצת סבורה שהחל מ-1 באפריל, תצטרך המדינה לפעול לגיוס החרדים - ואחרי תקופת הסתגלות קצרה גם לא להעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שלא יגויסו.
היועמ"שית הסבירה בטיוטה כי הסיבה היא היעדר סמכות לפטור את תלמידי הישיבות מגיוס, שכן הוראת השעה של הממשלה שאפשרה לא לגייס חרדים פוקעת בסוף החודש, ולא אושרה החלטה אחרת שמאפשרת את הארכתה. לכן, החל מאפריל לא יהיה מקור סמכות שיאפשר לממשלה להמשיך ולהימנע מהליכים לגיוס בני הישיבות. היא גם השאירה פתח להעברת כספי התמיכות לישיבות, במסגרת "תקופת היערכות קצרה" - שאמורה להסתיים בתום שנת הלימודים הנוכחית.
"אצבע בעין לשלטון החוק"
בחודש שעבר התקיים דיון ראשון בנושא העתירות שביקשו לחייב גיוס תלמידי ישיבות. באותו יום, בתום הדיון, השופטים הוציאו צווים על תנאי, ולמעשה העבירו בהחלטת ביניים את הנטל למדינה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, מדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הפטור מגיוס, ולמה נוכח פקיעת החוק מגיעות להם תמיכות.
משמעות ההחלטה היא שבג"ץ שוקל להתערב, ויקיים דיון נוסף, ייתכן אף בהרכב מורחב בסוגיה. אם המדינה לא תצליח לספק הסבר מניח את הדעת, השופטים יוכלו לבטל את החלטת הממשלה ולהורות על גיוס חרדים בצו קבוע. טרם נקבע מועד לדיון.
באחרונה הוגשו כאמור שורת עתירות נגד אי-גיוס תלמידי ישיבות. לפי אחת מהן, שהוגשה על-ידי התנועה לאיכות השלטון, יש לבטל את החלטת הממשלה מיוני בשנה שעברה, שקבעה כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות, ככל שיציגו בפני רשויות הגיוס אישורים בדבר לימודיהם בישיבה, לאחר שפקע מועד חוק הגיוס.
את העתירות הגישו שורת עותרים, בהם פורום איילון לזכויות אדם, זכויות חברתיות וצמיחה שוויונית באמצעות עו"ד משה שפירא, התנועה לאיכות השלטון, אחים לנשק ואימהות בחזית, באמצעות עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר.
עו"ד משה שפירא צלם: אייל לייבלב"בג"ץ חוק הגיוס" ב-2017 נקבע כי יש לבטל את החוק שנותן פטורים, שמשמעותו היא שצעירים חרדים לא מחויבים להתגייס. שמונה מתוך תשעת השופטים שישבו אז בדין קבעו כי הסדר הגיוס החדש אינו חוקתי ודינו להתבטל.
בג"ץ דחה שוב ושוב את מועד בטלות החוק על-מנת שיחוקק חוק חדש, אולם מהלך כזה לא בוצע עד היום. רגע לפני פקיעת החוק, בחרה הקואליציה הנוכחית בחקיקת הוראת שעה באמצעות החלטת ממשלה, שלפיה לא יגויסו תלמידי ישיבות. לפי העותרים, מדובר ב"תקיעת אצבע בעין לשלטון החוק תוך התרסה גלויה מצד הגורמים המעורבים בכך ברשות המבצעת כלפי בית המשפט".
פורסם לראשונה: 14:17, 28.03.24
