אלפים הגיעו בצהריים (ראשון) לחלקה הצבאית בבית העלמין בראש העין וליוו למנוחות את רב-סמל (במיל') אביתר עטואר, בן 24 מראש העין, לוחם בגדס"ר 6310, חטיבת "ירושלים" (16), שנהרג ביום שישי בפיצוץ מטען בשכונת זייתון בעיר עזה. בתקרית הקשה נהרגו גם שני חבריו, רס"ל (במיל') דניל פצ'ניוק ורס"ל (במיל') ניתאי מיטודי. עטואר הותיר אחריו הורים, רחל ואלי, אחיו איתמר (15) ואת בת זוגו ניקול, שאיתה תכנן להתחתן.
הלוויתו של רס"ל אביתר עטואר
אביו אלי ואימו רחל נפרדו מבנם, וספדו לו: "אביוש אהוב שלנו. לא מאמינים שאנחנו עומדים פה ומסכמים 24 שנים, ואיך בכלל מסכמים? אתה ילד שלנו, הפשטות השלמה והנפלאה בהתגלמותה. כל כך הרבה היה בך, החל בחיוך המקסים שמיגנט אליך אנשים. בארוחות שישי בערב חיכינו לחיקויים שלך ולסיפורים שלך. אתה סיפרת ואנחנו התגלגלנו מצחוק. הסקרנות והידע הבלתי נתפס וכל הבחירות הכול כך נכונות שעשית עבור עצמך. המוזיקה היה חלק מחייך. בן מדהים שלנו ואח מופלא לאיתי, מי ייכנס עכשיו הביתה ויצעק איתוש? מי יערוך עכשיו שיחות עומק עם איתוש? על כל מי שנפרד מאיתנו אומרים שהוא היה הכי טוב אבל אתה באמת היית הכי טוב. אביוש הלב מרוסק אבל אנחנו יודעים שהיית רוצה שנמשיך".
אחיו איתמר ספד לו בבכי: "איך נפרדים מאח שגידל אותי? לימדת אותי הכול. לימדת אותי לחייך ולנגן בגיטרה. היו לנו הרבה חוויות ביחד, מאוד אהבתי את השיחות שלנו. אפילו מריבה אחת לא הייתה לנו. בפעם האחרונה שהיית בבית אמרתי לך 'אולי אל תלך למילואים', כי זה סבב שלישי. אביתר ענה לי שהוא חייב ללכת כי זה האחים שלו. אמרתי לו 'גם אני אחיך', והוא ענה שיש לנו את כל החיים. אני אוהב אותך מאוד".
ניקול, בת זוגו, סיפרה על פגישתם הראשונה והקשר ביניהם. "מאמי, ב-27 באפריל 2021 נפגשנו בפעם הראשונה. מיד קלטתי את העיניים הטובות שלך. התחלנו לדבר ומכאן חיי השתנו. לימדת אותי מהי אהבה אמיתית. האהבה שלנו גדלה מיום ליום. גילינו דברים חדשים ביחד. חלמנו חלומות שאת חלקם הגשמנו וחלק לא". היא ספדה לבן זוגה, ונפרדה: "אהובי שלי, אני ממשיכה את המסע שלך. אמשיך את הייעוד שלך, שהוא לשמח אנשים. אתה המלאך ששומר עליי. הפרידה שלנו היא זמנית, אנחנו עוד נתראה. תודה על שלוש שנים ותודה שבחרת בי".
נציג צה"ל, סגן-אלוף שרון כדורי, ספד לעטואר: "משפחה יקרה, אנו עומדים כאן היום וכואבים את האובדן הנורא. מדינת ישראל מביאה היום לקבורה את אחד מגיבורה. אביתר, אנחנו המומים וכואבים את לכתך, בלטת כאדם עם מוטיבציה גבוהה. היית אדם מלא חיים והעלית חיוך בכל מקום שאליו נכנסת. עשית הכול למען הצוות שאהבת. כשחבר היה צריך עזרה היית הראשון להירתם. נקראת יחד עם חבריך להחזיר את הביטחון למדינה. בשישי האחרון שמעתי מאימך רחל איך כל הצוות היה מגיע לאכול את השניצלים שלה. תישאר לעד חלק מהצוות. לאורך ודרכך אנחנו מפקדי ולוחמי חטיבת ירושלים ממשיכים את הלחימה עד שיעלה האור וידחק את האפלה שנחתה עלינו ב-7 לאוקטובר".
מפקד הגדוד שבו שירת פנה למשפחתו של עטואר, ואמר: "שילמת את המחיר הכי יקר. תפקידנו להיות עבורכם בכל שתבקשו וכך נעשה. אנו עדיין בעיצומה של מלחמה ולכן נמשיך להילחם למען ילדינו. ביום שישי איבדנו את בנכם, אביתר היקר. אנו כואבים את לכתו מאיתנו כשביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. משפחה יקרה, אנחנו בגדוד נעשה הכול שנהיה ראויים. אביתר הוא גיבור והוא יהיה נצור בליבי לעד".
שגריר ארה"ב בישראל ג'ק לו סיפר כי עטואר עבד עימו זמן קצר, "אבל זמן מספיק שכולם ידעו שהוא איש טוב וחם". לו הוסיף: "הוא היה צעיר עם חלומות להקים בית עם בת הזוג שלו. לצערנו חייו נגדעו בגיל צעיר. הוא נפל למען המדינה שהוא אהב. אין מילים לנחם. אני רק מקווה שיזכרו את האהבה שלו למדינה".
"אביתר היית עם עניים טובות וחיוך על הפנים, הכאב עצום, חד ועוצמתי", ספד חבר לצוות של עטואר, אייל שיף. "בסבב הראשון של הלחימה קפצנו לאשקלון לבקר את סבתא. החיבוק שהיא נתנה לך גרם לי לקנא. לפני שבוע שוב בעזה סיפרת לי שאתה מתכנן להתחתן עם ניקול. ציפית לזה יותר מהכול. כשנכנסו לצוות כרתנו ברית, ברית דמים. עכשיו אנחנו צריכים לחזק את הצוות ואת המשפחות. לנצח נזכור אותך. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים".
לפני שבעה חודשים נהרג באסון בעבודות ליצירת אזור חיץ במרכז הרצועה חברו של עטואר, רס"ל שגיא עידן, גם הוא מראש העין. "שבעה חודשים עברו מאז שחיינו נעצרו, כששגיא נהרג", אמר עדן חבר ילדות של עטואר. "לא חשבנו שיהיה יותר גרוע. כעת אנחנו עומדים פה לכבודך. מי היה מאמין שהברק יכה פעמיים? היינו יחד בכל פרק בחיים. היית בשבילי הכול וככה תישאר. זכיתי בך כאח. אנחנו זוכרים את הפעם הראשונה שהכרת לנו את ניקול. היה בניכם משהו מיוחד, אהבה גדולה. שכרתם דירה ברמת גן ותכננת חנוכת בית כשתצא מעזה. המשפחה היתה כ"כ חשובה לך, תמיד דאגת להם. תמיד הסתכלת על הצד החיובי של החיים. זה לא יהיה אותו דבר בלעדיך".
דודו גל, נפרד: "אחיין שלי, מגיל אפס היית אור. אביתר היית חיוך, ערכים, הפצת אור סביבך". הוא סיפר כי "האהבה שנתת לבני דודים שלך, לילדים שלי, יצרה את הערצה אליך. איבדנו אותך כי היית גיבור. ברביעי היית עייף, אשתי אמרה 'תישאר'. בתי הבכורה אמרה 'אל תלך' - אבל המשכת וכעת אתה איננו. הילדים אומרים מאז שישי שהם רוצים לשחק איתך ולנגן איתך. אני פונה למנהיגי המדינה שיתנו לנו הרגשה שיש ערך להרוגים שלנו. אני מבקש תנו לנו תחושה שיש ערך לחיים שלהם".
"ניסית לטרוף את החיים, כאילו ידעת שאין זמן"
בחלקה הצבאית בבית העלמין בבית דגן, מאות ליוו למנוחות אחר הצהריים את סמל-ראשון עמית צדיקוב, לוחם בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים, שנהרג מפיצוץ מטען בדרום רצועת עזה. סמ"ר צדיקוב הוא החלל ה-700 של צה"ל מפרוץ המלחמה.
"עמיתי שלי, הדובדבן בקצפת שלי, מהכניסה הראשונה שלך לעזה פחדנו מהרגע הזה", ספדה לו אימו סיגל צדיקוב. "הייתה לנו הרגשה רעה כל הזמן אבל אתה כל הזמן הרגעת אותנו ואמרת 'אני שומר על עצמי, אני עירני'. בכל שיחת טלפון שלנו ביקשנו ממך להיות עירני ולחזור הביתה אלינו ואתה הבטחת, אבל כנראה זה לא צלח בידך. עמית שלנו אהוב, מאז שנכנסת לחיינו בהפתעה ככה יצאת בסערה. ניסית לטרוף את החיים כאילו ידעת שאין לך הרבה זמן. כל פעם כשיצאת נפגשת עם החברים מהבית, מהצבא, ועם מיה אהובתך כמובן, והקפדת להקדיש זמן לנו, לסבתא, ולמשפחה המורחבת. לנצח, תמיד אוהב אותך, ובליבנו לנצח תישאר לדיראון העולם".
הלוויתו של סמ"ר עמית צדיקוב
דניאל אחותו נפרדה: "עמית אחינו הקטן, התחלנו שלישייה ואחרי שש שנים הצטרפת אלינו. אני לא אשקר, רציתי אחות, אבל אני מודה לאלוהים שנתן לנו אותך, אח קטן ושובב שיודע להגיד את המילה הנכונה גם כשקשה". היא סיפרה כי "שחר תמיד רצה להיות אח גדול בשבילך אבל יצא מצב שתמיד הסתכל עליך בגאווה. אתה היית המודל לחיקוי בעבורו, תמיד מצחיק, חכם ויותר טוב בהכול. תמיד נזכור את החיוך על הפנים שלך לא משנה מה. אנחנו אוהבים אותך כל כך אחים שלך שחר, טל ודניאל".
"עמיתי שלי. אני לא יודעת מה לומר", אמרה מיה, בת זוגו. "הלב שלי מרוסק וזה מרגיש חלום רע. אני חושבת על כל מה שעברנו ואני מבינה שאני לא יודעת להמשיך בלעדיך, אני לא יודעת לחיות כשאתה לא פה לידי, ואני לא יודעת לנשום בלי להרגיש את החזה שלך בלילה כשאתה לידי במיטה. אתה הבן אדם הכי שמח ואופטימי שהכרתי. כל פעם חלמת איך נעבור לגור ביחד, נטייל בעולם ונתחתן בקרוב. אני אוהבת אותך יותר משאת עצמי ועדיין מחכה שתחזור אוהבת אותך לעד בובה שלי, מלאך שלי".
דודו אבי סיפר כי "בכל תקופת המלחמה נפגשנו ואמרתי לך חיים של דוד בלי שאננות. תשגיח על החברים והם עליך. לא רצינו להכביד עליך עם שאלות על מה שחווית שם. הקללת את מה שקשה לעיכול. כל הותר לפרסום תפס אותנו ועכשיו אנחנו גם חלק מהמשפחה הזו. אוהב אותך".
