כשאייל בנם היה בסך הכל בן שמונה, גילו דור וקרן (כל השמות בדויים) שהוא עבר פגיעה מינית מתמשכת על ידי בן משפחה. "הרגשתי שהנשמה יוצאת לי מהגוף", שחזרה האם בכאב את רגע הגילוי, "זה כל כך כאב שהרגשתי את זה פיזית. הוא היה ילד עדין, רגוע, ופתאום ההתנהגות שלו השתנתה והכעס שלו הלך והתגבר. במשך זמן רב ידענו שמשהו לא בסדר איתו, אבל לא ידענו מה".
יום אחד, בשיחת חולין, שיתף אייל את אביו במה שעובר עליו. "הוא אמר משהו בצחוק שנשמע לי מוזר והתחלתי לשאול שאלות", דור שחזר, "הילד סיפר לי על הדברים שהוא עשה לו, והוא היה בטוח שזה נורמלי, שזה בסדר. היה קטן מכדי להבין את זה. היינו בשוק".
לאחר תקופה שבה טופלה המשפחה במרכז לטיפול בפגיעות מיניות של משרד הרווחה, התגלתה התמונה במלואה. במשך שנתיים נפגע אייל מינית על ידי בן משפחתו. הפוגע ביצע בו מעשים מגונים שכללו מגע אינטימי ללא הסכמה תוך כדי תיעוד וצילום. "הוא לא הבין שמשהו רע קרה לו", אמרה אמו, "מלווה אותנו המחשבה מה היה קורה אם לא היינו עולים על זה, וזה היה נמשך. לא רק אצלנו, זה יכול לקרות גם לילדים אחרים".
30,348 מקרים דווחו בשנת 2021 על פגיעה בקטינים בתוך המשפחה. כך עולה מדוח העובדת הסוציאלית הראשית לחוק הנוער שמפרסם הבוקר משרד הרווחה והביטחון החברתי. נתוני הדוח מצביעים על כך שמדובר בעלייה של 6% מ-2020, אז דווחו 28,439 מקרים. גם תלונות על התעללות מינית בקטינים נמצאות בעלייה: 5,866 דיווחים כאלה היו ב-2021, עלייה של 6.5% לעומת 2020.
מנתוני הדוח, שכוללים את הדיווחים על פגיעות בילדים ובבני נוער שהתקבלו אצל עובדים סוציאליים לחוק הנוער מרוב הרשויות המקומיות בישראל, נרשמה עלייה בדיווחים על מצוקות של בני נוער בשנה שבה יצאה ישראל ממשבר הקורונה. ב-2021 התקבלו 59,533 פניות ודיווחים בחשד להתעללות, פגיעה או הזנחה, שמעלים ראיות לכאורה כי מדובר בילדים ובבני נוער שזקוקים להתערבות שירותי הרווחה. זוהי עלייה של 8% ביחס למספר הדיווחים ב-2020, שמספרם היה 55,321. מתוך כלל הפניות, 52% מהנפגעים הם בנים לעומת 48% בנות.
עוד עולה מהנתונים כי ב-2021 עיקר הדיווחים שהתקבלו נגעו לאלימות פיזית (21.9%) והזנחה (18%). מספר הדיווחים הגבוה ביותר היה בגין התעללות פיזית, 13,117. מדובר בעלייה של 7% ביחס ל-2020, אז דווחו 12,227 מקרים. כ-11,771 דיווחים עסקו בפגיעה בילדים עם מוגבלויות, ירידה של כ-6% לעומת 2020. יתר על כן, ב-2021 דווחו 2,641 דיווחים שעסקו בהתעללות רגשית – ירידה של 14% משנת 2020.
לטענתה של מ"מ סמנכ"לית שירותים חברתיים, אתי קיסוס, ממצאי הדוח הם פועל יוצא של השלכות משבר הקורונה. "אנחנו ממשיכים להתמודד עם המשבר גם כיום", היא אומרת. "שמים דגש על תוכניות לחיזוק החוסן הקהילתי והמשפחתי על מנת לסייע לילדים, לבני הנוער ולבני משפחותיהם להתמודד בהצלחה עם אתגרי התקופה".
1,515 דיווחים נרשמו על אמירות אובדניות וניסיונות אובדניים, 777 דיווחים עסקו בהתמכרויות של קטינים, ו-1,012 דיווחים היו על נוער שמעורב בפלילים. במקרה האחרון מדובר בעלייה חדה של 91% משנת 2020, אז דווחו 530 מקרים בלבד. ואולם על פי הערכות גורמי המקצוע, מקור העלייה החדה הוא במספר הדיווחים הנמוך ב-2020, שנבע מהסגרים ומהשהייה הממושכת בתוך הבתים.
מדובר רק במקרים שדווחו למשרד הרווחה. מכיוון שצוותים חינוכיים אינם עוברים הכשרה לזיהוי מצבי מצוקה אצל ילדים ובני נוער, ההערכה היא שישנם עוד ילדים רבים שנמצאים בסיכון ללא ליווי וסיוע.
"הדוח משקף את מה שאנחנו, העובדים הסוציאליים לחוק הנוער, הרגשנו", מסבירה מחברת הדוח, חוה לוי, העו"סית הראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה והביטחון החברתי. "רואים עלייה מדאיגה בשורה של פרמטרים ובנתון הכללי של מספר הילדים ובני הנוער שנפגעו. הסגרים ושיתוק מערכת החינוך הם אמנם נחלת העבר, אך אנחנו עדיין מתמודדים עם ההשלכות של המגפה. ייקח זמן עד שנראה התייצבות בנתונים".
שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי (ש"ס), אמר כי "פגיעה בילדים ובבני נוער היא פגיעה בעתיד של המדינה ובחוסנה. התופעה הזו מחייבת התייחסות מעמיקה ורצף של מענים סוציאליים, טיפוליים וחינוכיים. הדוח מהווה מפת דרכים עבורי לפיתוח שירותים לילדים ולבני נוער אשר מתמודדים עם מצבי סיכון".
לדיווח על פגיעה בילדים ובבני נוער ולקבלת מידע וסיוע ניתן לפנות למוקד 118 שפעיל 24/7. כמו כן, ניתן להיכנס לאתר משרד הרווחה ול”קליק לרווחה” ולקבל מידע על מרכזי הגנה וטיפול, וכן על שירותים נוספים שמופעלים על ידי משרד הרווחה. במקרי חירום יש לפנות למוקד 100 של משטרת ישראל.
