היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ייק סאליבן הודיע אמש (שני) בדברים שאמר לכתבים במקסיקו סיטי כי איראן תעמוד בראש סדר העדיפויות שלו בביקורו בישראל, שצפוי להתקיים ב-19 בחודש. במסגרת הביקור ייפגש בין השאר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, במה שיהיה ביקור ראשון מצד בכיר בממשל ביידן בישראל. אחרי שבמשך חודשים החשש הגדול בישראל היה שארה"ב תחזור להסכם הגרעין, סאליבן אמר כי וושינגטון שמה בצד את המאמצים להחייאתו - ובכך שם חותמת למאמצים שהתנהלו במשך תקופה ארוכה. אלה הסיבות המרכזיות לדברים.
הסיוע לרוסיה
כבר בקיץ האחרון, החלה איראן לסייע לרוסיה במלחמתה באוקראינה. היא העבירה לידי מוסקבה מספר גדול של מל"טים מתאבדים מדגם שאהד 136, ששימשו את הרוסים בשלל מתקפות - כולל על הבירה קייב. אותם מל"טים מתאבדים גם הצליחו לשתק באופן ניכר חלק גדול מאספקת החשמל לאזרחי אוקראינה.
במסגרת המאמצים שלה במלחמה באוקראינה, רוסיה אף פנתה לאיראן בבקשה לקבל רישיון לייצר את המל"טים בתוך רוסיה. איראן העניקה את הרישיון לכך ללא היסוס - ולא רק בגלל התמורה הכספית, אלא גם מאחר שמדענים ומהנדסים רוסים יכולים לשפר את הטווח, הדיוק וכושר ההרס של המל"טים האיראניים.
במשך חודשים ארוכים איראן הכחישה בתוקף שהיא מעבירה מל"טים מתוצרת ארצה לרוסיה. בחודש נובמבר חלה תפנית - כששר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדוללהיאן הודה כי ארצו העבירה מל"טים לידי מוסקבה, אך טען כי אלו נשלחו למוסקבה לפני המלחמה באוקראינה. "איראן סיפקה לרוסיה כמות מוגבלת של מל"טים חדשים לפני שהתחילה המלחמה", אמר עבדוללהיאן. הוא הכחיש כי טהרן ממשיכה לספק למוסקבה מל"טים, וטען כי היא גם לא מספקת למוסקבה טילים. "המהומה הזו שהקימו כמה מדינות מערביות לחלוטין שגויה", הוא הוסיף.
מאז החלה העברת המל"טים לרוסיה, הטילה ארה"ב כמה פעמים סנקציות על איראנים שקשורים בייצור ואספקת המל"טים שמועברים לרוסיה. ביום שישי האחרון הודיעה וושינגטון על סנקציות חדשות שהוטלו על חברת תעשייה צבאית איראנית שאחראית על עיצובם וייצורם של מל"טים. בארה"ב מודאגים מאפשרות ששיתוף הפעולה הצבאי בין רוסיה לאיראן יתרחב, ושטהרן תספק גם טילים למוסקבה.
במסגרת דבריו אתמול, הצהיר סאליבן כי בהעברת המל"טים לרוסיה לטובת השימוש בהם במלחמה, "ייתכן שאיראן תורמת לפשעי מלחמה נרחבים". על אף שלא מדובר בשינוי מדיניות, זהו שינוי כיוון ברטוריקה האמריקנית כלפי איראן - ולמעשה ההאשמה החריפה ביותר שלה עד כה. סאליבן ציין כי "איראן בחרה לרדת לדרך שבה כלי הנשק שלה משמשים להרג אזרחים באוקראינה ולניסיון לגרום לערים לשקוע בקור ובחושך" - באמצעות פגיעה בתשתיות אנרגיה וחשמל. דובר מחלקת המדינה, נד פרייס, אמר ביום שני כי אם יימצא שממשלת איראן כולה, או פקידים בכירים בה, שותפים או אחראים לפשעי מלחמה באוקראינה - ארה"ב תפעל למצות איתם את הדין.
ההפגנות, הדיכוי האלים וההוצאות להורג
את איראן שטפו מאז ספטמבר האחרון הפגנות מחאה בעקבות מות הצעירה הכורדית מהסא אמיני, שהתמוטטה ואיבדה את הכרתה אחרי שנעצרה על-ידי משטרת המוסר בטהרן בטענה שלא עטתה כהלכה את כיסוי הראש שלה, החיג'אב. בעקבות זאת זכה גל המחאה לכינוי "מהומות החיג'אב". מאז תחילת המחאה נהרגו לפחות 519 מפגינים ו-68 אנשי כוחות הביטחון. קרוב ל-20 אלף בני אדם נעצרו, ולפי הערכות ל-111 מהם נשקפת סכנה של עונש מוות.
בשבועות האחרונים החלה הרפובליקה האיסלאמית להוציא להורג חלק מהמורשעים שנידונו למוות על מעשיהם במהומות, ועד כה הוצאו להורג ארבעה כאלה. השניים האחרונים היו מוחמד מהדי קראמי בן ה-21, אלוף קראטה שהגיע עד לנבחרת הנוער של איראן, וסייד מוחמד חוסייני בן ה-22, שאימן ילדים בהתנדבות. הם הורשעו בהריגת איש מיליציית הבסיג' של משמרות המהפכה ונתלו למוות ביום שבת.
הוצאתם להורג עוררה גינויים מרחבי העולם והפגנות מחאה באירופה ובאמריקה. במסגרת הגינויים בעולם שורת מדינות הודיעו כי זימנו לשיחות נזיפה את הנציגים הדיפלומטיים של איראן בבירותיהן. "למשטר שרוצח את הצעירים שלו על מנת לאיים על האוכלוסייה אין עתיד", אמרה אמש שרת החוץ הגרמנייה אנלינה ברבוק כשהכריזה על זימון השגריר האיראני בברלין.
המחאה הזו נפלה על אוזניים ערלות: רק אתמול גזרו בתי המשפט האיראניים עונשי מוות על עוד שלושה בני אדם שהשתתפו בהפגנות. השלושה – סאלח מירהאשמי, מג'יד קאזמי וסעיד יגובי – הורשעו גם הם בהרג אנשי מיליציית הבסיג', בהפגנה בעיר איספהאן. ארה"ב עצמה פרסמה אמש גינוי חריף להוצאתם להורג של השלושה. "חייבים לשים סוף מיידי להפרות זכויות האדם האלה", אמר היועץ לביטחון לאומי סאליבן. הדיכוי האלים של המחאות, שהביא עימו הפרות זכויות אדם חריפות, הרחיקו את ארה"ב מאוד מהשיח הדיפלומטי עם איראן. המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי אותת כי למשטרו אין כוונה לנקוט יד רכה יותר נגד המפגינים, ובנאום בטלוויזיה אמר כי "מי שהציתו בנייני ציבור ללא ספק בגדו". לפי חוקי הרפובליקה האיסלאמית, בגידה גוררת עונש מוות.
בצל מבצע הדיכוי הקטלני מצד המשטר, נראה כי בשבועות האחרונים הצטמצמו ההפגנות ברחבי איראן, אם כי מחאות בקנה מידה קטן יותר ממשיכות להתקיים בטהרן, באיספהאן ובכמה ערים אחרות.
הסוגייה הגרעינית
ובכלל, עוד כשהתנהלו מגעים הדוקים לחזרה להסכם, נראה היה כי איראן מסרבת להתגמש - כשבמקביל הופעלו לחצים כבירים מצד הממשלה הישראלית הקודמת שלא לוותר לה. הדבר שם את אירופה וארה"ב במלכוד, שכן מצד אחד לא רצו להיתפס כמי שמוותרים יותר מדי לאיראן - ומצד שני חתרו להגעה להסכם. בראש רשימת הדרישות האיראניות הבעייתיות עומדת הדרישה שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תסגור את החקירות בנוגע לשרידי אורניום שנמצאו באתרים שונים ברפובליקה האיסלאמית.
תיקי החקירה – שלפתיחתם ב-2019 תרמו לפי ההערכות הממצאים שהעבירה ישראל לסבא"א מ"ארכיון הגרעין" שגנבו סוכני המוסד ממחסן בטהרן שנה לפני כן – עוסקים במקורם של שרידי אורניום ממקור לא-טבעי בשלושה אתרים לא-מוכרזים באיראן, אף שחלקם עברו לפי החשד ניסיונות טיהור, וכן באתר רביעי שגם בו נתגלו עדויות על פעילות גרעינית לא-מוכרזת. הראיות הללו מחזקות את החשד שאיראן ניהלה לפחות עד 2003 תוכנית גרעין צבאית, כשבישראל טוענים שהמשיכה בתוכנית הזו גם לאחר מכן.
לצד זאת, איראן גם הציבה דרישה - שבהמשך ויתרה עליה - לבטל את ההכרזה האמריקנית על משמרות המהפכה כארגון טרור. בנוסף, איראן סירבה לחזור בה מהפרת ההסכם לפני שארה"ב תחתום עליו מחדש - והמשיכה להעשיר אורניום עד לרמה של 60%. בחודש שעבר הזהיר ראש סבא"א רפאל גרוסי כי "אי אפשר לשלול 'שימוש אחר' למלאי האורניום של איראן". כדי שאורניום יוכל לשמש לייצור נשק גרעיני הוא אמנם צריך להיות מועשר לרמה של כ-90%, אך מדעני גרעין טוענים כי כאשר מדינה מגיעה לרמת העשרה של 20% פירוש הדבר שהיא כבר בחצי הדרך לרמה של 90% – וכי הגדלת רמת ההעשרה מ-60% ל-90% מהירה יחסית.
בדצמבר הודיעה סבא"א שאיראן מחזיקה ב-62.3 ק"ג של אורניום שהועשר ל-60% - עלייה של כ-6.7 ק"ג לעומת הדוח הקודם, שפורסם בספטמבר. בנוגע לכמות הכוללת של אורניום מועשר, ההערכה שפורסמה בדו"ח היא דווקא של ירידה מכ-4,000 ק"ג לכ-3,700.
שיתוף הפעולה הישראלי-אמריקני
מוקדם יותר אתמול אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "הגיע הזמן שישראל וארה"ב יישרו קו, יחד עם מדינות אחרות, בנוגע למאבק באיראן". נתניהו ציין כי הוא מצפה לדבר על כך עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, זמן קצר אחרי שסאליבן הודיע שיבקר בישראל. במקביל נודע כי השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, שמכהן למעשה כשר החוץ לענייני ארה"ב, איראן ונושאים רגישים, ייפגש עם גורמים בבית הלבן ובמחלקת המדינה.
הוצאתם להורג עוררה גינויים מרחבי העולם והפגנות מחאה באירופה ובאמריקה. במסגרת הגינויים בעולם שורת מדינות הודיעו כי זימנו לשיחות נזיפה את הנציגים הדיפלומטיים של איראן בבירותיהן. "למשטר שרוצח את הצעירים שלו על מנת לאיים על האוכלוסייה אין עתיד", אמרה א שרת החוץ הגרמנייה אנלינה ברבוק כשהכריזה על זימון השגריר האיראני בברלין. יוון טהרן. הממשל האמריקני הבהיר כי הסכם גרעין עם איראן אינו בראש סדר העדיפויות. אנחנו עדיין מאמינים כי דיפלומטיה היא הדרך הנכונה לוודא שאיראן לא תשיג נשק גרעיני".
לאור הדברים האלה, דבריו של נתניהו על שיתוף פעולה אמריקני-ישראלי בנוגע לאיראן עשויים להתפרש בכמה דרכים. בכל מקרה, הביקור של דרמר בארה"ב עשוי להיות דרמטי - שכן לא לחינם נתניהו דרש לשלבו כשר בכל מחיר. ראש הממשלה שקל אף למנות את דרמר ישירות לשר החוץ, אך נרתע מהביקורת הפנימית בליכוד. בסופו של דבר נתניהו שכנע את דרמר להתמנות לתפקיד השר לעניינים אסטרטגיים, ולקבל סמכויות מתוך משרד החוץ.
כבר עם מינויו לתפקיד הובהר כי דרמר, שהיה מעורב עד צוואר גם בגיבוש הסכמי אברהם ובן בית בבית הלבן של דונלד טראמפ, יהיה איש הסתרים של נתניהו לממשל האמריקני - למעשה שר החוץ לענייני ארה"ב, איראן ונושאים רגישים נוספים. נתניהו גם מתכנן כי דרמר ישמש דמות מפתח במגעים לפריצות דרך היסטוריות מול סעודיה, עומאן ומדינות מוסלמיות נוספות.
פורסם לראשונה: 23:56, 09.01.23