תור ארוך של קונים התפתל בסוף השבוע שעבר, לאורה של השמש הבוהקת, ליד סניף איקאה במוסקבה. מראות דומים לזה נצפו בימים האחרונים בשלל ערים ברחבי רוסיה, כאשר משפחות שלמות נהרו לבזבז את מה שנותר מערכו הפוחת של הרוּבּל שלהן ברשת חנויות הריהוט השבדית, שכמו רשתות ענק בינלאומיות אחרות החליטה להפסיק את פעילותה ברוסיה במחאה על הפלישה לאוקראינה.
לקריאה נוספת:
• מול הסנקציות האדירות, גם סין לא בטוח תציל את פוטין
• בעקבות "מיסטר נְיֵיט": שר החוץ לברוב, הפה הגדול של פוטין
• ומה עם המלחמות שלנו? הערבים לא מבינים למה אוקראינה "חשובה יותר"
• "קייב מיוּל" במקום "מוסקו מיוּל": בעולם מחרימים וודקה רוסית
• חובבי הרחפנים באוקראינה מקימים צבא נגד פוטין
בעקבות החלטתו של פוטין לפתוח במלחמה, נזכיר, הטיל המערב על מוסקבה סנקציות שכמותן לא ידעה מעולם: בין השאר הוא הקפיא את נכסיהם של אוליגרכים, פוליטיקאים ומוסדות ממשל רוסיים; ניתק שורה של בנקים ממערכת העברת הכספים הבינלאומית SWIFT; ועצר את פרויקט צינור הגז "נורד סטרים 2" שהיה אמור להזרים לקופתה של ממשלת פוטין סכומי עתק. לפי דיווחים ראשונים, כעת שוקלים בארה"ב גם חרם על הנפט הרוסי.
ואולם להפתעתו של פוטין העיצומים לא הסתכמו בצעדים הממוסדים שהובילו וושינגטון ומדינות אירופה: לחרם על רוסיה הצטרפו באופן עצמאי שלל תאגידי ענק, מחברות טכנולוגיה כמו אפל ומייקרוסופט עד חברות הלבשה וריהוט כמו נייקי ואיקאה, וכעת הן מנתקות את יחסיהן עם השוק הרוסי. פירוש הצעד הזה הוא שכעונש על הפלישה לאוקראינה, לקונים הרוסים תהיה גישה מוגבלת בלבד למוצרי צריכה שהפכו לחלק בלתי נפרד מחייהם בשלושת העשורים שעברו מאז קריסת ברית המועצות. חברות סיניות יוכלו אולי למלא חלק מנתח השוק שהתפנה, אבל כלל לא בטוח שיעשו זאת, משום שהן חוששות בעצמן להיפגע מסנקציות מִשניות של המערב.
בעקבות העיצומים הכבדים על רוסיה איבד הרוּבּל הרוסי כשליש מערכו בשבוע הראשון למלחמה, והרוסים נערכים כעת לעתיד של חוסר ודאות, שצפוי לכלול אינפלציה דוהרת והגבלות קשות על ייבוא של מוצרים מעבר לים. הצנזורה ההדוקה שהטיל משטר פוטין על התקשורת והיד הקשה שבה הוא מדכא את הפעילים האמיצים היוצאים להפגנות מחאה מקשות לקבל תמונת מצב מדויקת לגבי מידת הדאגה של האזרח, אבל הרגלי הקנייה המשתנים של הרוסים הם עדות ראשונה לכך שהסנקציות נותנות את אותותיהן, ושהם חשים כי משבר עמוק רובץ לפתחם.
הקצבות בסופרמרקט, חסימות בכספומט
בחנויות ברוסיה השתרכו בימים האחרונים תורים ארוכים של תושבים המבקשים לאגור מוצרים לפני שהמדפים יתרוקנו ובמחירים תחול עוד עלייה. "את מה שתכננתי לקנות באפריל אני קונה דחוף היום", סיפרה ויקטוריה וולושינה, תושבת העיר רוסטוב השוכנת 217 קילומטרים ממוסקבה, שבאה לסניף איקאה במוסקבה לחפש מדפים למשרד וכמה שולחנות. "גם חברה מוורונז' ביקשה ממני לקנות בשבילה מוצרים כאן. הלב שלי נשבר". דמיטרי, אף הוא קונה במוסקבה, סיפר כי גם הוא מרגיש כבר עכשיו את העלייה המהירה במחירים: "השעון שרציתי לקנות עולה עכשיו 100 אלף רובל. הוא עלה 40 אלף רק לפני שבוע".
אזרחים רוסים סיפרו בימים האחרונים לסוכנות הידיעות AP כי הם מתקשים להמיר רובל למטבע זר, עומדים בתורים ארוכים לכספומטים ומגלים שחלק מכרטיסי האשראי שלהם פשוט אינם עובדים עוד. כמה חברות אשראי ענקיות, בהן "ויזה" ו"מסטרקארד", הודיעו בימים האחרונים על השעיית פעילותן ברוסיה. "גם Apple Pay לא פועל", מספרת טטיאנה אוסמנובה, תושבת מוסקבה. "אי אפשר לשלם איתו בשום מקום – באוטובוס, בבית הקפה". חברת "אפל" הודיעה בשבוע שעבר כי היא מגבילה את שירותיה ברוסיה, בין השאר את שירות התשלומים הפופולרי שאהוב על אוסמנובה, וכי היא תפסיק לשווק שם את האייפון ומוצרים פופולריים אחרים שלה.
אירינה ביריוקובה, תושבת העיר ירוסלב השוכנת כ-250 קילומטרים צפונית-מזרחית למוסקבה, מספרת שהצליחה להפקיד רק מעט כסף בחשבון הבנק שלה דרך שירות המכונות האוטומטיות שלו. "רוב הכספומטים של הבנק הזה לא מאפשרים עכשיו להפקיד כסף", היא אומרת. איליה אוקטבין, שמפעיל שירות משלוחים בבר סושי בעיר פרם, מעיד שגם את העלייה במחירי המזון כבר מרגישים: "כל המרכיבים המרכזיים שמהם אנחנו מכינים את המוצרים שלנו התייקרו ב-40-30%".
תושבת מוסקבה ששוחחה עם AP סיפרה כי בכמה סופרמרקטים כבר מגבילים את כמות המוצרים שמותר לכל אדם לרכוש.
לא מודאג מהסנקציות, מודאג מההרג
מבקרי הקרמלין האמיצים בתוך רוסיה מנצלים את ההתרחשויות האלה כדי לצייר תמונה עגומה של הצפוי לרוסים. "אנחנו ניצבים מול מחירים מאמירים, פיטורים המוניים ועיכובים בתשלום משכורות ודמי פנסיה", הזהירה יוליה גליאמינה, פוליטיקאית מהאופוזיציה הרוסית הכמעט מושתקת. "יהיה פה מחסור בתרופות ובציוד רפואי. צי מתיישן ומידלדל של מכוניות וכלי טיס. ממש לא נזכור כבר את שנות ה-90 כתקופה הגרועה ביותר. ויש לי רק שאלה אחת: כל זה בשביל מה?". שנות ה-90, השנים שאחרי התפרקות האיחוד הסובייטי, זכורות לרוסים כימים של עוני ומיעוט-משאבים, לפני שהכלכלה הרוסית העצמאית החלה לעמוד מחדש על הרגליים.
בצעד שנראה כניסיון למנוע בהלה בציבור השיקו בשבוע שעבר שלטונות רוסיה אתר אינטרנט מיוחד שכותרתו היא "אנחנו מסבירים", ובו הם מציגים שלל תחומי חיים שממשיכים לכאורה לתפקד למרות כובד הסנקציות. דיווחים מעוררי דאגה על העלייה הצפויה במחירים או על שירותים שאינם עובדים מוצגים באתר הזה כ"פייק ניוז".
חלק מהרוסים אומרים שהם מודאגים פחות מהסנקציות ויותר מהמתקפה הקטלנית שמנהלת ארצם על אוקראינה השכנה. "הסנקציות הן הדבר שהכי פחות מדאיג אותי", אומר איוואן קוזלוב, תושב מוסקבה. "אני מודאג מכך שרוסיה הורגת אנשים באוקראינה. הלוואי שהיא הייתה עוצרת את המלחמה הזו, מלחמה ששום אדם שפוי עם מצפון וחמלה ברוסיה לא רוצה בה".
אבל רבים מתמקדים בעיקר בהיבט הכלכלי ובחייהם שלהם, ויש מי שהחליטו שלא להמתין לראות מה יביא העתיד. לידיה, פרילנסרית מרוסטוב, סיפרה שההגבלות על העברת כספים מחו"ל מקשות עליה לקבל את התשלומים המגיעים לה, וכעת היא עושה מעשה. "הסנקציות פגעו בי מאוד. המחירים עלו במשהו כמו 20%. כבר עכשיו יש תרופות שאי אפשר לקנות, והדברים עוד יחמירו. אז היום המשפחה שלי ואני עוזבים את רוסיה".